לבני הנוער הנראים בצילומים, יש סוד שיכול לסכן את חייהם - ככה זה כשאתה צעיר יהודי במרוקו של שנות החמישים. "כשהייתי במרוקו, עוד נער בגיל 13, זכיתי בתחרות ציור", נזכר אלברט בן חיים. "אני הייתי צייר אז וכפרס קיבלתי מסרטה. וזה היה ממש מזל שלי, כי מאז לא הפסקתי להסריט".
אלברט בן חיים לא חשב אז, בשנות החמישים, שהתחביב שלו יספק את אחת ההצצות הנדירות והמעניינות למאחורי הקלעים של חיי היהודים במרוקו.
זו תקופה קריטית, שבה קיבלה מרוקו עצמאות והיהודים התכוננו לעלות ארצה, במה שלימים הפכה לאחת העליות הגדולות והמשפיעות ביותר בתולדות ישראל. רפאל זגורי נזכר: "זה חלום של כל יהודי, ארץ ישראל. אני זוכר אפילו בבית של ההורים שלי הייתה מפה של ארץ ישראל מאחורי הדלת".
אלברט וחברו רפי זגורי היו בין מדריכי תנועת דרור. הם עברו הכשרות בצרפת ובישראל על מנת להכין את הצעירים במרוקו לעלייה לארץ, ולהסביר להם מה בכלל מצפה להם כאן. עבודות חקלאות, בעיות ביטחוניות וכמובן, איך אפשר בלי - ריקודי עם.
ואת הכול ממשיך אלברט לתעד. את המחתרת, את התנועה, את העלייה ואת בני הנוער.