מאות תושבי ירוחם נותרו מובטלים כשארבעה מפעלים נסגרו בעיירה הדרומית בשנים האחרונות. ראש העיר, טל אוחנה, חזרה לעיר ילדותה כדי לעשות שינוי: לא למפעלים, כן לתעשיית מיד-טק ופיתוח טכנולוגי. איך היא עושה את זה ומה הם שלושת המדדים שעל פיהם היא בוחנת את המנהיגות שלה? ההחלטה פרק 9.
נלך טיפה אחורה וספרי לי על ההחלטה האישית שלך לחזור לירוחם
סיימתי את השירות הצבאי בחוות השומר וחזרתי לירוחם כשהיו פה רוחות סוערות, שבסופן קרה דבר מאוד טוב ועמרם מצנע מונה להיות יו"ר הוועדה הממונה. חשבתי לעצמי שאולי לא אחזור יותר, גרתי שנים רבות בעמק יזרעאל ואז בסיום התואר הראשון אמרתי שאולי כדאי שאחזור קצת למדבר.
התחלתי למלא מספר תפקידים בתוך היישוב ובמהלכם הציע לי מיכאל ביטון להצטרף אליו למסע פוליטי כשאני מספר 2 שלו, הייתי בת 26, שאלתי ותהיתי למה אני ולמה לי פוליטיקה עכשיו? הוא אמר לי שזה הזמן שלי ושאני צריכה להחזיר בחזרה לעיירה שנתנה לי כל כך הרבה. הלכתי איתו בעיניים עצומות, ואז הבנתי שאין דבר שאני יכולה להשפיע דרכו בעצימות הזו יותר מהשלטון המקומי.
עשיתי 2 קדנציות כסגנית וממלאת מקום והיום אני כמעט 4 שנים ראש המועצה, האישה הראשונה, גאה מאוד בהזדמנות שניתנה לי ומקווה להיות ראויה לכל האתגרים שיבואו.
יש הרבה חבר'ה בבית שלא יודעים מה זה אומר להיות ראש מועצה עירונית, ראש עיר וכדומה. כמה תושבים יש בירוחם? אם אני לא טועה 20 אלף?
אמנם אנחנו עושים הרבה רעש אבל אנחנו מונים רק 12 אלף תושבים, אני מקווה שבתום כהונתי נהיה 20 אלף, אבל זה המספר הנוכחי. אנחנו צריכים שיהיו שירותים מספיק אטרקטיביים כדי שאנשים ירצו לעבור לכאן, אנחנו עובדים על זה. בינתיים אנחנו אחד מהיישובים הצומחים ביותר בנגב.
אז יום בחיי ראש מועצת ירוחם. מה בעצם את עושה בשוטף, מה ההחלטות ביומיום שאת מבצעת שעוזרות להזיז את ירוחם לכיוון שאת רוצה שתגיע?
אז נגיד שחייו של ראש עיר מאוד מגוונים. במקרה שלי זה לעסוק בפרטים הכי קטנים, של תושב או תושבת שפוגשים אותך כשאתה מתחיל את היום וצריכים עזרה בעבודה, בדיור, חינוך הילדים. היום מתחיל בדיונים שמתחילים בבוקר מוקדם ומסתיימים גם לפעמים בשעה מאוחרת בלילה וכוללים ניהול שוטף של העיר כמו סוגיות של תקציבים, משאבי אנוש, תפעול וגם סוגיות אסטרטגיות של איך מכפילים את העיר, איך מגייסים משאבים. עיסוק הליבה שלי הוא תעסוקה איכותית והוא כולל פגישות עם יזמים ומחשבות על איך יוצרים פה עוד משרות אצל מעסיקים קיימים, איך גורמים לאנשים לעבור הכשרות מקצועיות רלוונטיות כדי שיוכלו להגדיל את יכולת ההשתכרות שלהם.
אני חושב לעצמי מזווית ראייה של מעסיק גדול, למה שאני בעצם אפתח מפעל או רשת חנויות או משרדים בירוחם? איך את מסתכלת על זה מהזווית של המעסיק?
אני חושבת שדווקא בעת הזו, פוסט קורונה, שהמשאב האנושי הופך להיות האתגר הכי משמעותי של מעסיקים, לירוחם יש דווקא יתרונות. כי היא יכולה בעצם לאפשר תעסוקה היברידית מרחוק גם עבור חברות שנמצאות במרכז הארץ. ה-DNA של העובדים פה מאופיין במחויבות גדולה, בנאמנות וביכולת לפתח קריירה לאורך זמן. כל המעסיקים שהצטרפו אלינו לאחרונה זיהו את היתרון הזה, אנחנו מנגישים משאבים שהמדינה מעמידה לטובתם בסבסוד שכר, בהחזר הון, במס חברות מופחת, בשטחי תעשייה שניתנים ללא מכרז. בסוף אני לא מצפה שמעסיקים יבואו מאידיאולוגיה, אלא בעיקר שיבינו שיש פה ערכים עסקיים מוספים שהם יכולים לקבל ושזה win win. אנחנו מקבלים אך ורק מעסיקים שהשכר ההתחלתי שלהם הוא 10 אלף שקל. כל מי שמשלם פחות אנחנו אומרים לו בכבוד רב שאנחנו במקום אחר.
היו אנשים שכעסו אליי כשאמרתי שאנחנו לא נהיה יותר שואבי המים וחוטבי העצים של החברה הישראלית, התכוונתי לזה. אני לא מקבלת לשעריי לא מפעלי מתכת, לא בטון, לא מחזורים ויש המון פניות כאלה. נקבל תעשיות מידטק ותוכניות פיתוח ושירות טכנולוגיים.
מתוך 12 אלף תושבים בירוחם כמה מהם הם חבר'ה צעירים שנכנסים לגיל של פוסט צבא ושצריך לדאוג להם כבר להכשרה מקצועית. כמה אנשים יכולים לעבור הסבה מקצועית ונמצאים בגיל 30-45?
אנחנו מדברים על 200 צעירים וצעירות שמשתחררים מצה"ל כל שנה, והם נכנסים ישירות לתוך תהליכים של אקדמיה או הנדסאות או הכשרות מקצועיות. אם בעבר הלכנו על תחומים יותר מגוונים, היום אנחנו ממוקדים בדיגיטציה וטכנולוגיה ואנחנו רוצים להביא כמה שיותר למקצועות האלה. בגילאים הגדולים יותר יש לנו מגוון רחב יותר של מסלולים, בדיוק התבשרתי על 60 סייעות שלנו שנרשמו לתואר ראשון בגיל הרך שאני אמרתי להם שאנחנו עתידים לפתוח 20 גני ילדים ונצטרך גננות מעולות – תעזו להיכנס באקדמיה ואנחנו נתמוך בכם, זו רק דוגמה כדי להגיד שאנחנו עושים את זה לכל הרצפים, לא רק לצעירים שאנחנו מכשירים אותם להייטק.
התעסוקה כבר כאן, לא צריך לחזר במרכז הארץ. צריך לזכור שעד 2016 היה ריכוז של תעסוקה בתעשייה היום אנחנו מגוונים.
כמה בתי ספר יש בירוחם?
3 תיכונים, 1 לבנים, 1 לבנות ואחד ממלכתי כולם נושקים ל-100 אחוזי בגרות עם עלייה בכל שנה של בוגרים עם תעודות מדעיות. פתחנו מגמות של הנדסת תוכנה, AI, לוויינים, רחפנים, כימיה ועוד. אנחנו מנסים כל הזמן לדייק את ההתמחויות הטכנולוגיות של הבוגרים שלנו, לצד זה יש 3 בתי ספר יסודיים כשאנחנו לא מונים את המערכת החרדית.
מבחינת מסורתיות מה אחוז החילוניים אל מול דתיים?
צריך להגיד שירוחם היא עיר מסורתית. להיות אדם מסורתי זה כזה שנוסע בשבת או הולך לבית כנסת ועושה קידוש. אנחנו מדברים על כ-60 אחוז שעונים על ההגדרה של להיות חרדי, ליטאי ועד מסורתי. מעבר לכך יש לנו עולים מברית המועצות וגם משפרי דיור ומתיישבים חדשים חילוניים. הצביון הוא מסורתי.
כשאת מסתכלת על הקשר עם תעשיית ההייטק הישראלית, כי אני חושב שבישראל בערך מתוך 1100 חדי קרן, יש בערך 98 ישראליים, וישראל היא מעצמת הייטק ומתוך כל אלה, והמעסיקים הבינלאומיים מי מהם פנה אלייך ואמר שהוא רוצה להרים את הכפפה ולעשות משהו יחד איתכם?
אני יכולה לספר על ויקס שלפני כשנה וחצי נוצר קשר והחלטנו להכשיר נשים שלנו להיות מפתחות ומעצבות אתרים על הפלטפורמה שלהם. הם היו שותפים משמעותיים במימון. יכול להיות שבתל אביב כל מה שתיארתי זה לא דבר שברומו של עולם, בירוחם כשאתה לוקח אישה חרדית שישבה בבית ועכשיו סיימה את ההכשרה ופתח עסק שנותן שירות לכל מיני חברות ועסקים קטנים, מבחינתי עשינו דבר גדול וויקס שותפים לו. היתה מנכ"לית פייסבוק לשיחת השראה כחלק ממיטאפים לאנשי הטכנולוגיה של העיר והייתה הרצאה מעוררת השראה. היה לי גם רעיון עם פייבר שלא התקדם, אבל אנחנו לא מרימים ידיים. התפקיד שלנו הוא כל הזמן להסתכל על מה המגמות בשוק. איפה יש פוטנציאל וולכוון לשם את ההון האנושי שלנו.
יש גם כמה עמותות שקיימות בתחום שמתעסקות בהכשרות טכנולוגיות לאנשים ללא רקע. אני תוהה האם היוזמות האלה מוצאות את דרכן לירוחם?
יאמר לזכותנו שלירוחם יש שם טוב בקרב הארגונים החברתיים. תפוח או בשמה החדש apple seeds. לא חסר כסף במדינה להכשרות, האתגר הוא משיכת המעסיקים. אני נמצאת בשיח מתקדם עם ועדת תקציבים, אנחנו לא יכולים לצפות שמה שקורה בירושלים יקרה גם בירוחם למרות שאנחנו מדברים על אותו חתך סוציו-אקונומי.
ירושלים עומדת בפני עצמה, עם כל האתגרים היא מצליחה למשוך חברות. היכולת שלי באותם כלים ליצור את התחרות שתביא את המעסיקים לירוחם היא מאתגרת יותר ואנחנו צריכים ליצור בידול שלוקח גם את העומק הגיאוגרפי כשיקול מפתח ולא רק את המדד הסוציו-אקונומי. יש קשב במשרדי הממשלה, החוכמה היא לגרום למעסיקים להרגיש שיש להם רשת ביטחון זאת אומרת שהם לא רק מקבלים את מימון ההכשרות המקצועיות אלא סבסוד שכר ל-48 חודשים לכל הפחות, לאפשר להם תשתיות גם ברמת תקשורת וגם ברמת חללים פיזיים. בשביל המדינה זה כסף קטן אבל הערך הכלכלי למקום כמו ירוחם, מצפה רמון או חצור הגלילית הוא לאין ערוך חשוב.
שאלה שמסקרנת אותי באופן אישי, יש לך רקע יוצא דופן. איפה את רואה את ירוחם ואיפה את רואה אותך בעוד כחמש שנים.
בעוד חמש שנים אני אמורה להיות באמצע הקדנציה השנייה שלי, אני מאוד מקווה להיבחר שוב כי תהליכים לוקחים זמן ויש לי עוד הרבה מה להגשים. ירוחם אמורה להיות עם מספר משמעותי של משרות טכנולוגיות ועם 16 אלף תושבים ובאמת לטפס במדרג הסוציו-אקונומי לאור העובדה שעוד משפחות ממעמד הביניים יגיעו הנה וגם העלייה בשכר של התושבים הוותיקים. יש לי 3 מדדים מרכזיים שדרכם היא מודדת את המנהיגות שלי: רמת הפריון או ההכנסה לנפש, מספר התושבים ואיכות החיים, אנחנו עושים סקרים בכל שנה כדי לראות האם הצלחנו.
לא מזמן ישבתי עם אחד המעסיקים המוסדיים שלי, דיברנו על מצב ההשקעות, מצב הפורטפוליו. אחרי שהם שאלו אותי יותר מדי שאלות שאלתי אותם, 'תגידו לי איך אתם מגדירים הצלחה?' כי אנחנו נוטים להסתכל על הצלחה כמשהו בינארי, נתת לי 3 פרמטרים שעליהם תשפטי. מכיוון שהתהליכים יקרו בעוד עשרות רבות של שנים, את תוכלי להגיד שהצלחת כש...
ירוחם תמנה 20 אלף תושבים, תהיה באשכול סוציו-אקונומי חמישי ותהיה עם אלף אנשים שעברו הכשרה טכנולוגית וימשיכו לתעסוקה בתחום.
מדהים. ולאן טל תמשיך?
הייתי רוצה להיות בעמדה משפיעה ברמה הממשלתית. אם יציעו לי להיות בתפקיד משמעותי למען החברה הבדואית הייתי עושה את זה בשמחה רבה. אני חושבת שזה אתגר לאומי מאוד גדול בעת הזו. אני רוצה לעשות למען המדינה בגבולותיה ומחוץ לגבולותיה.
אני מאמין שהצלחה שלך ושל הדרום היא הצלחה של מדינת ישראל. כי פיצוץ האוכלוסין במרכז לא יכול להימשך כאן. השטח הגיאוגרפי מאוד מצומצם ונראה זליגה מאוד משמעותית לדרום וצריך להיות מוכנים לזה. טיפ זה ליזמות, יזמים או אנשים שרוצים להיות בעמדות השפעה.
משהו ששמעתי מהנשיא שמעון פרס ז"ל שאמר לחלום בגדול ולחלום בקטן לוקח אותו זמן אז תחלמו בגדול. הייתי חלק מפורום צעירי הנשיא בראשית דרכי הציבורית וכל פעם שהיה מדבר על טכנולוגיה ובקיא במושגים הכי עדכניים שיש בגילאי ה-80 פלוס שלו הסתכלתי עליו בעיניים פעורות ואמרתי אתה יכול לחלום חזון, לדבר אותו כדאי שתוכל גם לבצע. הכלכלה מושכת את הקטר. אני מרגישה שהטיפ שלקחתי ממנו זה לחלום בגדול אבל לעשות את כל הדרך כדי להיות ראוי לדבר הזה, גם כשנופלים. אין לנו פריבילגיה להרים ידיים, להיות מקצוען ואשף וללמוד את העולם כפי שהוא מתנהל במגמות הגלובליות שלו.