החברה ששווה יותר מהתעשייה כולה: מאחורי אימפריית הסייבר של ניר צוק

ניר צוק הוא אחד האנשים העשירים בישראל, עם הון עצמי שמוערך בכ-750 מיליון דולר. הוא הקים את חברת "OneSecure", פאלו אלטו נטוורקס, ואחד המפתחים של חומת האש שמשמשת את כולנו במחשבים הביתיים והעסקיים. בשיחה עם רקפת רוסק עמינח בפודקאסט ״ההחלטה״ הוא סיפר על החיבור הראשון שלו למחשבים ולתכנות, על ההחלטות העסקיות הכי נכונות שקיבל, ועל עתידו בישראל ובעולם העסקים.

״גדלתי בצפון רחובות, קרוב למכון ויצמן, וכשהייתי בכיתה ה׳ חבר טוב שלי קיבל את המחשב הראשון שלו, עם מקשים שנראים כמו מחקים עם קילובייט אחד. הוא לא ידע מה לעשות עם זה, אז קראתי את החוברת הדרכה ולמדתי לתכנת ככה. לא היה יותר מדי מה לעשות, אבל כמה שנים אחרי זה, לבר מצווה, ההורים קנו לי את המחשב הראשון שלי, ולימדתי את עצמי לתכנת. בשלב מסוים התחלתי לעבוד בבאג ברחובות. אז זה לא היה משחקי מחשב וכאלה, זה היה חנות מקצועית. הבעלים אורי הרשה לי לקנות את הספרים בזמן הפנוי, אז קראתי עוד ועוד וככה למדתי״.

אז אתה אוטודידקט.

״כן. בשלב מסוים איתרו אותי ל-8200 בתור ילד pc. הגעתי למדור שעסק בתכונות והייתי שם 5 שנים. בקבע למדתי באוניברסיטת תל אביב, עשיתי שנתיים קבע ולמדתי שנתיים, וכשסיימתי את הלימודים התחלתי לעבוד, אז אני רשמית קולג׳ דרופאאוט כמו סטיב ג׳ובס ואחרים״.

כשהילדים יגיעו לגיל תמליץ להם ללמוד?

״אני אמליץ להם לעשות מה שהם רוצים. שיהיו מאושרים״.

אז אתה עוזב ומגיע לצ'ק פוינט?

״כן. אנחנו בסוף 1994, שניים משלושת המייסדים של צ'ק פוינט היו איתי בצבא באותו מקום, והם הקימו את צ'ק פוינט כשהשתחררתי והצטרפתי אליהם. זו הייתה אחת חברות הסייבר הראשונות בעולם. לא קראו לזה סייבר אז, קראו לזה סקיוריטי, אבטחת מידע. חברות הסקיוריטי הראשונות היו חברות האנטי-וירוס. בתחילת שנות ה-90 היו חברות שעסקו בנטוורק סקיוריטי בטכנולוגיה שנקראה נטוורק סקיוריטי, וצ'ק פוינט המציאה את הפיירוול הראשונה. הייתי שם מסוף 94 ועד תחילת 99. 4.5 שנים״.

ואז מה קרה?

״בשלב מסוים היה צריך מישהו שיסע הלוך חזור לארה״ב לפגוש לקוחות ואני היחיד שהסכמתי. נמאס בשלב מסוים לטוס, אז בינואר 97 עברתי לגור בארה״ב כדי לייצג את החברה. הייתי האיש הטכני של צ'ק פוינט בארה״ב, ופיתחנו יחידת פיתוח בארה״ב שפיתחה מוצרים חדשים שלא קשורים לפיירוול של צ׳ק פוינט. שנתיים וקצת אחרי זה הבנתי שצ'ק פוינט נוטה יותר לכיוון של רווחים מאשר להשקעה בדברים חדשים ובפיתוח, אז עזבתי כדי לעשות דברים חדשים במקום אחר״.

וצ׳ק פוינט נשארה המתחרה התמידית?

״לא. עזבתי לקראת אמצע 99, באוגוסט נולדה הילדה הראשונה שלי שהיום היא בת 25 כמעט, אז לקחתי קצת חופש, ויחד עם חבר שפגשתי הקמנו חברת סייבר חדשה שנקראת וואן סקיור שלא הייתה מתחרה של צ'ק פוינט, כי עסקנו בעצירת מתקפות. פיירוול לא נותן מענה לכלום. הוא לא עוצר התקפות. הוא מאפשר לארגונים לקבוע חוקים לגבי מה מותר ומה אסור. כשמאפשרים לעובדים גלישה באינטרנט הפיירוול לא יסתכל ויבדוק אם יש שם סכנות, ולזה צריך מוצרים משלימים. אחד מהם מסתכל על התעבורה שהפיירוול אישר ומחפש בה התקפות. זה מה שעשינו, ושנתיים אחרי שהתחלנו את החברה באפריל 2002 נרכשו ע״י נט סקרין שהייתה המתחרה הגדולה של צ׳ק פוינט, ואז התחילה תחרות בין נט סקרין וצ'ק פוינט. נט סקרין רכשו את החברה שלי, נהייתי ה-cto של החברה, והתחרינו בצ'ק פוינט. ואז רכשה את נט סקרין חברה אחרת ב-4 מיליארד דולר, ולמרות שהיא רכשה אותה - יום אחרי שהעסקה נסגרה נפגשתי עם הבוס החדש שלי שהיה ה-cto והמייסד של ג'וניפר, שהסביר לי שהם לא רוצים את המוצרים שלנו״.

אז למה הם קנו?

״בשביל האנשים, הידע, השוק, הוא אמר שהם רוצים שנכתוב את הכל מחדש. ג'וניפר חברה של ראוטרים נטוורקים וסוויצ'ים והם רצו שנכתוב את הפיירוול מחדש במוצרים. אמרתי זו טעות, אבל שאם עושים את זה נכתוב מחדש. כמה חודשים אחרי זה, מטעמי עלות, הם החליטו שהם מעבירים את כל הפיתוח לסין והודו, אז כולם עזבו. קצת אחרי זה הקמתי את פאלו אלטו נטוורקס״.

אבל נשאר משהו בלב שקשור לצ'ק פוינט. אני זוכרת את השלטים ששמתם.

״לפני השלטים, כשקנו את החברה שלי, הפכתי למתחרה הגדול של צ'ק פוינט. בשלב מסוים הם נעשו גדולים מצ'ק פוינט, וכשהם רכשו אותנו אמרתי מה אני עושה לצורכי שיווק? הזמנתי ממשרד הרישוי לוחית רישוי שהיה כתוב עליה chkp klr - צ'ק פוינט קילר. הסתובבתי עם זה וזה נעשה מפורסם לצורכי שיווק, ואז כשהתחלתי את פאלו אלטו נטוורקס, באופן טבעי כשמקימים חברה חדשה האופציות הן לפנות לשוק חדש שלא היה קיים קודם: אייסיקיו הייתה הראשונה בתחום ההודעות המיידיות, לפני פייסבוק לא היה רשת חברתית, אבל מאוד קשה לחשוב על חברות שעשו משהו שלא עשו לפניהן.

רוב החברות הטובות ניגשות לשוק קיים ומשבשות אותו, לוקחות את מה שהיה עד עכשיו ועושות את זה בצורה שונה לחלוטין - טסלה, אובר, אייר בי אנד בי, וכולי. פאלו אלטו נטוורקס בדרכה שלה שיבשה את שוק אבטחת המידע. בהתחלה את הסתכלנו על הנטוורק סקיוריטי ואמרנו שאנחנו הולכים לשבש את השוק הזה.

כשמשבשים שוק לשחקנים הקיים יש 2 אופציות גרועות: או להילחם בשיבוש, להגיד שאף אחד לא צריך את זה. אם השיבוש אמיתי זה לא נגמר טוב. האופציה השנייה זה ללכת עם השיבוש. להגיד 'החבר׳ה הצעירים יודעים מה הם עושים, זה הולך לשנות את השוק, אנחנו על זה'. מה שהחברה משדרת לשוק זה ש'כל מה שהכנו לכם עד עכשיו - תשכחו מזה, ויש משהו חדש שפוגע במכירות'. לחברה ציבורית קשה לשנות את הביזנס שלה. אז זה או שאתה נותן למישהו להרוג אותך, או שתיתן למישהו להרוג אותך או שתלך איתם ותצא מזה או לא. רוב החברות בוחרות באופציה א' - להילחם בשיבוש, כי היא יותר קלה, אבל מבחינת המשבש הדבר הכי גרוע שיכול לקרות זה שהדוב יתעורר ויבחר באופציה 2, כי זה יכול לגמור את הסטארטאפ.

אי אפשר ללכת על חברה גדולה שהחליטה גם להיכנס לשיבוש, אז צריך להשאיר את הדוב ישן. כדי להשאיר אותו ישן זה מה שעשינו מול צ'ק פוינט. להיראות קצת לא רציניים ושזה מלחמה, שימשיכו לישון בזמן שאנחנו לוקחים להם את השוק. בשלב מסוים כשעברנו את צ'ק פוינט מבחינת טיב המוצרים והיכולת למכור אותם ונעשינו מנהיגי השוק, הצ׳יף אופיסר אוף מרקטינג החליט שהוא תולה שלטים באיילון וב-101 שזה הכביש הראשי בעמק הסיליקון שכתוב בהם 'זה עתה עברתם את צ'ק פוינט, גם אנחנו'. כולם דיברו על זה. באמת שלא הייתי קשור לזה. הבניין היום של פואלו אלטו בישראל הוא ממש ליד המגדל של צ'ק פוינט, וכשפתחנו את המשרדים אני בכלל לא ידעתי שזה קורה, אז הם התחילו בקומה 12, והמשרדים של צ'ק פוינט הם בני 11 קומות. ואז גם התחילו עם הספקולציות שאנחנו רוצים להיות מעליהם״.

אבל אתה התחלת את זה עם המכונית.

״זה אני התחלתי. היום אנחנו פי 6 בשווי ופי 4 במכירות״.

בתקופת הבועה, 2021-2022, דיברת על השווי שמסתובבים שהם לא בהכרח נכונים. כשאתה מסתכל היום על פאלו אלטו נטוורקס ובמספר עברתם את המאה מיליארד, איך אתה מצדיק שווי כזה?

״אז לא דיברתי על שווי, אלא על חברות שאין להם מודל עסקי. חברות שהן מוציאות דולר כדי להכניס 80 סנט. באופן כללי כשאת מסתכלת על שווי של חברה את מסתכלת על האחוז שלך בחברה וכמה כסף זה מכניס לך. חברה שמייצרת 3 מיליארד דולר בשנה בתזרים מזומנים חיובי, או מספר עגול יותר, 5 מיליארד דולר, כמה זה שווה לך?״.

 אתה מדבר על תקופה שפאלו אלטו הגיעה לתקופה של מספרים מאוד חיוביים, אבל אנחנו יודעים שהגעת לשם דרך תקופה שהיית קונה חברות ועושה מעט כסף או בכלל לא. יש תקופה שכדי להפוך מישהו באקו סיסטם אתה מוכר בפחות ממה שאתה צריך כדי לייצר את זה.

״לא בפאלו אלטו נטוורקס. היה לנו תזרים חיובי מהתחלה. הוצאתי 49 מיליון דולר על בניית חומרה שזה יקר, ואחרי זה לא היינו צריכים יותר כסף אף פעם. זו הייתה תקופה קצרה, אבל החברה ייצרה תזרים חיובי מההתחלה. זו חברה שייצרה תזרים מזומנים חיובי ממש מההתחלה. אנחנו מוכרים שירותים, אבל מבחינה חשבונאית כשמסתכלים על חברות כאלה תזרים המזומנים החיובי מגיע לפני רווחיות, כי כשמוכרים חוזה לשלוש שנים מקבלים מראש את הכסף עבור החוזה, מבחינה חשבונאית צריך לחכות 3 שנים עד שרואים את כל הכסף, וכשצומחים מהר יש לזה השפעות שקשה לראות בשורת הרווח. בחברות כאלה מסתכלים על תזרים המזומנים החיובי, ולאו דווקא על רווחיות. אני לא זוכר את המספרים אבל הם היו בסדר והם גדלו, ומי שהשקיע בחברה והחזיק מניות צדק״.

אפשר להגיד שאתם חברת הסייבר הכי גדולה היום בעולם?

״אנחנו יותר גדולים מכל חברות הסייבר בישראל ביחד פי שלושה. הנסחרות והפרטיות. אנחנו לא 100 מיליארד, אנחנו 105 מיליארד. ה-5 מיליארד האלה זה אלה שלא נסחרות״.

מה זה אומר קדימה? הרבה פעמים יגידו שהסייבר רווי ויש המון חברות. ישראל היא הסייבר ניישן, ועכשיו עם המלחמה לאן זה לוקח אותנו. מפה קדימה - איך אתה רואה את הדברים?

ההצלחה של פאלו אלטו נטוורקס זה בזכות השיבוש שעשינו לשוק שאמר שבשוק הסייבר יש הרבה חברות, ארגונים רואים צורך להשתמש בעשרות מוצרים שונים כדי להגיע למטרות האבטחה שלהם, ואפשר לעשות את זה אחרת באמצעות מוצרים שמספקים המון פונקציות בבת אחת ביחד, עם מוח אחד, ניהול אחד, התקנה אחת, וזה מה שעשינו וזה עובד יפה״.

הויז׳ן שלהם זה וואן סטופ שופ, תבואו אלינו וניתן לכם את כל המוצרים.

״לא את כל המוצרים אבל כמעט. הויז׳ן שלנו זה לאורך זמן לקחת עוד ועוד פונקציות סייבר ולספק אותן על פלטפורמה שיכולה להילחם במוצרים סטנד אלון ולנצח, רק בזכות הפונקציה. כשקונים את זה בפלטפורמה, זה הכל ביחד, ולכן כל הרכישות. כל פעם שרצינו פונקציה חדשה שקלנו אם לרכוש את זה או לייצר. יש עוד המון שלא הגענו, יש המון דברים שאנחנו לא יודעים לעשות, אני כן חושב שנראה פחות ופחות חברות סייבר שמגיעות להיות חברות גדולות כי אם לא נרכוש אותן נרכוש את המחרים שלהם, זה האקזיט הגדול. אין הרבה רוכשים בשוק״.

איך אתה מסביר את זה שמיקרוסופט ודומיהם לא קונים?

״לא יודע. הם קנו עד לא מזמן ולפני שנתיים הם פיטרו 10 אחוז מאנשי הסייבר שלהם. בכל חברה גדולה קשה להתפקס על דברים שהם לא הקור. את לא תשימי את האנשים הכי טובים שלך על סייבר אם הוא 5 אחוז מהשוק שלך. אם רוב השוק זה ווינדוס אופיס ואז׳ור שם תשימי את הטובים, ואת הפחות טובים תשימי בסייבר. קשה למצוא אנשים טובים, אז בוא נשים אותם על הקור ביזנס שלנו. ולגבי ישראל? אני לא יודע מה יהיה. אני לא מאמין שמסה של אנשי הייטק ויקומו ויעזבו את ישראל. זה לא פשוט לעזוב את ישראל. הרבה ישראלים מחוברים לישראל, להרבה יש ילדים שמתקרבים לגיל צבא הם לא יעזבו וישאירו את הילדים בצבא. יש לי הרבה חברים שמדברים על זה וזה לא יקרה, זה יותר מורכב. גם לא ברור שיש לאן לעבור״.

נראה שלא רוצים אותנו.

״המקום היחיד בהייטק לגור בו זה עמק הסיליקון. קצת ניו יורק, אולי סיאטל. החיים שם קשים ויקרים. אנשים עוברים ומגלים שהם מוציאים 100 אלף דולר מהברוטו רק כדי לגור בבית מצ'וקמק. אני לא מספיד את ההייטק הישראלי. הסכנה השנייה זה הקושי בגיוס השקעות, ובישראל יש שני סוגים: השקעות בסטארטאפים, והשקעות של החברות הגדולות כמו מיקרוסופט ואנחנו. משקיעות בישראל ושוכרות בישראל, ובשניהם יש קושי כרגע. פאלו אלטו נטוורקס אחרי פרוץ המלחמה קנינו פה 2 חברות במיליארד דולר, הוספנו מעבר לאנשים שהגיעו מהרכישות האלה מאה עובדים ויש עוד מאה משרות פתוחות, וזה ייחודי. אני יודע שהרבה מהחברות הגדולות דנות ב'פנינו לאן' עם ישראל, והחלק הכי מדאיג זה שבדיונים האלה אין ישראלים. המנהל של פאלו אלטו נטוורקס יושב מתחת למנכ״ל ויש אותי. בחברות הענקיות בישראל האנשים שיושבים פה בארץ יושבים 4-5 דרגות מתחת למנכ״ל ואין אנשים שמייצגים את ישראל. אז הם הפסיקו לגייס, הם לא מפטרים, ואחת נקודות ההחלטה הגדולה מעבר למלחמה זה המילואים. כשהמלחמה פרצה איבדנו זמנית כוח עבודה של 20 אחוז מהעובדים - מילואים או בני זוג. זה לא פשוט. אם מדינת ישראל תבחר להמשיך בזה שאנשי הייטק עושים חודשיים שלושה מילואים בשנה, חברות זרות ומקומיות יחליטו מה לעשות עם זה. ישראל היא לא מקום זול לעשות פיתוח, וזה יהיה קשה״.

אז התשובה על ישראל?

״אני לא יודע מה לענות לך. מבחינת השקעות בישראל לא פשוט כרגע. החלק שאותי הכי מאכזב זה המוסדיים הישראלים ו-vc ישראלים שפחות משקיעים בישראל היום. יותר זהירים, פחות משקיעים, אבל במיוחד המוסדיים. התפקיד שלנו זה להחזיר לנו את ההשקעה, ומאוד קשה לגייס השקעות מחו״ל״.

אתה דואג מישראל?

אני דואג ומקווה שהמלחמה תיגמר. רוב העם מקווה לזה. ושאחרי המלחמה נמצא דרך למצוא את האיזון הנכון בין שירות מילואים לחיים האישיים של האנשים שיכלו להמשיך לעבוד. אני מאוד מקווה שנמצא דרך להחזיר לפה את ההשקעות או לגרום למוסדיים הישראלים להתחיל לשים כסף בישראל. הם מוציאים את כל הכסף שלהם מישראל בטענה שאין להם איפה להשקיע. זו כנראה טענה נכונה, אבל המוסדיים מגייסים 5-10 מיליארד שקל בחודש, 120 מיליארד שקל בשנה. אי אפשר להשקיע פה 10 מיליארד שקל. 5 חודשים קנית את בנק לאומי, אז אין איפה להשקיע, אבל בהייטק יש. שישקיעו״.

אתה מאמין שחברות הסייבר ייכנסו לעולמות הפרוד? הגניבות רמאויות? יש חברות סייבר שמתחילות לומר שהן רוצות לתת מענה גם לזה בפלטפורמה שלהן.

״צריך להבין מידע פיננסי בצורה עמוקה ובסייבר לא. בסייבר זה התנהגות של אפליקציות ורשת. אני רואה חברות סייבר עושות פיבוט מסייבר לכיוונים אחרים, כי בפלטפורמות יותר מסובך בסייבר״.

העולם הזה מאוד מתפתח עם ה-Ai. אפשר לייצר גניבות זהות, וזה כל כך מתגבר.

״אני חושב שבשנים הקרובות זה יהיה שוק נפרד, ואולי בשלב מסוים יחליטו שהן רוצות לגדול. אבל אנחנו לא שם, ואני לא יודע אם השוק שם״.

אם אני שמה את הסייבר בצד ומסתכלת על איך שזה נראה מבחוץ, זה נראה שבא לך לעשות יותר, ושאתה מאמין בישראל. הסיבה שאני אומרת את זה זה כי זה נראה כמו חצי פילנתרופיה. רוב הדברים שאתה נוגע בהם הם עם הסתברות נמוכה לרווח. למה אתה עושה את זה?

״אני קורא לזה פילנתרופיה עם סיכוי לרווח, פילנתרופיה שמחזיקה את עצמה. אני פחות מאמין בארגונים שעסוקים בגיוס כסף פילנתרופי. הדבר הכי טוב זה לקחת את הכסף ולשים אותו ב-vc. הם יודעים להשקיע יותר טוב ממני, אם זה טים אייט בישראל, אבל כמה צריך? יש הזדמנות בישראל להשקיע בדברים שצריכים בישראל ויעשו את החיים טובים יותר, ויש להם סיכוי להחזיק את עצמם ואולי גם להחזיר רווח מסוים״.

כלומר הסתכלות מאוד מפוקחת שזה לא מזה תכפיל.

״אני לא מנסה להכפיל, אני מנסה לבזבז״.

כמו עם הבנק? מה הרציונל? אתה מסתכל על מדינת ישראל, האוכלוסייה שלה קטנה, והקמת בנק זה אירוע יקר מאוד. האם ניר חושב שמהבנק הוא יצליח להרוויח כסף?

״כן, מהיום הראשון. בזכות חברת הייטק שהקמנו שבונה פלטפורמה בנקאית חדשה לחלוטין, הקמנו בנק של 60 עובדים שהכל אוטומטי בו מה שיוצא רווח גדול בין האשראי שהבנק נותן לעלות התפעול ומייצר הרבה רווחים סלאש מאפשר לנו לתת צ׳ופרים למפקידים ולקחת יותר סיכונים בצד של האשראי. תחשבי על בנק שבסביבה הנוכחית יש לו בין 8-10 אחוז מהאשראי לעלות התפעולית. מה אפשר לעשות עם זה?״.

אני גורסת שעלות הקמה ותפעול של בנק, הרגולציה, כל מה שצריך לעשות כדי לעמוד בזה, יהיה לך קשה באוכלוסייה בגודל של מדינת ישראל להרוויח מבנק שהוא דיגיטלי. הוא לא באמת יכול לשרת לקוחות עם צרכים מורכבים. יהיה קשה להרוויח, ומשם אני מתקדמת לשאלה על חברת התעופה בחיפה ועוד מיזמים, שכולם מיזמים שאם הייתי מסתכלת עליהם מהתפקיד הקודם שלי הייתי אומרת להם תיזהרו.

״בחיפה יש שדה תעופה בינלאומי שמותר לטוס ממנו לחו״ל, אפשר לנחות משם מכל מקום שרוצים. בישראל גרים בין 2-3 מיליון אנשים, במקומות שבהם יותר יקר ולוקח יותר זמן להגיע לשדה התעופה בן גוריון ולטוס לחול מאשר להגיע לשדה התעופה בחיפה ולטוב לחו״ל. טיסה מישראל לקפריסין בשדה התעופה בן גוריון לתושבי חיפה זה בין 4-5 שעות. בחיפה זה יכול לקחת פחות משעתיים. יש שוק של אנשים בישראל שהרבה יותר זול וקל להם לטוס מחיפה מאשר בנתב״ג, ולא משרתים אותם כרגע״. 

זה שהאוכלוסייה בצפון תרוויח אין שאלה. איך אתם תרוויחו?

צריך להקים את חברת התעופה כלואו קוסט, שעלות התפעול שלה מאוד נמוכה, וזה אפשרי. אם עושים את זה עם המטוסים הנכונים בגודל הנכון ובעלות התפעול הנכונה, ועושים כמה שיותר באאוטסורס - אין היגיון לטפל במטוסים בתוך חברת תעופה קטנה מבחינה כלכלית. זה לא הגיוני שהטייסים ירוויחו 60 אחוז יותר מטייסים בפוטנסה ויטוסו 40 אחוז פחות״.

אבל שוב, כמו בבנק, זו פילנתרופיה נהדרת, אבל אני בספק. תמיד אני אומרת לעצמי שאתה ציוני, עשיר, ויכול לעשות מה שאתה רוצה. אבל יש לך שותפים שרוצים להרוויח.

״אז בחברת התעופה השקעתי לבד. היו עוד משקיעים שהחליטו לא להשקיע לא בגלל התוכנית העסקית, שהיא מצוינת, אלא בגלל האתגר הרגולטורי. אני החלטתי כן לסכן מעט כסף בשביל לבדוק אם אפשר לעבור את האתגר הרגולטורי של לקבל גם רישיון מסחרי, צריך גם אישור מחברת התעופה ושרת התחבורה אישור, וכמובן שקיבלנו, ויש את הרישוי התפעולי ששם היה פחות חשש ואנחנו בדרך לשם״.

כמה זמן אתה משקיע בזה?

״יום בשבוע אני מעסק בחברות האלה״.

וזה בשביל הנפש?

״כן, זה נחמד ללמוד את כל הדברים האלה. מפה אני הולך לישיבת דירקטוריון של אייר חיפה״. 

ואנחנו מגיעים לעוד ענף משק שגם מפסידים בו כסף, בתקשורת.

״בתקשורת מפסידים כסף, כן״. 

גם בתעופה מפסידים.

זה לא כל כך נכון. יש בעולם 3 מודלים של חברות תעופה: לואו קוסט, שרוב הזמן מרוויחות כסף, חברות עם האבים גדולים, כמו יונייטד, לופטהנזה, וכולי, ויש את הסוג השלישי - אל על, חברות שאין להם האבים גדולים, כי בישראל אין האב, והן גם לא חברות לואו קוסט - המודל התפעולי שלהם מאוד יקר. אני חושב שבישראל מודל של האב יהיה מאוד קשה, אבל מודל הלואו קוסט יש מקום בישראל. אבל כן, בתקשורת קשה להרוויח״.

מה זה רלבנט?

״זה גוף תקשורת שמנסה להגיע לחבר׳ה צעירים ולתת להם אלטרנטיבה לשקרים שהם קוראים ברשתות החברתיות, תוך כדי שימוש בהן. את תראי בזמן הקרוב יותר ויותר תוכן מופץ ברשתות החברתיות ומגיע למאות אלפי צופים, והרעיון הוא לספק למי שבוחר או בוחרת לצפות בתכנים שאפשר לסמוך עליהם ברשתות החברתיות, ולתת להם מקום. זה הרעיון מאחורי רלבנט. זו מלחמה ברשתות החברתיות תוך כדי שימוש בהן. במקביל אני מנסה להילחם ברשתות החברתיות תוך כדי שימוש בפוליטיקאים״.

חשבת להשתמש בו להסברה? 

״אני לא בטוח שהתוכן שמתאים לישראלים והתוכן שיש להסברה זה אותו תוכן. אפשר להסתכל על זה. אבל כרגע אנחנו עושים משהו אחר. יש גם מודל פרסומי, יש הרבה מפרסמים שמחפשים דרכים לפרסם לג׳ן זי, לצעירים שלא צופים בטלוויזיה המסורתית, יש שם הכנסות שאני לא יודע אם יכסו את ההוצאות, זה יהיה קשה, אבל מישהו צריך לעשות את זה אז עושים את זה״. 

אתה משקיע פה, שמת כסף, עברת לגור פה, אתה ישראלי, ציוני, ואתה רואה את עצמך פה? בימים נורמליים לא הייתי שואלת, אבל כ"כ הרבה מדברים מסביב שכל מי שיכול ילך הלאה.

אני עובד קשה על להישאר פה. גרתי 23 שנים בארה״ב, יש לנו שם בית מתפקד, אנחנו נוחתים שם ויום אחרי הילדים בבית ספר כותבים קוראים, הכי קל לנו בעולם לעבור לארה״ב, אנחנו יורדים מהמטוס ולמחרת אנחנו בעולם מקביל עם מקרר מלא ומכוניות מתודלקות ובית מתפקד, עם מסגרות חוגים והכל, ולמרות זאת אנחנו פה. אני מקווה שנוכל להישאר פה, וזה תלוי לאן נבחר ללכת בתור עם״.

***