עם זיכויו משני סעיפי האישום בתיק המינויים הפוליטיים והרשעתו רק בסעיף אחד, צחי הנגבי הרבה להודות לעורכי הדין היקרים. יקרים תרתי משמע. כדי לשכור את שירותיו של פרקליט הצמרת יעקב ויינרוט וצוותו, הנגבי נדרש לשלם - והרבה.
לכן הקים חברו אייל ארליך עוד בשנת 2006 עמותה רשומה בשם "העמותה לאיסוף תרומות למימון הוצאות ההגנה המשפטיות של ח"כ צחי הנגבי". שנה אחרי שנה הוגשו לרשם העמותות דוחות מפורטים: בשנת 2006, גוייס סכום צנוע על סך 187,020 שקלים; ב-2007 זה קפץ ל-850,224 שקלים; ב-2008 כבר הוגש דוח על סך 1,220,638 שקלים ובשנת 2009 הסכום עמד על 1,286,209 שקלים.
בסך הכל גייסה העמותה 3,549,091 שקלים. הסכום הזה אינו כולל את ההפקדות ב-2010, וכמובן את התשלום מכיסו הפרטי של הנגבי. הדוחות הכספיים המפורטים מעידים כי אין בעמותה משכורות או מנגנון, כמעט כל שקל הועבר ישירות למשרדו של עורך הדין ויינרוט.
גם אנשי עסקים תרמו
ההסדר הזה, יש לומר, חוקי לחלוטין. הכנסת מאפשרת לח"כים להקים עמותה מפוקחת ולגייס דרכה כספים עבור סיוע משפטי או טיפול רפואי. בין אנשי העסקים שהסכימו לתרום: רחמני לוי תרם 36 אלף שקלים, מאיר וילסון תרם 42,359 שקלים עודד ארז תרם 25 אלף שקלים וישעיהו שינברגר תרם 30 אלף שקלים.
לפני קבלת כל תרומה וידא הנגבי כי אין כל ניגוד עניינים בינו לבין התורם. חבריו אומרים כי העמותה התנהלה בפיקוח חשבונאי צמוד. "לא חיפשנו לנו עוד פרשה", הם מוסיפים בחיוך. אחרי מאבק של ארבע שנים שעלה כארבעה מיליון שקלים הנגבי היה שמח להודיע על סגירת העמותה, אך עוד מוקדם מדי. בתקופה הקרובה צפויה הכרעה בסוגיית הקלון במעשיו ובשאלת הערעור שלו או של הפרקליטות, כך שבהחלט ייתכן שהעמותה הזאת תיאלץ להגיש דוח תרומות מפורט גם בשנה הבאה.
