במאמרים הקודמים ״נטוורקינג: "כך תייצרו קשרים בעלי ערך״ ו-״להפוך לבעלי השפעה": כך תהפכו את המשוואה״, העמקנו ביצירת קשרים, משיכה שלהם ובאופן בו אנחנו יכולים לנכס לעצמנו השפעה בתעשייה שלנו. הנה מקרה נהדר שידגים איך הדברים מתחברים ועד כמה מיינדסט של חיבורים, יוזמה ואקטיביות הם עוצמתיים:
בתחילת מגפת הקורונה, אי שם באיזור תחילת שנת 2020, שמתי לב לפעילות משרד הבריאות על גבי פלטפורמת טלגרם. פלטפורמת טלגרם, למי שלא פעיל בה, מאפשרת לכל משתמש ומשתמשת להקים ערוץ באופן חופשי ולא מוגבל במספר האנשים שיכולים להיות מנויים עליו, ולהתחיל ולפרסם הודעות ומסרים.
בהגדרות ברירת המחדל הערוצים האלו מנהלים תקשורת חד-כיוונית, כלומר למנויים אין אפשרות להגיב בשום צורה על המסרים והפרסומים בערוץ, אלא אם כן, מנהלי הערוץ החליטו אחרת. פתרון נהדר כשמדובר בפעילות שיכולה למשוך הרבה אש בתקופה לחוצה במיוחד, כמו התקופה ההיא.
פעילות משרד הבריאות על גבי ערוץ הטלגרם שלהם היתה עניפה מאד. עם עדכונים יומיים, גראפים, סטטיסטיקות וחדשות מתפרצות. הפעילות הזו הצליחה למשוך מעל 100 אלף מנויים לערוץ (תוצאה מרשימה ביותר), ועם מספר כזה של מנויים היה למשרד הרבה כוח ויכולת בהתמודדות מידע כוזב (פייק ניוז) והגברת המודעות במאבק במגיפה.
מה שלא היה למשרד הבריאות היה ה-״וי הכחול״. ה-״וי הכחול״ הוא אותו סימן מוכר בו עושים שימוש כל הרשתות החברתיות כשהם רוצים לציין בפני המשתמשים שהם כרגע צורכים מידע רישמי מהחשבון והפעילות הרשמית של אותו ארגון, אדם מוכר, עסק, מותג או גוף ממשלתי, בו הם מבקרים/צופים/מנויים.
ככה שלמרות מספר המנויים הגדול, כל אדם שהיה רוצה להקים ערוץ בטלגרם ולהציג עצמו כמשרד הבריאות (שאמנם היה מתחיל עם מספר נמוך מאוד של מנויים, וספק אם היה מצליח לצמצם את הפער עם המאות האלפים של פעילות משרד הבריאות האמיתית) ברמת הנראות והיכולת למשוך אליו תשומת לב וחשיפה יכול היה להתחזות בקלות ולהציג עצמו כפעילות הרשמית, בדיוק כמו הערוץ הרישמי של המשרד שהיה ללא ״וי כחול״.
אם אין ״וי כחול״ - בואו נדבר עם מי שאחראי על ה-״וי כחול״
נושא ה-״וי הכחול״ והפתח שקרץ להתחזויות הפריע לי. במיוחד לאור התקופה וכל בלאגן הפייק ניוז מסביב לקורונה. היות והליך הוריפיקציה (קבלת הוי כחול) לא היה פתוח לציבור הרחב באותה תקופה, לא היה למשרד דרך להשיג אותו ללא התערבות מפנים.
אז לקחתי יוזמה ופניתי ישירות לטלגרם. לא חיכיתי למשרד הבריאות ולא ביקשתי את רשותם. פניתי וסיפרתי לאנשים בטלגרם על היוזמה הממשלתית-ישראלית במלחמה בקורונה, ועל מה שחסר בפעילות הזו (אותו ״וי כחול״).
טלגרם מצידם התלהבו. הם לא הכירו פעילויות ממשלתיות מהסוג הזה שמתנהלות על גבי הפלטפורמה שלהם. הם הודו לי על העדכון, הסכימו לתת למשרד הבריאות וי כחול. על הדרך הם גם התחילו לחקור איך מדינות נוספות משתמשות בפלטפורמה שלהם למלחמה בקורונה.
צד אחד בעניין - עכשיו לצד השני במשוואה
משם המשכתי ישירות למשרד הבריאות (דרך פניה לחברים משותפים שעשו את החיבור), ועדכנתי אותם על הפניה שלי ועל הרצון הטוב מצד טלגרם. הגורם מטעם המשרד שמח על היוזמה והחיבור לטלגרם, ואחרי העברת פרטי קשר אנשי הקשר הרלוונטי של טלגרם - המשיך את התקשורת קדימה עם הפלטפורמה.
הערוץ של משרד הבריאות קיבל את הוי הכחול והרבה תמיכה מאנשי טלגרם.
כמה זמן זה לקח? - 7 דקות.
נטוורקינג וה -״טייטל הנכון״ - סיכום
נטוורקינג ויצירת קשרים אינם חלוקת כרטיסי ביקור. זה בעיקר לחפש מה לוקה בחסר ואיך אפשר לעזור ולסייע. כשיש מצב של Win-Win, זה לגמרי אפשרי, שווה את המאמץ, מאפשר יצירת השפעה אמיתית, וכן, אפילו כיף.
אם נרחיב את היריעה יש פה במקרה הזה מסר נוסף. לעיתים רבות מידי אנשים לא לוקחים יוזמה או נוקטים בצעד מעשי כזה או אחר בגלל שהם מרגישים שאין להם את ״הטייטל הנכון״, או שהם מחכים שמישהו בכיר ״יסמיך אותם״ לבוא לסייע או ליצור משהו חדש.
זו תפיסה שמאד מעכבת את הצמיחה המקצועית ואת ההתפתחות האישית שלנו. במקרים רבים רואים דווקא זרימה לצד ההפוך - אנשים שלוקחים יוזמה, למרות שלא היה להם את ״הטייטל הנכון״, מנכסים לעצמם ניסיון, נוכחות מקצועית, ידע וקשרים, בגלל אותה אקטיביות בה הם נקטו - ומשם הדרך קצרה גם לקבל את ״הטייטל הנכון״.
מורד שטרן הוא Head of Engineering Branding ב-Wix, מחבר הספר "שובר שוויון: על כוחם של רשתות הקשרים, הקהילות והמיתוג האישי", ומקים פורום הטכנולוגיה והחדשנות בטלגרם