אתמול (שבת) הכריז שר הביטחון יואב גלנט על מצב מיוחד בעורף בשטח מדינת ישראל כולה. בשעות האחרונות, אנו מתבשרים כי הקבינט אישר אמש שישראל מצויה במצב מלחמה מאז 6:00 בשבת. על פי הנחיות פיקוד העורף המעודכנות עד היום בשעה 18:00 בערב, ב-692 יישובים בישראל מתקיימת היום פעילות מצומצמת וב-682 יישובים מתקיימת פעילות מלאה. הנחיות מיוחדות קיימות באזור עוטף עזה, מערב ומרכז הנגב, לכיש, שפלת יהודה, ירושלים, השפלה, ירקון, דן, שרון ושומרון.
על פי ההנחיות ניתן לקיים באזורים אלו פעילות במקום עבודה שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. עובדים בשטח פתוח ללא גישה למרחב מוגן תקני או למבנה, נדרשים לעבוד עם ציוד מיגון אישי. מתקן שמקבל קהל נדרש להנגיש שירותים מקוונים לצמצום התקהלות, היכן שניתן. יש לקיים את פעילות העסק והמתנת קהל בתוך מבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
ההנחיות מאפשרות, העובדים לא מגיעים: כך תקבלו פיצוי
בכל זאת, מסגרות החינוך שנותרו סגורות היום והחשש מהמצב הביטחוני, הביאו עובדים רבים להיעדר ממקום העבודה. חלק ניכר מבעלי העסקים נאלצו לסגור היום את העסק לחלוטין משיקולי כוח אדם, הגם שההנחיות מאפשרות פעילות. כעת העובדים החוששים שנותרו בביתם ובעלי העסקים שנאלצו לסגור תוהים מה זכויותיהם והאם יקבלו פיצוי בעבור יום העבודה האבוד.
ראשית, באתר קרן הפיצויים שתחת רשות המסים ניתן כבר להגיש תביעה מקוונת על נזק ישיר בעקבות מערכת "חרבות ברזל". לכל תושב ישראל או חברה שרכושם נפגע עקב פעולת איבה או מלחמה יש אפשרות להגיש תביעה. על מנת לקבל פרטים נוספים על זכויותיהם של עובדים ומעסיקים בישראל בשעת לחימה הצגנו לעו"ד ונוטריון יאיר דוד כמה מהשאלות המרכזיות שעלו. ביקשנו מעו״ד דוד גם להתייחס להחלטת הקבינט אמש לאשר את מצב המלחמה בישראל בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד הממשלה ולהחלטת שר הביטחון להרחיב את המצב המיוחד בעורף.
הקבינט אישר את מצב המלחמה ושר הביטחון הרחיב את המצב המיוחד בעורף, כיצד זה משפיע על זכויות העובדים והמעסיקים?
"המשמעות היא שכעת הכללים לגבי מתן פיצויים על נזק שנגרם מהמלחמה וכן כל הכללים המגנים על עובדים בשעת חירום, חלים בכל הארץ ועל כלל התושבים. במבצעים הצבאיים בעבר הוגבל מצב החירום למרחק מסוים מהגבול וכך הזכות לפיצוי על נזקי המלחמה וההגנה המיוחדת על העובדים חלה רק בתוך תחום זה".
אני חושש להשאיר את הילדים לבד בבית ולצאת לעבודה, האם יכולים לפטר אותי?
"חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע עבודתו מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף. זאת, בהתאם לסעיף 2 לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו- 2006. כמו כן, חל איסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו (ילד עד גיל 14, או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21), עקב סגירת המסגרת החינוכית בה לומד ילדו או אם הורה השר בעת מצב מיוחד בעורף כי על העובד לשהות עם ילדו במוסד החינוכי".
"יש לשים לב, כי על מנת שיחול האיסור על פיטורי עובד המשגיח על ילדו, חייב להתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: הילד הוא בחזקתו הבלעדית של העובד או שלעובד יש בן זוג, אך בן זוגו לא נעדר מעבודתו או עסקו או משלח ידו לצורך השגחה על הילד (ואם נעדר, נבצר ממנו להשגיח על הילד). במקרה בו מקום העבודה מציע סידור נאות להשגחה על הילד לא יחול הסעיף והעובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים אם יחליט להיעדר. חשוב לציין, שהיעדרות עובד בנסיבות המנויות לעיל לא תראה כהפסקה ברציפות העסקה ולא תפגע בזכויות העובד התלויות בוותק".
"הגנה מפני פיטורים בשל היעדרות מעבודה לא תחול על אלה: מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, שוטר, סוהר, עובד שירות הביטחון הכללי ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, ועובד בגוף הצלה לפי פקודת המשטרה".
מה לעשות אם פוטרתי בשל היעדרות מהעבודה?
"פיטורי עובד שנעדר מחמת המצב המיוחד על פי הכללים שנקבעו בחוק - בטלים ומהווים עבירה פלילית שבגינה סנקציה עונשית (קנס). באחריות פלילית למעשה זה עשוי לשאת גם נושא משרה אצל המעסיק. עובד רשאי לתבוע בגין פיטוריו האסורים בתוך 12 חודשים ממועד פיטוריו".
נעדרתי בשל המצב הביטחוני, האם המעסיק ישלם לי שכר?
"חוק הגנה על עובדים שותק לעניין חובת המעסיק לשלם את שכר העובד בעת היעדרותו. לפיכך, אין המעסיק חב בתשלום שכרו של עובד אשר נעדר מעבודתו, גם אם היעדרותו נבעה מהוראה של פיקוד העורף או בשל הצורך להשגיח על ילדו בעת סגירת מוסד הלימודים בשל המצב המיוחד בעורף. בעבר, נחתמו הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שהסדירו את זכותו של העובד לקבלת שכרו או חלק משכרו בימי היעדרות בשל המצב המיוחד, באופן שאלו חלו אף על עובדים ומעסיקים שאינם צד להסכמים קיבוציים אלו".
"מניסיון העבר מרבית הסיכויים כי הסכמים דומים יחתמו גם בעתיד לאחר שוך האירועים וזכות העובד לשכרו תוסדר. יש לעקוב אחר התפתחויות בעניין זה. לרוב הסכמים אלו חייבו את המעסיק לשלם את שכרם הרגיל של עובדים שנעדרו בשל הוראות פיקוד העורף ובמקביל הוסדרה זכאותם של המעסיקים לקבל פיצוי על תשלום השכר ממשרד האוצר".
"מובן, כי קיימת אפשרות להגיע להסכמות בין המעסיק והעובד, לפיהן העובד יבצע את עבודתו מהבית ואז יהיה זכאי למלוא שכרו בגין עבודתו. אפשרות נוספת היא להגיע להסכמה כי העובד ינצל ימי חופשה צבורים, על מנת שלא לפגוע בשכרו".
המעסיק החליט לסגור את מקום העבודה, האם הוא ישלם שכר?
"במקרה שמעסיק אינו רשאי לקיים פעילות במקום העבודה בשל הגבלות והנחיות פיקוד העורף בעת מצב מיוחד בעורף, אז העובד יעדר מהעבודה מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד. במצב זה כאמור אין חובה לשלם את שכרו של העובד".
"שונה המצב בו המעסיק בוחר להימנע מקיום פעילות במקום העבודה, ללא קשר להנחיות שניתנו ע"י הגורם המוסמך. במקרה זה המעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה בתשלום, על חשבון ימי החופש הצבורים של העובד, אך יש לתת לעובד הודעה על כך מראש. בכל מקרה, חופשה העולה על 7 ימים אפשרית רק במתן הודעה של 14 ימים לפחות, ועל כן לשבועיים הראשונים של המצב המיוחד היא אינה רלוונטית. במקרה שלעובד אין ימי חופשה צבורים לטובתו, העובד יצא לחופש על חשבון המעסיק, אשר חייב בתשלום מלוא שכרו של העובד".
אני עובד בעסק המוגדר "מפעל חיוני", האם אני חייב להתייצב לעבודה?
"במקום עבודה שהוכרז כ"מפעל חיוני" ניתן לחייב עובדים להתייצב לעבודה, בכפוף לצו שיימסר בהתאם להוראות חוק שירות עבודה בשעת-חירום. צו שירות העבודה יכול לחייב עובד להגיע למקום עבודתו הקיים, או במקרי הצורך לחייב מי שאינו עובד בימי רגיעה במפעל זה להתייצב לעבודה בו. היעדרותו של עובד שחל עליו צו כזה היא היעדרות לא מוצדקת, העלולה להוות עילה לפיטורים ואף עבירה פלילית".
נעדרתי מהעבודה בשל מילואים, האם ניתן לפטר אותי?
"יש איסור בחוק לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים, הוא תקף במהלך השירות ולאורך 30 הימים שלאחר המילואים".
האם ניתן לשחרר עובד חיוני משירות מילואים מיוחד?
מעסיקים של עובדים שקיבלו צו 8 ועוסק מורשה או עוסק פטור שקיבל צו 8, למעט רופאים ומפעלי משרד הביטחון, יכולים להגיש בקשה מקוונת לשחרור משירות מילואים מיוחד. בבקשה יש להציג נימוקים מדוע מחסור של העובד הוא קריטי עבור מקום העבודה.