בגיל 12, שעות ספורות לאחר שאביו נרצח, הוכתר דרור אלפרון על ידי העיתונאים ומקורותיהם במשטרה כיורש.
לפני 63 שנה ייעד פרנסיס פורד קופולה,במאי הסרט הסנדק, את תפקיד היורש למייקל, בנו של דון קורליאונה האגדי. האם לדרור אלפרון אין בררה? האם משטרת ישראל והתקשורת ואחדים מבני משפחתוכבר כתבו לו את התסריט שאי אפשר לחמוק ממנו?
אייל (שם בדוי) חברו אומר: "אתם לא יכולים לשפוט בן אדם על פי מה שאתם רואים בחדשות ועל פי מה ששמעתם ומה שהיה בעברו. תשמעו, זה לא תורשתי.
אנחנו חיים במדינה שבה השירות בצבא הוא לא רק כרוניקה אלא חלק מזהות, והשירות הקרבי הוא כבר בכלל סטטוס. אז האם ניסה דרור אלפרון, לוחם בסיירת הצנחנים, לומר לנו משהו על הכיוון הרצוי לו בחיים, או שאולי כמו במקרה של מייקל קורליאונה, המדים היו בסופו של דבר רק פסק זמן בדרך לעיסוק המשפחתי המסורתי.
"דרור בחר בדרך של צבא, של יחידה מובחרת", אומר העבריין רוני הררי. "של ילד טוב שגמר בית ספר. אנחנו לא בית ספר, לא... לא קיבלו... רציתי צבא, ליחידה קרבית, לא קיבלו אותי. אין מה להשוות בכלל. מי שעשה כתם לילד הזה וגרם לו עוול ומי שיביא אותו לצד השני זה התקשורת. שום דבר אחר. וזה יותר נכון, המשטרה עם התקשורת.
דרור אלפרון - תעודת בגרות: 98 בתנ"ך, 80 בספרות, רק באזרחות, אולי לא מפתיע, קצת פחות - 86.
"הייתי יושב אצלו, ואלעד, אח שלו הקטן, היה מבקש ממנו: דרור, אני רוצה לצאת", מספר חברו אייל. "הוא היה אומר לו: תשמע, אלעד, סיימת את הלימודים? ואלעד היה אומר לו... אתה יודע, היה מנסה לברוח מזה טיפה, והוא היה אומר לו: לא, אתה לא יוצא, עכשיו אנחנו יושבים על הלימודים ורק אז נצא".
הוא למד בבית הספר התיכון אביב ברעננה. אחד בין שווים בחברה טובה, תלמיד מצטיין, שזכה אפילו לתעודה מידיו של ראש העירייה. "אין לדעת לאיפה הוא יגיע", כתבו עליו בספר המחזור, "תנו לו רק את האפשרות את עצמו להביע".
