השלג של הסערות האחרונות אמנם משרה אווירה פסטורלית מאוד בימים אלה, אבל גם מתחת לפני השלג סוערות הרוחות בוויכוח על מעמדו של האתר.
אתר הסקי נמצא בבעלות הישוב הסמוך נווה אטי"ב כבר 40 שנה והוא מי שאחראי על תפעולו. בימים אלה כשהוא בשיא פעילותו, מתעורר מחדש הקמפיין שקורא למדינה לדרוש מנווה אטי"ב לשלם תמלוגים על הרווחים שהוא מפיק מתוקף היותו המפעיל הבלעדי. "כל אחד שרוצה לראות שלג היום בהר היחיד בארץ שיש בו שלג לא יכול לעשות את זה", אומר ד"ר אלכסנדר קידר, יו"ר האגודה לצדק חלוקתי. "וזה שווה הרבה כסף, ואת הכסף הזה היה אפשר להפנות לצרכים ציבוריים".
סכומי הכסף שמפיק השלג בחרמון הם הוצאה כבדה יחסית למשפחה הישראלית הממוצעת. מחיר כניסה למבוגר לאתר יעלה לכם 49 שקל ולילד 44 שקל. נסיעה ברכבל עולה למבוגר 43 שקל ולילד 38 שקל. עבור יום שלם בהר המושלג, לא כולל ציוד או שיעורי גלישה, משפחה בת ארבע נפשות תשלם 346 שקל."אני שולח את כולם לרשות שמורות הטבע, שהיא גורם ממלכתי, כביכול, שמקבל תקציבים מהמדינה והכניסה אצלו היא לא פחותה ממה שמשלמים אצלנו", אומר שאול אוחנה, מנהל אתר החרמון.
ההכנסות מאתר החרמון: 3 מיליון שקל
הסוגיה הזו הגיעה לאחרונה ולא בפעם הראשונה גם לשולחן הכנסת, שם הוגשה הצעת חוק שמטרתה להעביר את האחריות לרשות הטבע והגנים. ההצעה אמורה לבחון גם פיצוי כספי לאנשי נווה אטי"ב, על השנים שהשקיעו בפיתוח ובאחזקת האתר. לטענת חבר הכנסת דני דנון, יוזם הצעת החוק, בכל שנה ההכנסות של האתר מכניסות המבקרים מוערכות בכ-3 מיליון שקל.
בהנהלת אתר החרמון וביישוב נווה אטי"ב נאבקים בכל כוחם בניסיונות לקחת מידיהם את מכרה השלג. לטענתם, במהלך השנים השקיעו באתר 200 מיליון שקל. בינתיים בנווה אטי"ב יכולים להיות בטוחים שמהחורף העמוס הזה, הם ימשיכו ליהנות בלי כל חשש. אנחנו נמשיך לשלם לא מעט, וגם אם משהו ישתנה לא בטוח שזה המחיר.