אהובה, סטודנטית באוניברסיטה העברית בירושלים כבר יודעת שבקמפוס בגבעת רם, אזורים שלמים הם עבורה מחוץ לתחום. בין היתר היא לא יכולה להגיע לקומות העליונות בבניין שפירנצק - שבהן כיתות לימוד רבות וחדרי מרצים. "אם היה פה כנס חשוב הייתי מבקשת להרים אותי והייתי עושה הכל, אבל זה לא אפשרי כל יום", היא אומרת.
אפילו המעקפים המיוחדים לנכים מעלים אצלה גיחוך וגם הדרך לקפיטריה רצופה מכשולים. בעיית הנגישות קיימת לא רק באוניברסטאות - אלא גם במוסדות אחרים להשכלה גבוהה- כך לדוגמא נכים שרוצים להיות מורים ולקבל את הכשרתם במכללת דוד ילין בירושלים, יגלו שקומות שלמות סגורות בפניהם.
בשנים האחרונות נערך מהלך להנגיש את קמפוס הר הצופים, אך אנו מודעים לבעיית הנגישות בחלק מהמבנים בגבעת רם. ישנן תוכניות לקידום הנשוא שממתינות לתקצוב.
התכניות האלה עלולות להתעכב עוד שנים - שנים שבהן לא מעט נכים צעירים יבחרו מסלול מקצועי, כשאפשרויות רבות חסומות בפניהם.
ממכללת דוד ילין נמסר: 70% אחוז משטחי המכללה נגישים לחלוטין. בידי המכללה תכנית להנגשת כל המכללה, אך מימושה תלוי בתקציב שתקצה המדינה.
