הסרטון של אנשי התקשורת שמעון ריקלין, ינון מגל ואראל סג"ל הוא חריג – אני לא מכיר הרבה מגישים שמפזזים ומנגנים בגיטרה. אבל העיתונות משתנה, ותחת ההגדרה "תקשורת" נכנסים הרבה דברים. כך, למשל, לפני 30 שנה לא היה אולפן שבו ישבו ביום שישי בערב עיתונאים ואמרו את דעתם – הייתה תפיסה שהכל צריך להיות אובייקטיבי וחנוט.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מי שהביא את אראל סג"ל לתאגיד השידור ידע היטב במי מדובר: אדם עם דעות, שסירב למקום ראלי ברשימת הליכוד, כך שהוא אינו עושה דבר בתמורה לטובות הנאה. הוא לא הובא על תקן של אדם שמביא ידיעות.
בהשעייתו של סג"ל עשה התאגיד טעות קשה מאוד. אני יכול לחשוב על כמה אנשים בתאגיד שאמנם לא בעייתיים בנגינה על גיטרות – אלא במה שהם אומרים מעל גלי האתר, בלי שאיש יעצור אותם: למשל, תוכנית רדיו שמקדמת יום יום עמדה כלכלית מאוד מסוימת במשך שנים; או בתוכנית הרדיו החדשה של יגאל גואטה ושלי יחימוביץ', שני אנשי רדיו נהדרים ומעניינים – וגם חברי כנסת לשעבר עם עמדה חריפה מאוד נגד נתניהו.