ככל הנראה מדובר באחת הפרשות הסבוכות והמביכות בתולדות מדינת ישראל. 16 שנים עברו מאז התפוצצה "פרשת משעל", שהביאה את ההנהגה המדינית והביטחונית של ישראל להורות על חיסולו של מנהיג הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, ובתוך מספר שעות להורות גם על השבתו לחיים. למרות שעברו שנים מאז אותו מבצע, הפצעים כפי הנראה מסרבים להגליד וגם כיום גיבורי הפרשה, שחלקם עדיין מנהלים את חיינו, מתקשים להשאיר את אירועי ירדן של שנת 1997 מאחוריהם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אחד מאותם גיבורים הוא ראש המוסד לשעבר, דני יתום, שעם פרסום כשלון מבצע החיסול של משעל, ולאחר כישלון מבצעי נוסף בשווייץ, נאלץ להתפטר מתפקידו כראש הארגון. "מטרידה אותי העובדה שחלק מהאנשים שהיו חבריי הטובים, בשעת מבחן ובפני ועדת החקירה, לא דייקו בלשון המעטה", אומר יתום, "יכולתי להגיד שהם שיקרו אבל אני בוחר להשתמש במונח יותר עדין".
הימים היו ימי ממשלת נתניהו הראשונה. הסכם השלום עם ירדן היה עדיין טרי. הצמרת הפוליטית והביטחונית הייתה מורכבת רובה ככולה מאנשים חדשים בזירה כמו ראש הממשלה, שר הביטחון, יצחק מרדכי, עמי איילון שהגיע לשב"כ מצה"ל ודני יתום שהגיע לראשות המוסד מבחוץ. באותם חודשים נהרגים 16 ישראלים בפיגוע התאבדות כפול בשוק מחנה יהודה בירושלים. כחודש לאחר מכן פיגוע התאבדות נוסף גבה את חייהם של חמישה ישראלים נוספים. כאן נולד ניסיון החיסול של בכיר החמאס - חאלד משעל.
נתניהו ביקש לפגוע בארגון חמאס שעמד מאחורי הפיגועים הקשים וביקש רשימה של מטרות לחיסול. "לא המלצתי לפגוע באחד מראשי החמאס בירדן" טוען יתום, "המלצתי על פעולה נגד איש חמאס אחר, במדינה אחרת, מרוחקת אלפי קילומטרים משם. המלצתי אושרה, אך תוך כדי שאנשי המוסד אספו מידע אודות מטרת החיסול, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה התקשר אליי והורה לי להפנות אותם לפגוע באחד מראשי החמאס בירדן".
באותם ימים חאלד משעל לא היה שם מוכר. רק שנה קודם לכן הוא מונה לתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס שישבה בעמאן - שם הרגיש מוגן. "באותו זמן הרגשנו רגועים", אמר משעל בראיון שהעניק השנה לרשת אל-ג'זירה, "ידענו שישראל מעולם לא יצאה למבצעים בירדן".
"לא רצינו להשאיר גופה"
השיטה שנבחרה היא שיטה של חיסול שקט. לוחמי המוסד היו אמורים להמתין למשעל בכניסה למשרדו בעמאן. על פי התכנית, כשמשעל ייצא מהרכב, יתיז אחד הלוחמים ספריי שמכיל חומר כימי קטלני שיגרום לגופו לקרוס תך 48 שעות. "בגלל העובדה הרגישה שמדובר בירדן, נבחרה שיטה מאוד לא רגילה של לוחמי המוסד", מספר יתום, "לא רצינו להשאיר גופה עם חור במרכז - שאז יהיה ברור שהייתה כאן התנקשות ואי אשר יהיה להסתיר את זה".
תחת לוח זמנים צפוף יצאו אנשי המוסד לאיסוף מודיעין בירדן. "פחות משלושה שבועות נערך כל איסוף המודיעין מאפס עד מאה כולל הכנות מבצעיות", סיפר מישקה בן דוד, מי שהיה ראש מחלקת מודיעין במוסד בזמן המבצע, "במצב נורמלי זה לא מספיק זמן אבל כל הגורמים המבצעיים אמרו שהם יכולים לעמוד בזה ויצאנו למבצע".
לוחמי המוסד נכנסו לירדן בטיסות שונות ובאמצעות דרכונים קנדיים מזוייפים. מישקה בן דוד, שהיה איש הקשר בין מטה המוסד לחוליה המבצעת, נשא עליו את הנוגדן לחומר הכימי, שאמור להרוג את משעל. התכנית יצאה לפועל: משעל יצא יחד עם נהגו מרכבו ברחבה המובילה למשרדו, שם המתינו לו לוחמי המוסד עם התרסיס הרעיל. הלוחמים הצליחו לרסס את החומר על אוזנו של משעל בשעה שהסתובב. איש חמאס שהגיע במקרה והבחין במתרחש החל לעקוב אחר הלוחמים. "שני המבצעים רצו אל רכב המילוט שעמד שם מראש", מספר דני יתום, "הרכב היה אמור לקחת אותם עשרות קילומטרים מהמקום, אך בגלל איזשהו בלבול, אחרי 300 מטר הנהג טוען שנאמר לו לעצור, הלוחמים טענו שהנהג אמר להם לרדת - והם אכן ירדו בתוך המקום בו ביצעו את העבירה". איש החמאס שעקב אחרי הלוחמים החל לתקוף אותם ולצעוק שהשניים "עשו משהו למשעל". מיד התגודדו עשרות ירדנים מסביבם והמשטרה המקומית עצרה אותם.
הקלף שהציל את הסכם השלום
לאחר שההנהגה הירדנית גילתה שריבונותה נפגעה על ידי ממשלת ישראל, נתניהו ויתום הבינו שחייבים לפעול מהר ושאין למעשה דרך להסתיר מהירדנים את מה שקרה. יתום נשלח לעדכן את המלך חוסיין על מה שאירע. יתום היה מקורב למלך עוד מימיו כמזכירו הצבאי של רבין. חוסיין דרש לקבל את הנוגדן לרעל שיציל את משעל וגם את הנוסחה של הרעל עצמו. הוא הצהיר כי אם משעל ימות בעקבות ההתקפה - הסכם השלום עם ישראל ימות גם הוא.
נתניהו פעל במהירות והורה לאנשי המוסד להעביר לירדנים את הנסיוב שיחזיר את משעל לחיים. בתוך מספר ימים משעל שב להכרתו, אך המשבר עם הירדנים היה עמוק. בשלב הזה גויס למערכה ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי. "חשבתי שאני צריך למקד את מחשבתי בבעיות שיש למלך חוסיין בביתו", אמר הלוי, שלו היו יחסים טובים עם המלך, "המלך התכוון כבר להודיע על השעיית הסכם השלום בין ירדן לישראל". הלוי הבין שעליו לשלוף במהירות קלף אמיתי שיבלום את המפולת: "חשבתי שאם נשחרר את השייח אחמד יאסין תהיה לכך תעודה תקשורתית וציבורית מהמעלה הראשונה".
"נתניהו סירב בתחילה, אך למחרת נתן לי אור ירוק להתחיל לגלגל את המהלך לשחרורו של יאסין", מספר הלוי. השייח יאסין הוצא מהכלא, הוטס לירדן ומשם לעזה. שני סוכני המוסד העצורים שוחררו וחזרו לישראל. אט אט החלו פרטים נוספים אודות המבצע הכושל להתפרסם בתקשורת. הביקורת הציבורית החריפה הביאה להקמתן של שתי ועדות חקירה בנושא. היחסים עם ירדן שוקמו לאט לאט, אך השאלות לגבי ההחלטה לפעול דווקא על אדמתה של המדינה הערבית שעמה יש לנו הסכם אסטרטגי עדיין מעוררות תהיות מטרידות.
