חדשות ערוץ 2 ו"אולפן שישי" החליטו לא לשדר הערב את הראיון המדובר עם יגאל עמיר- רוצח ראש הממשלה. הייתי שותף להחלטה הזו, ואני גאה בה. יהיו כאלה שיאמרו לכם אחרת. הם יאמרו לכם שזוהי חובתנו כעתונאים וחלק מזכות הציבור לדעת.זכות הציבור לדעת את מה? לראיון עם יגאל עמיר אין שום חשיבות לחופש הביטוי בישראל. חופש הביטוי גם לא כולל את זה שאבא שאנס את בתו בת החמש יסביר בטלוויזיה איך הוא הרגיש.
האם יש דבר אחד שאנחנו לא יודעים על יגאל עמיר? תמלילי החקירה שלו פורסמו כבר במלואם, ושמענו במהלך המשפט שלו את כל מה שהיה לו להגיד: שהוא רצח את ראש הממשלה בגלל בליל עלוב במיוחד של דיעות פוליטיות שוליות ופרשנות לגמרי מעוותת של הדת היהודית. האם באמת יש איזשהי חשיבות לדיעות של האיש המתועב הזה על ההתנתקות, או על שמעון פרס, או על תנאי המעצר שלו? מה חשוב בזה? למי זה חשוב?
אני אגיד לכם למי זה חשוב, זה חשוב ליגאל עמיר. מפני שהוא נותן את הראיונות האלה כחלק מקמפיין תקשורתי מתוכנן שמטרתו לתת לו לגיטימציה. ואם כלי התקשורת ימשיכו להתפתות לתרגילים שלו, בסוף תהיה לו לגיטימציה. בהתחלה לא העלינו בדעתנו שיתנו לו לדבר בטלפון, ואחר כך לא העלינו בדעתנו שיתנו לו להתחתן, ואז לא העלינו בדעתנו שיתנו לו להתייחד ולעשות ילדים, ועכשיו אנחנו לא מעלים בדעתנו שהוא יוכל להתראיין ומישהו ישדר את זה, ובסוף לא נעלה בדעתנו שהוא ישוחרר. שערי הכלא יפתחו והוא ילך הביתה, ואנחנו נגיד שלא העלינו בדעתנו שיכול לקרות דבר כזה.
התקשורת הישראלית ואנחנו, גם אני, לא נקיים מן החטא הזה, שהופך לעתים קרובות רוצחים ופושעים לגיבורי תקשורת. יש בזה בעיה מוסרית, אבל יש בזה גם הגיון. אלימות ומוות הם חלק מן החיים, ואי אפשר להתעלם מהם. אלא שיש גבול. והגבול הוא שאם מישהו יורה שלושה כדורים בגבו של ראש הממשלה, שהיה גם גיבור מלחמות ישראל, אז האיש הזה אינו חלק מהחיים שלנו. הוא מחוץ לחיים שלנו ושם הוא צריך להשאר. ואם בגלל שלא שידרנו את הראיון הזה לא יהיה לנו היום רייטינג, אז שלא יהיה לנו היום רייטינג.
