"אני מרגיש שאני רוצה לעוף מפה": וואחיד א-סנה היה בן 19 כשדודו, סולימאן אל עביד, נעצר, נחקר והורשע ברצח ובאונס חגית קיקוס ז"ל בת ה-17. תיק הרצח הזה עבר גלגולים משפטיים רבים, שיותר מכל חידדו את סימני השאלה המשפטיים. לאורך הדרך, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע ושני שופטים של בית המשפט העליון חשבו שאל עביד הוא לא הרוצח.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"עכשיו מנהלים משפט חדש לזדורוב, עורך הדין שלו הגיש בקשה למשפט חוזר והוא יקבל משפט חוזר ויבדקו את הראיות", אומר האחיין, "אבל אל עביד זה בדואי, חלש, שחור, אף אחד לא מעניין אותו ממנו. אם הוא נכנס לבית סוהר, הוא סיים איתם וזהו. התיק סגור, נעול עליו" .
אל עביד, שהיה נהג משאית אשפה לפני 26 שנה, נעצר בשל עדותו של נהג אחר שעבד איתו. הוא הודה בפני מדובב משטרתי, אחר כך שחזר, הורשע לפני שהגופה נמצאה, אלא שבמהלך הערעור שלו לבית המשפט העליון נמצאה גופתה של קיקוס במקום אחר גמרי למהמקום שעליו הצביע. התיק חזר לבית המשפט המחוזי, אל עביד הורשע שוב, ערער שוב – והורשע בדעת רוב. בקשתו למשפט חוזר נדחתה.
עונשו נקצב ל-33 שנה. אח"כ בעקבות בדיקה מחודשת של שופטת בית המשפט העליון מרים בן פורת, החליט דניאל פרידמן ונשיא המדינה פרס לקצוב את עונשו שוב – ולהעמידו על 27 שנים. השבוע שוחח עם אל עביד אחיינו.
האחיין: "משפחת חנית קיקוס אין לה התנגדות שאתה תקבל שחרור. אין להם התנגדות בכלל שאתה תצא, תשקם את עצמך, אתה צריך תהליך שייקח קצת זמן, וצריכים לתת לך את זה עכשיו. ודבר מה אתה מרגיש, אני לא יודע מה אתה מרגיש".
אל עביד: "אני מרגיש שאני רוצה לעוף מפה".
האחיין: "לעוף?"
אל עביד: "כן, לצאת החוצה. הביתה, הביתה"
האחיין: "ואחרי זה?"
אל עביד: "אני אסתדר בחוץ"
האחיין: "מה זה תסתדר אני לא מבין"
אל עביד: "אני אשקם את עצמי"
האחיין: "איך תשקם את עצמך?"
אל עביד: "אני אתחבר לחברה ואני אהיה האדם איך שאני הייתי"
האחיין: "מצוין, מצוין, אנחנו מחכים לך גם, סידרנו לך עבודה, ומסלול חיים"
אל עביד: "מה יש לי עוד לעשות? מספיק"
האחיין: "מספיק די נכון?"
אל עביד: "מספיק, חלאס זהו"
בני משפחתה של קיקוס הביעו לאורך השנים ספקות באשר לשאלה אם אל עביד הוא הרוצח. כשהתבקשו להעביר לאחרונה עמדה לוועדת השחרורים שצפויה להתכנס בשבוע הבא, אמרו שהם אינם מעוניינים להגיש את עמדתם ומבקשים שלא להיות מעורבים בהחלטת הוועדה.
"חוק שחרור על תנאי, חלק מהעניין שלו, זה גם הודאה", אומרת עו"ד מור לימאי, פרקליטתו של אל עביד. "ובגלל זה בעצם ועדות השחרורים שדנו בתיק שלו נמנעו מהשחרור שלו בגלל שהוא לא מודה".
"אני תוהה בעניין הזה ושואלת את עצמי – אדם מחזיק בדעה מסוימת, כשמהצד השני, לפני עשר שנים, הוא כבר היה יכול להיות בבית, הוא יכול היה להיות משוחרר. והוא עדיין מחזיק בעמדה שהוא לא רצח את חנית".
אם תאשר בשבוע הבא הוועדה את שחרורו של אל עביד, הוא ישוחרר מן הכלא רק שבעה חודשים לפני תום ריצוי עונש המאסר המלא שנגזר עליו.