נניח שהיו אומרים לכם שהעולם השתנה. לדוגמה - העניין הזה שגברים סלבריטאים מנצלים נערות לסיפוק תאוותם המינית? זה פאסה. או שהיו חושפים בפניכם שמעכשיו אלימות היא אלימות היא אלימות, ואין שום צידוק שגבר יסטור ככה סתם על לחיו של עובד שלו.
ברוכים הבאים להתאחדות הישראלית בכדורגל, המקום בו הזמן עצר מלכת. הזמן בו מהפכת me2 היא לא יותר מאות ומספר. מקום שבו, ממש כמו אז, מכות הן לגיטימיות כחלק משיטת החינוך. מקום שמאבד עצמו לדעת מבחינה מיתוגית, למרות שאינו מודע לכך כנראה.
זימונו של עומר אצילי לנבחרת ישראל בכדורגל התקבל בטונים צורמים לא רק בתקשורת האליטיסטית, אלא גם מהקהל במשחק מול מלטה. גם אם מדובר באוהדי מועדון זה או אחר, הקהל אמר את דברו באופן חד וברור: הזמנתו של עומר אצילי לנבחרת ישראל, המייצגת את כולנו כולל ילדינו וילדותינו, היא בניגוד מוחלט לדעת הקהל במגרשים שמשקף את התפיסה ההולכת ורווחת בכלל: מעשים מסוג אלה שביצע לכאורה אצילי, גם אם אינם בגדר הפלילי, הופכים אותו לראוי להוקעה ולא להוקרה הטמונה בזימון לנבחרת הלאומית. איזה מן מותג בוחר לו פרזנטור מעורר אנטגוניזם שכזה?
גם אם לא הצליחו לחזות את התגובה החד משמעית של הקהל לזימון, היה אפשר לנהל את המשבר לאחר מכן טוב יותר. אבל לא, אלון חזן גיבה ודווקא האשים את הקהל שצריך "להתבגר" ומצד ההתאחדות לא נשמעה שום אמירה ערכית.
אול ליוסי בניון ולהתאחדות הפתרונים.
ואם חשבנו שמדובר היה בתקלה, החמצה חד פעמית, הרי שבאה הסטירה של גיא לוזון לשחקן הנבחרת הצעירה והוכיחה את ההיפך: ההתאחדות העניקה גיבוי מלא למאמן הסוטר גיא לוזון, תוך הקטנת האקט האלים והאדרת הישג הנבחרת, כאילו שיש בכך כדי להצדיק את המעשה.
אנחנו מרשים לעצמנו להיכנס למוחם הקודח של קברניטי ההתאחדות שאומרים לעצמם: עוד ניצחון שניים, הכול יישכח, כי מה שחשוב באמת בספורט ומה שמביא קהל אלו הניצחונות.
ואתם יודעים מה? הם צודקים. השאלה היא מה הנזק שנגרם למותג הקרוי כדורגל ישראלי בארץ ובעולם. איך לדוגמה מצפים מנשים להפוך להיות אוהדות של הנבחרת הלאומית? איזו הזדהות מותגית אמור אצילי לעורר אצלהן? האם דמויות כמו אצילי או התנהגות כמו של גיא לוזון הן הדרך לשמר ולבנות קהל לאורך זמן? בעידן שאינו סלחן, עם דור צעיר ערכי וחד, התשובה ברורה מאליה.
אלא אם כן, אתם בהתאחדות לכדורגל.