המאבק על תקציב הביטחון נשאר בכותרות כבר 63 שנים, אבל הוא למעשה הוכרע כבר מזמן: אף ראש ממשלה לא יקצץ אותו כשהאחים המוסלמים מנצחים במצרים, כשאסד מאיים לשלוח טילים וכשאירן ממשיכה במרוץ הגרעיני.
עם כל זה, הסיפור כאן הוא לא תקציב הביטחון, אלא האופן שבו מתנהל התקציב הכי גדול של מדינת ישראל. למי שעדיין לא יודע, מדובר בקרב אכזרי בין שתי מערכות כוחניות וריכוזיות, שלא מצליחות להסכים ביניהן על שום דבר. בפינה הימנית עומדים נערי האוצר המוכשרים, ובפינה הנגדית - קציני צה"ל ובכירי מערכת הביטחון.
מה גובה התקציב? איש לא יודע
"כשר האוצר של מדינת ישראל אני אומר לך, אני לא יודע כמה כסף נכנס", תקף שר האוצר יובל שטייניץ, "אני בעיקר לא יודע איך הוא מוצג. אני מקווה שלאהוד ברק יש זמן לטפל גם בענייני הביטחון", הוסיף בעקיצה. "מדינת ישראל עשתה טעות שהגישה דווקא את ים המלח להיות אחד משבעת פלאי עולם החדשים. הפלא האמיתי המתחולל לנגד עינינו והוא תקציב הביטחון של ישראל", אמר ח"כ אריה אלדד, חבר בוועדת החוץ והביטחון.
מן הצד השני, מגן היועץ הכלכלי לשעבר, תא"ל (מיל') מהרן פרוזנפר, על מדיניות משרדו ועל מערכת הביטחון. פרוזנפר הפנה את האצבע המאשימה - היישר למשרד האוצר. "אילו האוצר היה עושה מחצית ממהלכי ההתייעלות שצה"ל היה עושה, שהיו פותרים את כל בעיות המחאה החברתית", אמר.
איך זה יסתיים? אין סיבה להישאר במתח
בסופו של דבר, ההחלטה בין הטנק החדיש להפניית משאבים לפריפריה היא החלטה של המנהיג. ולפי ניסיון העבר, אין לנו סיבה להתנהל במתח. החלק הגדול בתקציב הביטחון, ימשיך להתנהל בקרב בריוני, בקריצות עין, במחשכים.
ואיך זה ייגמר? זה ייגמר בזה שימכרו לציבור שתקציב הביטחון קטן, אבל בפועל הוא יגדל. ומי שסיכם את זה בצורה הטובה ביותר, היה ח"כ איתן כבל מוועדת החוץ והביטחון. "הסיכוי שיהיה קיצוץ בתקציב הביטחון, הוא כמו הסיכוי שאני אגבה ואהיה הסנטר של מכבי ת"א בכדורסל, קבוצתי האהובה".