זו אחת העבודות הקשות יותר והמתגמלות פחות. כאלף סייעות צמודות לילדים ולבני נוער בעלי מוגבלויות במהלך לימודיהם, והן מגישות להם סיוע פיזי ולימודי ככל שנדרש. חלקן בעלות הכשרה בתחום הרפואי, אחרות בתחום של החונכות והשילוב, אבל דבר אחד משותף לכולם - שכרן נע סביב שכר המינימום, ואפילו פחות. גם אופן העסקת חריג.
"אני משתכרת עד 3500 שקלים בחודש" סיפרה סמדר בראנץ, סייעת אישית לתלמידת תיכון הלוקה בניוון שרירים. "מה שקורה בעצם זה שכל עשרה חודשים אנחנו מקבלות מכתב פיטורים. אם הוא (הילד) ממשיך לקייטנה אנחנו גם ממשיכות איתו, ואם הוא לא אנחנו בעצם מפוטרות לאלתר" הוסיפה.
מי שמעסיק את הסייעות הם עשרות רשויות מקומיות ומועצות מקומיות, באמצעות תקציב ייעודי שמעביר להן לשם כך משרד החינוך. התקציב אמור להתפרס על פני 12 חודשי העסקה. בפועל אותן רשויות אימצו להן את הנוהג שלאחר 10 חודשי העסקה בלבד, עם סיומה של שנת הלימודים, נשלחות הסייעות לחתום בלשכת התעסוקה.
השיטה נראית עקומה ובקרוב גם תעלה לסייעות האלה ביוקר. באתר המוסד לביטוח לאומי מופיעה הבשורה בצורה ברורה: קיצור החופש הגדול ב-4 ימים פירושו שבאופן אוטומטי תישלל מהן הזכאות לסכום דמי האבטלה של חודש אוגוסט.
אריאלה לוי, יו"ר עמותת "קול הסייעת החינוכית", הסבירה את הקושי הרב אותו עוברות הסייעות בעקבות תנאי העסקתן. "החופש הגדול הוא אולי בשורה טובה להרבה מאוד הורים, אבל הסייעות מאבדות משמעותית מהכנסתן. רבות מהן ייכנסו לקשיים כלכליים, וחלקן אף יוותרו על התחום" סיפרה לוי.
הסייעות כבר ניסו להיאבק לשיפור תנאיהן ללא הצלחה. בכנסת דנו בנושא ומשרד החינוך התחייב לפעול יחד עם השלטון המקומי לתיקון המצב. בינתיים העובדות המסורות ממשיכות לעמוד מול שאלות פתוחות והרבה חוסר צדק.
תגובת משרד החינוך: אופן העסקת הסייעות נקבע על ידי השלטון המקומי. משרד החינוך מממן את עבודתן במשך 12 חודשים.
תגובת השלטון המקומי: הסייעות מועסקות בחוזה קיבוצי שנחתם עם ההסתדרות, ובו מפורטים כל התנאים הרלוונטיים".