נפתח באזהרה: זו הפעם האחרונה שתראו בכתבה הזו את הדרום כמו שהוא מוצג בדרך כלל - שיכונים עלובים, מצוקה, הפגנות עובדים ושקיות ניילון שמתגלגלות ברחובות. כי נדמה שהפעם, בכל זאת, משהו קורה כאן.
המושב שדה צבי הוקם בשנות ה-50 לעולים יוצאי מרוקו. לפני מספר שנים הוא הפך בעצם למושב נחשל: הצעירים עזבו אותו, והזקנים עייפו מלהמשיך לעבד את השטחים. עד שהגיעה לדרום הרכבת וכביש 6, ותושבים חדשים לגמרי.
בצל עצי הפרי הוותיקים מה שהיה בית סוכנות ישן הפך, בעזרת השקעה ויצירתיות, לבית חם ומודרני. וכשאתה גר במושב יש גם בונוסים. בית שעלה לפני כמה שנים 200 אלף שקלים, עולה היום קרוב לשני מליון שקלים.
אולי, יום אחד...
למרות הקסאמים, ולמרות עשר שנים של בנייה מועטה, הקבלנים גילו את הנגב מחדש. זה לא שהמדינה עשתה משהו, זה לא שאפשר להגיד שהתרחש אירוע מכונן כלשהו. בשנת 2003 אפילו הפסיק נתניהו, אז כשר אוצר, את כל המענקים לנגב לזוגות צעירים.
כשמדברים על הקפאת התנחלויות, כשמדברים על יישובים שנויים במחלוקת, נדמה שיש עוד חבל ארץ אחד במדינה הזאת ש...קצת נשכח. למרות שהוא קרוב מאוד למרכז, כשהמדינה היא כל כך קטנה. אז אולי, מי יודע, יום אחד באמת הנגב יהיה פורח.
