כלכלנים ובכירים רבים במשק הופתעו ביממה האחרונה מהודעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל על העלאת הריבית ב-0.5% ל-4.25%. שיעור ההעלאה הפתיע רבים, שכן היה גבוה מהערכת קונצנזוס הכלכלנים להעלאה של 0.25%. במקביל, השקל נחלשביותר מ-2% לרמה של מעל 3.64 שקלים. הפעם האחרונה שבה נרשם שפל כזה בשווי השקל הייתה בשיאו של משבר הקורונה. מתחילת החודש (פברואר) כבר נרשם פיחות מהיר של יותר מ-4% בשער המטבע הישראלי.
"שילוב של כמה גורמים הביא את הנגיד להעלות את הריבית יותר ממה שהעריכו", מסביר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב. "קודם כל, שני מדדי מחירים האחרונים היו גרועים מהצפוי. לכך יש להוסיף נתון צמיחה חזק, שהראה לבנק המרכזי שהמשק בסדר. הגורם השלישי הוא כמובן הפיחות החזק, השקל התחיל להשתולל קצת".
הנגיד לא מוטרד מהלחץ על נוטלי המשכנתאות?
"טוב, זו בין השאר המטרה בהעלאת הריבית, לא? כדי להוריד אינפלציה, צריך להפעיל לחץ על משקי הבית שיקנו פחות. מרגע שהורדת את כוח הקנייה זה מתפשט ברמה רוחבית. אנשים לדוגמה, לא מסכימים לשלם שכר דירה גבוה. זה הכל עניין של ביקוש והיצע וזה לא שבעלי הדירות הם כל יכולים, הם גם חיים בתוך הכלכלה".
איפה אנחנו בתהליך של העלאות הריבית?
"אנחנו קרובים לסוף, כל זאת כמובן בהנחה שמה שאנחנו רואים במסחר במט"ח לא יימשך. בכל מקרה, אם שער החליפין לא ימשיך להשתולל, אני מניח שנראה אולי עוד העלאה של 0.25%, אולי גם זה לא".
ומה לגבי השקל?
"אם מגמת הפיחות תימשך בשקל-דולר, ברור שיהיו עוד העלאות ריבית וייתכן שבנק ישראל אפילו לא יחכה לפגישה החודשית הבאה של הוועדה המוניטרית".
לא כל הנתונים מצביעים על המשך אינפלציה. שוק העבודה, למשל, מתקרר.
"נכון, שיעור האבטלה עלה בחודשים האחרונים, אבלהבעיה מתרכזת בעיקר בסקטור אחד - ההייטק. הירידה במספר המשרות הפנויות מתרכזת כמעט אך ורק בענף הזה. זו מעין התאמה למציאות, אחרי שחברות ההייטק גייסו יותר מדי על סמך תחזיות ורודות מדי".
"העלאת הריבית פוגעת בריסון יוקר המחיה"
"הפיחות המהיר של השקל בשוק המט"ח מהווה גורם מרכזי בהחלטת בנק ישראל להעלות את הריבית ב-0.5% נוספים", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמת רואי החשבון והייעוץ הפיננסי BDO. "דווקא במגמות היסוד של האינפלציה ראינו נתונים מעודדים, שהיו יכולות לתמוך בהעלאת ריבית הרבה יותר מתונה. עליית מחירי הדירות נבלמה, עליות השכר נעצרו, מגזר ההיי-טק בהאטה ויש ירידה גלובלית במחירי האנרגיה, הסחורות והמזון. אפילו מדד ינואר שעלה במפתיע ב-0.4% הושפע במידה רבה מעלייה במחירי החשמל שבכלל לא קשורה לריבית, אלא למחירים בינלאומיים".
אז למה נגיד בנק ישראל ממשיך להעלות את הריבית?
"חלק מהדאגה של הנגיד קשורה לפיחות בשער השקל ולמגמות בשוק המט"ח, שבסופו של דבר מתגלגלות גם למדדי המחירים. כששער הדולר עולה, היבוא מתייקר - וגם זה מתבטא באינפלציה. בנק ישראל מנסה לחזק את השקל באמצעות הריבית, על רקע חוסר הוודאות הפוליטית והחששות שמובילים לבריחת מט"ח החוצה. העלאת הריבית במובן הזה משקפת את העלייה בפרמיית הסיכון במשק הישראלי".
כשהשקל היה עדיין "המטבע החזק בעולם", בנק ישראל קנה דולרים כדי ליצור פיחות. מה השתנה פתאום?
"אנחנו מבינים כיום שהמציאות הכלכלית בישראל יום השתנתה. בנק ישראל מאותת את הדאגה שלו מההשפעות הכלכליות של הרפורמה המשפטית. במקביל, שער הדולר שובר שיאים ומבטא את חששות השווקים הפיננסיים מהמהלכים האלה".
זה משהו שילווה אותנו בשוק המט"ח בשבועות הקרובות?
"שער החליפין מושפע בין היתר מתנועות המט"ח, מכסף שנכנס וכסף שיוצא. לכך צריך להוסיף גורמים כמו ההאטה הגלובלית בשוק ההיי-טק, חששות מבריחת כספים החוצה והעובדה שמשקיעים זרים מגדילים או שוקלים להגדיל את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל. אני לא בטוח שהריבית היא הכלי המתאים והנכון להתמודד עם כל זה".
איפה שוק הנדל"ן בתמונה הזו?
"העלאת הריבית נועדה בין השאר לקרר את שוק הנדל"ן. עם זאת, נראה כי בנק ישראל לא רואה בשלב זה חלופות אחרות מלבד הריבית לטיפול בשוק הדיור. אם הממשלה הייתה נוקטת מדיניות כלכלית אמיתית לטיפול בבעיית יוקר המחיה בכלל ומחירי הדירות בפרט, אולי הנגיד היה יכול להגיד: 'טוב, אני לא צריך להשתמש בכלי כבד כמו העלאת הריבית'. ככל שהממשלה תקדים ליצור תוכנית, היא עשויה להוריד קצת מהלחץ של הנגיד בכל הקשור לאינפלציה ושימוש בכלי הריבית. בינתיים, זה לא קורה".
קורה משהו אחר: העלאות הריבית מתחילות להזיק בעוצמה לנוטלי המשכנתאות ולשוכרי הדירות.
"במציאות של היום העלאת הריבית לא רק שכבר לא תורמת להורדת האינפלציה, אלא אפילו מלבה אותה ומייקרת מחירים. היא בוודאי פוגעת ביוקר המחייה בהעלאת המשכנתאות ומחירי השכירות. יתרה מכך, העלאת הריבית פוגעת במחירי המוצרים המפוקחים, כי בסופו של דבר חלק מהעלות המוכרת של המוצרים האלו זה ריבית. לכן, כשהריבית עולה, הממשלה צריכה להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים. במציאות הנוכחית שבה מחירי הסחורות חזרו לרמות של טרום המלחמה באוקראינה, סקטור ההיי-טק בהאטה גלובלית ושוק הנדל"ן מתקרר, עליית הריבית פוגעת בריסון יוקר המחיה יותר מאשר תורמת לו".