הסיפור הזה מתחיל בסלובקיה לפני 64 שנים. הנאצים מפרקים את משפחת לוי, ההורים נלקחים למחנות הריכוז - והילדים, אגון בן ה-9 ואווה - אחותו המאומצת בת ה-7, מוצאים מקלט אצל משפחה מקומית.
מייד בתום המלחמה - נלקחו השניים לשני בתי יתומים שונים, ובכך דרכם נפרדה. מאותו הרגע - לא ראה יותר אגון את אחותו. ההורים של השניים שרדו את השואה, ולכל אחד מהם סיפור מדהים בפני עצמו. זה לקח חודשים אורכים, אך בסוף הם מצאו זה את זה וגם את אגון, אך רק אווה לא נמצאה. ההורים חיפשו את הילדה עשרות שנים, בארץ ובחו"ל, עד שהרגישו שהכוח פשוט נגמר.
אגון המשיך במשימת חייהם, ולראשונה גם סיפר לילדיו על האחות האובדת, וביקש מהם להצטרף אליו למסע חיפושים. המסע אליו יצאו אגון ובניו תועד בסרט מיוחד, למקרה בו לא תימצא אווה - ואז באמצעות הסרט, אולי, ניתן יהיה להגיע אליה.
לא מעט פצעים ישנים נפתחו במסע הזה. אגון חזר לבית שבו הוא ואחותו הסתתרו במהלך המלחמה, הזוג שהציל אותם כבר לא בחיים - אבל הסיפור על שני הילדים היהודים שניצלו - עבר מדור לדור. בכל מקום שאליו הגיע שוחח אגון עם זקני השבט, ביקר בבתי כנסת ובבתי קברות - אבל לא מצא אפילו קצה חוט שיוביל לתשובה - מה עלה בגורלה של אחותו הקטנה. לאחר שחזר ארצה בידיים ריקות, ערך את הסרט ושידר אותו בטלוויזיה הקהילתית.
הטלפון ממד"א ששינה הכל
המהלך הזה, מתברר, היה משתלם: אדם שצפה בסרט המליץ לו לפנות למד"א, שעוזר בחיפוש נעדרים דרך אגודות הצלב האדום. לא חלף זמן רב - עד שהתשובה הגיעה. "פתאום קיבלתי טלפון ממגן דוד אדום", אומר אגון. "היא נמצלאה, מצאו אותה", אמרו לו מעבר לקו.
הוא ארז במהרה את המזוודות - אך הפעם הייתה לו כתובת מדוייקת - בלגיה. הפגישה הייתה מרגשת. "תמיד חלמתי לפגוש אותך. אף פעם לא האמנתי שזה יקרה", הוא אומר בעיניים דומעות בפגישה עם אחותו החורגת. אחרי 60 שנה התעלומה נפתרה. מתברר שמשפחתה החדשה של אווה ניסתה לטשטש את עברה, כדי לעזור לה להמשיך הלאה. היא עצמה אפילו לא זכרה די פרטים כדי לאתר את משפחתה.
השבוע, כדי לסגור מעגל, נפגש אגון עם איש מד"ש שליווה אותו בכל התהליך. "עכשיו אני באמת מרגיש את עצמי מלא", אומר בלב שלם אגון. "עשיתי הכל ונמצאה האבידה הגדולה הזאת שחיפשתי כל החיים שלי".
למרות הכל, שמחתו של אגון לא שלמה. אימו לא זכתה לראות את האיחוד המרגש - את ביתם האהובה, בריאה ושלמה, ואת ילדיהם - שוב ביחד.
