המלחמה הרב-זירתית, שנמשכת כבר יותר משנה, היא גם מגה-אירוע כלכלי, שכולנו צפויים לשלם עליו. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, העריך במאי כי הלחימה תעלה לנו לפחות 250 מיליארד שקל בשנים 2023-2025 - סכום מטורף, גם אם מביאים בחשבון שלבנק המרכזי בישראל יש יתרות מט"ח עצומות בסך של כ-200 מיליארד דולר.
למרות ההרס ואלפי העסקים שנקלעים לקשיים ואף נסגרים, יש גם כמה סקטורים שחווים עלייה ואף זינוק בביקושים במשבר הנוכחי. הבולטים שבהם הם התעשיות הביטחוניות וחברות התעופה הישראליות - אל על, ישראייר וארקיע. לדברי מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת הייעוץ העסקי Tefen, חברות התעופה המקומיות רשמו עלייה של 22%-25% בהכנסות ולכל הפחות הכפלה ברווחים. באל על, המובילה הלאומית, נרשם גידול של כ-120% ברווח, בעיקר עקב הפסקת הטיסות לישראל וממנה מצד רוב חברות התעופה הבינלאומיות. אל על והביטחוניות אמנם בלטו מתחת לפנס כנשכרות במשבר, אבל הן לגמרי לא לבד. המלחמה יצרה גידול בביקושים בשורת סקטורים נוספים.
ייצור מתכת וחומרים מרוכבים
החברות הישראליות הפועלות בתחום המתכת חוו גידול משמעותי בפעילותן מתחילת המלחמה, מאחר שהמתכות משמשות לייצור מערכות נשק מסוגים שונים בתעשיות הביטחוניות. נרשמה עלייה חדה גם בהזמנות בחברות העוסקות בייצור חומרים מרוכבים, המורכבים משני רכיבים או יותר ויוצרים חומר חדש בעל תכונות ייחודיות ומשופרות. כל עולם הכטב"מים, לדוגמא, מבוסס על חומרים מרוכבים. "בשני המגזרים האלה אנחנו רואים גידול של כ-20% ברווחים וכמעט 30% בהכנסות", אומרת ביצור פרנס.
קמעונאיות המזון
מלחמה, על אחת כמה וכמה כזו המחייבת הישארות בסביבת ממ"ד או מרחב מוגן אחר, משאירה אותנו הרבה יותר בבית ומגבירה צריכה של מוצרי יסוד כמו היגיינה, ניקיון ובעיקר מזון. במציאות כזו, אפשר היה לנחש בקלות חגיגות צריכה ברשתות כמו שופרסל, רמי לוי, ויקטורי ויוחננוף, לצד חודשים מוצלחים במיוחד אצל יבואני מזון כמו שסטוביץ' ודיפלומט, כמו גם יצרני מזון כמו אסם ושטראוס.
אלא שהמציאות מעט יותר אפורה. קמעונאיות המזון אמנם מרוויחות במלחמה, אבל הרווחים שלהן יחסית צנועים. "יש בסקטור הזה גידול של 2% עד 7%, לא משהו משמעותי במיוחד – וזה קורה בעיקר בגלל הפגיעה בשרשראות המזון", מסבירה ביצור פרנס. במילים אחרות: מלחמה אחת ("חרבות ברזל") אולי יצרה תנאים לרווחים עודפים בקמעונאיות, אבל מלחמה אחרת (רוסיה-אוקראינה) מקשה עליהן להרוויח כפי שאולי היו יכולות וצריכות בתקופה כזו.
מיתוג, פרסום ויחסי ציבור
נציג מפתיע ברשימת הסקטורים המרוויחים? לא כשחושבים על זה לעומק. לדברי ביצור פרנס, הגידול בתחום זה נרשם בעיקר במשרדים הגדולים, פחות אצל הקטנים. "הגדולים גדלו עוד יותר מבחינת הכנסות, רווחים וכוח אדם. איך זה קרה? משרדי הממשלה הקצו כסף רב להסברה פנים וחוץ-ארצית מתחילת המלחמה. במקביל, גופי התעשייה והמסחר הגדולים במשק שכרו קופירייטרים ואנשי מיתוג להדוף את המתקפה התדמיתית שמדינת ישראל התמודדה איתה ועדיין מתמודדת, החל מהחודשים הראשונים של התמרון ברצועת עזה. מיתוג ואסטרטגיה מיתוגית מזמן לא היו כל כך מבוקשים כאן".
ציוד רפואי ושירותי רפואה
המלחמה, למרבה הצער, יצרה צורך דחוף וביקושים חזקים בתחום זה. ישראל נאלצה ועדיין נאלצת להתמודד עם זינוק אדיר במספר הפצועים, כמו גם עם מספר נפגעי החרדה. הגידול החד בפעילות החברות בתחום מקיף הן את היצרנים והן את ספקיות השירותים. חברות כמו מדינול (סטנטים), פלוריסטם (טיפול בפציעות), מזור רובוטיקה (ניתוחים בעמוד השדרה), ננוקס (הדמיה רפואית ברזולוציה גבוהה) ורבות אחרות מצאו את עצמן במלחמה מתמודדות עם עלייה בביקוש למוצריהן.
בריאות הנפש
לפי נתונים שפרסמה ב-2023 הקואליציה של ארגוני בריאות הנפש בישראל, תקציב בריאות הנפש במדינה עומד על פחות מ-6% מתקציב מערכת הבריאות - ומהווה כשליש בלבד מתקציבים מקבילים בצרפת ובגרמניה. האם הגרמנים והצרפתים מתמודדים בשנה האחרונה עם קשיים נפשיים גדולים פי שלושה מהישראלים? כנראה שלא. מה שבטוח, המשבר הנפשי בעקבות המלחמה המתמשכת רק החל. על רקע זה, אך טבעי שהביקוש האזרחי לפסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלי נפש מכל הסוגים מרקיע שחקים. "עדיין אין לנו נתונים רשמיים, אבל ברור שנרשם כאן גידול מטורף בביקושים", אומרת ביצור פרנס. "מסקרים שערכנו בצפון הארץ ובדרום, כ-60% מהנשאלים הגדירו את עצמם כמי שנזקקים לטיפול נפשי, פסיכולוגי או תרופתי. וזה כאשר הפוסט-טראומה עוד לפנינו".
רובוטיקה
זו עדיין לא מגמה גורפת וחד משמעית, אך המלחמה הנוכחית, ממש כמו מגפת הקורונה לפניה, יוצרת גידול משמעותי בביקוש לרובוטים אוטונומיים שמחליפים עובדים אנושיים או מייצגים אותם במקום העבודה. לפי אמנון אבי-גיא, מנכ"ל יבואנית הרובוטים Robotize מקבוצת מיטווך, המלחמה יוצרת ביקושים גדולים אף יותר מאלו שנרשמו בקורונה.
הקובוטים, אותם רובוטים אוטונומיים שצברו פופולריות מאז 7 באוקטובר, מסוגלים להחליף פיזית עובדים שלא יכולים להגיע למקום העבודה עקב פינוי או הגבלות פיקוד העורף. הם "מעין אוואטר", כדברי אבי-גיא. "יש לו מסכים, מיקרופון, רמקול והוא 'מייצג' את העובד בכנסים, ישיבות וב'טיולים' בין המשרדים, מטפל בניירת פיזית וכו'". שימוש נוסף של הרובוטים במלחמה הוא סיוע למפונים בבתי המלון. כמה מהחדרנים והמלצרים במלונות הם למעשה רובוטים, מה שמאפשר לבתי המלון להקפיד יותר על שמירת הפרטיות של המפונים ולתת מענה לתחזוקה הנדרשת בשל העומס שנוצר.
המלחמה מגבירה את השימוש ברובוטים אוטונומיים גם במפעלי תעשייה ומוסדות ציבוריים כמו בתי חולים ומוסדות להשכלה גבוהה, שנמצאו במצוקת כוח אדם קשה. רובוטים אוטונומיים משמשים במפעלים, קניונים, רשתות שיווק ומוסדות ציבור כמלגזות לשינוע משאות ללא נהג; להפעלת קווי ייצור; ניקיון וחיטוי משטחים וציוד; שליחויות פנימיות של ציוד ומסמכים וכן גרירת עגלות ומשאות. יש מפעלים שבהם הרובוטים מהווים מחלקות שלמות שמפעילות קווי ייצור, מתחזקות מחסנים ומנקות. לפי אבי-גיא, הרובוטים האוטונומיים מתוכנתים ללמוד את צרכי הסביבה שבה הם פועלים, לתכנן ולנהל אותה בעזרת AI. להערכתו, "במפעלים בישראל מותקנים מאות רובוטים אוטונומיים בשנה".
ועדיין, רובוטים אוטונומיים משמשים כיום קודם כל למשימות ניקיון. אבי-גיא: "מדי שנה נמכרים בעולם כ-5 מיליון רובוטים אוטונומיים לניקיון, חלקם רובוטים קטנים לניקיון בתים וחלקם גדולים ומשוכללים, המשמשים לניקוי מוסדות ומתחמי ייצור וקניות. לרוב המוסדות הגדולים אסור להעסיק עובדים זרים כמנקים, וישראלים צעירים מכל המגזרים לא רוצים לעבוד בניקיון".
האם אחרי המלחמה יהיו עובדים שיגלו כי הוחלפו על ידי רובוטים? אבי-גיא סבור שלא. "גם כך יש מחסור משמעותי בכוח האדם הרלוונטי, ונכון להיום אין תחליף מושלם לעובד האנושי. מעסיקים בדרך כלל נעזרים ברובוטים במצבים של הרחבת פעילות, או כשהם צריכים להחליף או לתגבר עובדים בזמני מצוקה כמו מלחמה".
סייבר
תחום הסייבר, הסוגר את הרשימה, הוא כיום מנוע הצמיחה העיקרי של ההיי-טק הישראלי. "הזינוק בביקושים למוצרי סייבר ישראלים נובע משתי סיבות עיקריות", מסביר אופיר זילביגר, מוביל פעילות הסייבר ב-EMEA של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO. "ראשית, כחלק מהמלחמה ולאורך השנה כולה חלה עלייה גדולה במיוחד במתקפות הסייבר כלפי מטרות ישראליות, מה שהוביל לביקוש הולך וגובר של פתרונות ומוצרים להגנת מידע. כמו כן, הצבא ומערכות הביטחון קנו בעזרת תקציבי הסיוע מארה"ב המון טכנולוגית סייבר וטכנולוגיית תקשורת מספקים טכנולוגיים בישראל – והחברות הישראליות נהנו מהגידול החריג הזה".
לפי זילביגר, "חברות ישראליות המציעות פתרונות ניטור של התעבורה באתרים ובידוד של תעבורה 'נגועה' - זוכות בחצי השנה האחרונה לביקושים גדולים. החברות האלו מציעות הגנה כנגד מתקפות DDoS - מתקפות מבוזרות למניעת שירות שנחשבות לאחד מאיומי הסייבר העיקריים בשנים האחרונות. גם חברות המציעות פתרונות גיבוי זוכות לביקושים גבוהים, מאחר שהן מאפשרות לארגונים לשמור על רציפות תפקודית לאחר מתקפת סייבר".
באקו-סיסטם של הסייבר הישראלי, זילביגר ממליץ לשים לב לשלוש חברות ישראליות: WIZ שעוסקת באבטחת מידע למחשוב ענן על בסיס API בלבד, גייסה מיליארד דולר השנה והספיקה גם לוותר ביולי 2024 על עסקת מכירה לגוגל לפי שווי חברה של 23 מיליארד דולר; Cyera, שגייסה השנה 300 מיליון דולר ומפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית שמאתרת לצוותי אבטחה להבין היכן נמצא מידע רגיש וכיצד אפשר לאתר אותו; וסמפריס, שגייסה 125 מיליון דולר ונחשבת למובילה בהגנה על מערכות הזהויות בארגונים. החברה הרוויחה לעצמה מוניטין של "מחזירה לחיים" לחברות שעברו מתקפות סייבר קשות.