נעמה ביטון כמעט איבדה רגל, לדבריה בגלל הבירוקרטיה הצבאית. ביטון, חיילת מצטיינת בחיל האוויר, התלוננה שוב ושוב על כאבים עזים, אבל הרופאים בבסיס התעלמו. "הם זלזלו בחיי אדם", היא אומרת בטון נחרץ.
הרופאים לא מצאו דבר, חלקם אף טענו שהיא מדמיינת. רק רופא מומחה בחר"פ מצא ממצא חשוד בברך, והורה לה לשוב מיד לבסיס, כדי לעבור סדרת צילומים דחופים. "למרות שהרופא רשם שאני צריך אולטרסאונד, הרופא של היחידה לא רצה לתת לי הפנייה. הוא סירב בטענה שאני מעוניינת להוציא גימלים", מספרת נעמה.
אחרי יותר משלושה חודשים והתערבות של קצינים בכירים, השתכנע הרופא בבסיס להפנות אותה לצילום רנטגן. "ההתנהלות מולה הייתה מאוד קשה", מדגיש ר', מפקד טייסת ומפקדה של נעמה, "כי בחלק מהזמן מסתכלים על זה כ'עובדים על הצבא' ומנסים לסחוט גימלים, היא התנגדה כל הזמן לקבל את הגימלים, היא רצתה טיפול".
כמעט איבדה את הרגל
גם הדר משה, מי שפיקדה על החיילת, מוחה על היחס לו זכתה. "היא הייתה חוזרת אלי בוכה עם כאבים עזים, כשבאמת היא לא מקבלת את מה שמגיע לה", נזכרת הדר. "הפניות לא מומשו, תורים לא נקבעו בטענה ש'בואי תחכי עד שתשתחרר ואז כבר תטופלי'".
אחרי השחרור פנתה נעמה לרופאים אזרחיים. בבדיקות המאוחרות התגלה גידול סרטני ברגלה, שפירק את העצם וכמעט הביא לקטיעת הרגל. היא עברה כבר שלושה ניתוחים, במהלכם הוחדר לרגלה שתל. בשבועות הקרובים מתכוונת נעמה לתבוע את המערכת הצבאית בגין מה שהיא מכנה זלזול בחיי אדם.
בינתיים יש לה מסר חשוב אחד להעביר: "אולי המקרה שלי ילמד אותם שאם חייל בא לבסיס ואומר שכואב לו יכול להיות שהוא לא רוצה גימלים - אלא באמת כואב לו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "המקרה יתוחקר ויופקו לקחים. מדובר במקרה סבוך עם מספר תלונות רפואיות שהתאימו למחלות שונות בהן היה ידוע שהחיילת חולה. החיילת עברה בירורים רבים על ידי מומחים אזרחיים וצבאיים שהמליצו על מספר דרכי טיפול".
