למרות המחאה החברתית וההאטה בשוק הליסינג לכולם ברור: שנת 2011 תסתיים בעוד חודש עם שיא חדש של כל הזמנים במספר כלי שעלו השנה על הכבישים.
אז האם כלום לא השתנה? האם עם ישראל יודע לעשות שרירים כשזה נוגע לקוטג', אבל קונה מכוניות ללא הכרה? לא בדיוק.
המספרים, כאמור, מדווחים על שיא אך במבט יותר מעמיק ניתן לגלות לא מעט דברים שהשתנו השנה בשוק הרכב המקומי.
התופעה הבולטת ביותר היא ירידה משמעותית במכירות של משפחתיות אוטומטיות שעד לפני שנתיים היוו את הרוב המוחלט של השוק וזינוק משמעותי בהיקף המכירות של הרכבים הקטנים, הזולים והחסכוניים.
הירידה בהיקפי המכירות לציי רכב וחברות ליסינג הביאה לשינוי ביחס ללקוח הפרטי. כמעט כל היבואנים מודים שבניגוד לעבר הלא רחוק בו המחיר הרשמי לא היה נתון למשא ומתן, ללקוחות הפרטיים היום קשה מאוד למכור מכונית במחיר המחירון וכדי ל"סגור עסקה" חייבים להתגמש במחיר או להציע שלל מתנות, טרייד אין במחיר מחירון ותנאי מימון אטרקטיביים.
היבואנים שנתקעו עם מלאים גדולים הבינו גם שלא מספיקה הנחה נקודתית במעמד המכירה וכדי להביא לקוחות לאולמות יצאו בשלל ימי מכירות ומבצעים מיוחדים שפעם היו שמורים למועדוני לקוחות כמו ״חבר״ או ״הוט״.
במקביל גם חברות הליסינג ומגרשי הטרייד אין שנתקעו עם מלאים גדולים של מכוניות משומשות מציעים אותם במחירים נמוכים באופן משמעותי ממחיר המחירון הרשמי.
שנת 2011 היא אמנם שנת שיא בהיקפי המכירות אבל היא תיזכר בעיקר כשנה בה הלקוח הפרטי למד לדרוש - ואף לקבל - יותר.