ביום שלישי האחרון, שבדיעבד התגלה כיום כניסת הפסקת האש לתוקף, התלווינו לתושבים ולעובדים בעוטף עזה, שחיו תחת אש מתמדת וחשש מחדירות מחבלים. באותו יום, זמן קצר לפני הפסקת האש, החלו "מטחי הסיום" מרצועת עזה: האזעקות התרבו, ושניים מבני קיבוץ נירים נהרגו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
העובדים שהשתטחו בתוך הרפת בקיבוץ נירים ידעו כבר לזהות כי הנפילה הייתה בתוך הקיבוץ, אך לא ידעו באותו זמן כי הרבש"צ זאביק עציון וסגנו שחר מלמד נהרגו במתקפה. גם מרכז הקיבוץ נפצע, בזמן שהתושבים עוד ניסו להעריך את הנזקים.
התושבים השתדלו להישאר אופטימיים במהלך התקופה ואף הוציאו חולצת "סוף מבצע צוק איתן": "אמרו לנו שיש כלניות", הזכירו בעוקצנות את נאום הרמטכ"ל, אך המטח מחק את החיוך לאחר שנודע על הנזקים הכבדים שנגרמו ממטח הפצמ"רים, שהיה חמור אפילו בסטנדרטים שהכיר הקיבוץ במהלך 50 הימים שקדמו לכך.
לפתע, מדשאת הקיבוץ הפכה לזירת רצח ואתר בו בוצעה ההחייאה במלמד, שלבסוף נקבע מותו בזמן שאשתו אוחזת את ידו וממררת בבכי. גם הקשוחים שבבני הקיבוץ התקשו להאמין ומיררו בבכי, וכל זאת רבע שעה בלבד לפני הפסקת האש.