לעיתים רבות מדי אנחנו שומעים משפטים והמלצות מקצועיות בסגנון של ״חפשו תשוקה במקצוע״, או ״לכו אחרי התשוקה המקצועית שלכם״. למרות שדי ברור שלעיתים קרובות, בכל הקשור לקריירה שלנו, המלצות בסגנון הזה יכולות להיות מסוכנות ומבלבלות.
אין מה לעשות, באופן טבעי ובכל התמחות ומקצוע, בשלב כזה או אחר מתעמעמת התשוקה ולא תמיד המוטיבציה להמשיך ולעשות את מה שאנחנו עושים זמינה לנו. אנשים שמאד אוהבים את מה שהם עושים נהנים מתשוקה ועניין שחוזרים, אבל גם במקרה שלהם לא מדובר במשאב שזמין 24/7.
אנחנו יכולים להתאכזב ולהאמין שלאנשים, אותם אנו רואים כמוצלחים ומובילים במיוחד בתחומם, יש מעין באר בלתי נגמרת של עניין, אנרגיה ודרייב. אבל זה לא באמת עובד ככה.
על ההבדל הקריטי בין אתלטים חובבנים למקצוענים
ג'יימס קליר מחבר רב המכר ״הרגלים אטומיים״ (הזדמנות נהדרת להמליץ בחום על הספר החשוב הזה), מספר ששאל מאמן מצליח מה ההבדל בין אתלטים מקצועיים לאתלטים חובבנים. המאמן ענה בלי להתבלבל, שבנקודה מסוימת הכל מתנקז לנקודה אחת - החזרתיות של האימונים.
וחזרתיות כזו יכולה מאד לשעמם וחוסר עניין. מי שמסוגל לעמוד בשעמום, ולחזור על מהלכים ותרגילים שוב, ושוב, ושוב - מתקדם. לפעמים קרובות, החזרתיות וההתמדה הן דווקא בדברים הבסיסיים ביותר.
קובי בראיינט - בחזרה למהלכי הבסיס
בשנת 2007 הצטרף אלן שטיין, מאמן שעובד עם ספורטאים רבים בעולם, למחנה הכדורסל שמוביל קובי בראיינט, לחצי שבוע של אימון אינטנסיבי לשחקני קולג׳ בעלי פוטנציאל לכניסה ל-NBA. אלן, שחיכה בקוצר רוח לצפות בבריאנט מתאמן על המגרש, הופתע לגלות שקובי תרגל שוב ושוב רק מהלכי בסיס פשוטים ומשעממים. כאלו שאלן מעיד על עצמו שהוא מתרגל עם ילדים מחטיבת הביניים.
אלן, שמצא את עצמו מופתע ממה שהוא רואה על המגרש, ניגש לקובי ושאל אותו: ״קובי, אתה השחקן הטוב ביותר בעולם, למה אתה מתרגל מהלכים כ״כ בסיסיים?״. על זה ענה לו קובי בחיוך: ״למה אתה חושב שאני השחקן הטוב ביותר בעולם? - The best never get bored with the basics״.
זו ההתמדה שתנצח
לכולם יש דרייב (בטח בהתחלה) אבל אלו שמתקדמים הם אלו שיתמידו דווקא ברגעים בהם הדרייב לא זמין, כשמשעמם, קשה, או שנעלמה התשוקה. זה המאמר שכתבת - אפילו כשלא מתחשק לך. זו ההליכה לחדר כושר - אפילו כשאתה רק רוצה ערב שקט. זו ההשקעה בדו״ח מפורט ועמוק - אפילו כשכבר כתבת עשרות כאלו. וזו ההכנה הנוספת לישיבת הצוות שלך - שוב, ושוב, ושוב.
גם כשמשעמם, ודווקא כשמשעמם. זו הנקודה הקריטית שיוצרת הפרדה ברורה בין חובבנים למקצוענים.
אנחנו חיים בעולם שמעודד אותנו לדלג על שלבים, לזרז תהליכים, לרוץ למה שנוצץ ו-״מתקדם״. לחץ שגורם לנו להזניח את היסודי וההתחלתי. דווקא החזרתיות שוב ושוב, גם ואולי בעיקר על האלמנטים הבסיסיים ביותר, הם הקריטיים להתקדמות שלנו ולפיתוח הדומיננטיות שאנחנו רוצים לנכס לעצמנו בתחום שלנו.
מורד שטרן הוא Head of Engineering Branding ב-Wix, מחבר הספר "שובר שוויון: על כוחם של רשתות הקשרים, הקהילות והמיתוג האישי", ומקים פורום הטכנולוגיה והחדשנות בטלגרם.