כבר 450 ימים חלפו מאז 7 באוקטובר, אותו יום נורא שטלטל את חייהם של אלפי משפחות. אחד מאותם ישראלים שחייהם השתנו עם שחר, הוא איל וולדמן, מייסד מלאנוקס וחתן פרס ישראל, שבתו דניאל ז"ל ובן זוגה נעם שי ז"ל, בילו שניהם במסיבת הנובה בסמוך לקיבוץ רעים.
עם תחילת המתקפה, דניאל ונעם ניסו לברוח יחד עם מאות הצעירים מהזירה אולם עד מהרה אבד עימם הקשר. לאחר ארבעה ימים של חיפושים מסביב לשעון, המשפחה הצליחה לאכן את מיקומם של השניים, ומצאה בזירה את רכבה הירוי של דניאל, שם היא ובן זוגה נעם מצאו את מותם כשנתקלו במחבלי חמאס.
לאחר מותם, שתי המשפחות פעלו להנציח את זכרם ואהבתם של הזוג הצעיר שעברו לגור יחד רק זמן קצר קודם לכן ואף הודיעו להורים על כוונתם להתמסד. אחת הדרכים להנציח את ילדיהם, הגיע דווקא משרשרת אותה ענד נעם שי ביום מותו – שרשרת שהפיקה עמותת Make-A-Wish", לה תרם נעם ז"ל, הפועלת להגשים את חלומותיהם של ילדים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים.
"רק אחרי שנעם ודניאל נרצחו בנובה, גיליתי שהוא הלך עם השרשרת של Make-A-Wish על צווארו", מספר וולדמן ומשתף כי הוא תרם בעצמו לאורך השנים לפעילות העמותה. "נעם האמין מאוד בשלושת העקרונות שכתובים על השרשרת – תקוווה כוח והנאה (Hope strength and joy) והיה לו חשוב להגשים משאלות ולהפיץ את העקרונות הללו במהלך חייו יחד עם דניאל".
"אני יודע למשל שבאסיה הרבה יותר קשה לגייס כסף עכשיו. אני גם רואה שחלק מהחברות במקום להיות מוקמות כחברות ישראליות – המשקיעים שלהם מעדיפים שהן יוקמו כחברות אמריקאיות, מה שראינו פחות בעבר. אני חושב שאם המגמה הזו תימשך, היא תהפוך למשמעותית בשלב מסוים מבחינה כלכלית למדינה".
ברוח שלושת העקרונות שנחרטו על השרשרת, וולדמן מתאר גם את בתו דניאל. "היא הייתה ילדה מאוד חזקה, שאהבה להנות ושתמיד הסתכלה קדימה בתקווה", הוא נזכר. "דניאל הייתה רוצה שנזכור אותה כבחורה שאוהבת לחייך, לצחוק, להנות ולהגשים את כל החלומות שלה".
כדי להמשיך להגשים חלומות ולהפיץ את העקרונות בהם דבקו נעם ודניאל, המשפחות פעלו להנציח את זכרם על-ידי ענידת השרשרת אותה ענד נעם גם לאחר שהוא ודניאל מצאו את מותם. "המשפחה של נעם פנו לעמותה וביקשו שרשראות בשביל המשפחות ובשביל החברים של נעם ודניאל, כדי להמשיך ולהפיץ את העקרונות הללו בעולם וכדי להנציח את פועלם". בנוסף, המשפחות הקימו אתר הנצחה בסמוך לכפר תבור בשם "המקום של נעם ודניאל", שם ניתן למצוא אנדרטה בצורת השרשרת ועליה רשומים שלושת העקרונות.
"המשקיעים מעדיפים שחברות ישראליות יוקמו כחברות אמריקאיות"
מאז אותו יום שחור בו איבד את בתו דניאל ז"ל, וולדמןהפך, אולי בעל כורחו, לדמות מוכרת בכמעט כל בית בישראל. בעוד שמו כבר נודע לרבים עוד קודם נוכח היותו מייסד חברת מלאנוקס שנמכרה בסכום של מעל ל-7 מיליארד דולר לענקית הטכנולוגיה אנבידיה, זכייתו של וולדמןבשנה האחרונה בפרס ישראל לוותה בסערה תקשורתית בצל הביקורת שהפנה כנגד ממשלת נתניהו – ממנה ניכר כי לא חדל גם היום.
כך למשל, סוגיית הרפורמה המשפטית עולה במהלך שיחתנו בעת אנו דנים באופן בה דעת הקהל השלילית נגד ישראל ברחבי העולם והחלטות בית הדין בהאג משפיעות על ההשקעות בחברות הישראליות בתקופה האחרונה. "כמובן שזה מטריד אותי", הוא מדגיש, "אבל אני חושב שאם בית המשפט בישראל היה יותר חזק והייתה קמה ועדת חקירה ממלכתית – לא היינו מגיעים למצב הזה".
לפי וולדמן, כל עוד המצב הקיים נמשך – יש לחברות ממה לחשוש קדימה. "אני יודע למשל שבאסיה הרבה יותר קשה לגייס כסף עכשיו. אני גם רואה שחלק מהחברות במקום להיות מוקמות כחברות ישראליות – המשקיעים שלהם מעדיפים שהן יוקמו כחברות אמריקאיות, מה שראינו פחות בעבר. אני חושב שאם המגמה הזו תימשך, היא תהפוך למשמעותית בשלב מסוים מבחינה כלכלית למדינה".
"אם אנחנו רוצים להחזיר את האמון בנו, נצטרך קודם כל להבטיח שמערכת המשפט שלנו תישאר חזקה ועצמאית כדי שהעולם יאמין לנו שאנחנו מסוגלים לטפל בבעיות שלנו בצורה הוגנת", טוען וולדמן. "אם נדאג לזה וגם נקים וועדת חקירה ממלכתית – אני מאמין שנוכל לשנות חלק מההחלטות שנפסקו נגדנו ולגרום לכך שההשקעות יחזרו גם הן". ובאשר לשאלה האם ישראל עדיין תהיה מעצמת הייטק ביום שאחרי, עונה וולדמןכי הוא "מאמין ומקווה שכן".
"אי אפשר להחליף את השכנים שלנו – אז צריך לראות איך אפשר לעבוד איתם"
לאורך השנה האחרונה, וולדמן גם לא זנח את פעילותו העסקית. באוקטובר האחרון נודע כי הוא הצטרף לדירקטוריון חברת הסייבר הישראלית Cato Networks שבבעלות שלמה קרמר, אשר מתכננת לצאת להנפקה ציבורית בארה"ב בשנה הקרובה. "אני עדיין אותו בן אדם", מדגיש וולדמן. "אני הרבה יותר כואב, וחושב על החיים בפרספקטיבה קצת שונה מבעבר, אבל זה לא משפיע על המגזרים העסקיים".
עם-זאת, וולדמן מדגיש כי אירועי השנה האחרונה אכן משפיעים על עיסוקיו בימים אלה. "אני עובד הרבה על היום שאחרי יחד עם גופים רבים ומדינות שונות באזור, בין-היתר במטרה להחזיר את החטופים הביתה במהרה, וכיצד להבטיח את הביטחון שלנו לאחר המלחמה".
"אני חושב שהמבצע של המנגנונים הפלסטיניים בג'נין מאוד מפיח תקווה ומוכיח שהם באמת רוצים להוכיח שיש עם מי לדבר".
פעילותו של וולדמן במטרה להגיע להסדרים ולבנות גשרים עם שכנינו היא לא חדשה. עוד בימים בהן כיהן כמנכ"ל מלאנוקס, וולדמןהעסיק מאות עובדים פלסטיניים מערי יהודה ושומרון ולרבות בעזה, ואף גייס תרומות בשווי מאות אלפי דולרים להקמת בית חולים שדה אמריקאי בעזה. וולדמן גם לא הסתיר לאורך השנים את אמונתו כי העסקת עובדים מעזה תוביל לשיפור המצב המדיני בין הצדדים, כאשר גם בתקופת שומר חומות הוא לא איבד תקווה וטען בראיונותיו כי ניתן לבנות את הגשרים מחדש.
אך עקב המלחמה האחרונה והאובדן האישי שהיא הביאה איתה, שאלנו את וולדמןהאם תפיסת העולם בה דבק לאורך השנים מעט התערערה. "אני חושב שהערבים הישראליים הוכיחו את נאמנותם למדינה בצורה של משתמעת לשתי פנים, כמו גם המדינות השכנות ששותפות להסכמי אברהם", הוא מבהיר. "חשוב מאוד שנשכיל להרחיב את מעגל השלום באזור לסעודיה ומדינות נוספות. הייתי בכמה מדינות כאלו בשבוע האחרון ואני חושב שאפשר לעבוד ולדבר איתם".
אולם מנגד, וולדמן מתייחס לסוגיה הפלסטינית ומבהיר: "לגבי הפלסטינים, יש הרבה מה לעשות עד שנוכל לפתור את הסכסוכים שלנו. בכל הנוגע לחמאס – אין עם מי לדבר וצריך להשמיד את הארגון", הוא גורס אולם מנגד מוצא דווקא סיבה לאופטימיות ברשות הפלסטינית שפועלת בימים אלו ביד נחושה נגד תאי טרור בשומרון. "אני חושב שהמבצע של המנגנונים הפלסטיניים בג'נין מאוד מפיח תקווה ומוכיח שהם באמת רוצים להוכיח שיש עם מי לדבר".
"היום הסדר שלום הוא לא בר השגה – אבל אני עדיין מאמין שבעתיד זה יכול לקרות", מדגיש וולדמן. "כשבשנת 73' מצרים הייתה האויב הכי גדול שלנו, אף אחד לא דמיין שסאדאת יהיה מספיק אמיץ כדי להגיע כמה שנים אחר כך לדבר בכנסת ושבגין יהיה מספיק אמיץ כדי לחתום איתו על הסכם שלום. אז אני חושב שהצד השני עוד יצטרך להוכיח את עצמו, ושאנחנו נצטרך להיות זהירים ולהמשיך לנקוט עמדה של כוח – אבל בשלב מסוים נצטרך להבין שאי אפשר להחליף את השכנים שלנו, ולכן צריך להתחיל לעבוד איתם".
"גם לי לא קל לדבר בצורה הזו", מדגיש וולדמן, "אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לא לחשוב רק על מה שקרה בעבר, אלא לחשוב מה יהיה נכון לנו ולילדים שלנו בעתיד. כמובן שעלינו לדאוג קודם להשמדת חמאס, להחזרת החטופים ולהסדרי ביטחון קפדניים וחמורים שיבטיחו שדבר כזה לא יוכל לקרות פעם נוספת. אבל מתישהו נצטרך גם להתחיל לעבוד על דברים אחרים. אני חושב שבהחלט יש סיכוי שאם נחליף את המנהיגים בשני הצדדים – אז אולי יהיה מישהו מספיק חכם ואמיץ שיוכל לבוא ולעשות בינינו הסכם שלום".
"יש כמה דברים שאם הם יקרו – אני אגיד קאט"
העובדה שוולדמן מתנה את הסיכוי להסדר מדיני בהחלפת המנהיגים משני צדי המתרס – מדגישה את רמת האמון שהוא חש כלפי ממשלת ישראל המכהנת, אותה האשים לא פעם השנה בכך שהיא מדרדרת את ישראל לכדי "אסון כלכלי".
"תראה לאן הדרדר דירוג האשראי של המדינה בגלל החלטות לא אחראיות של הממשלה. תראה את התקציבים שמופנים למקומות לא נכונים. תראה כמה עולה משפחה חרדית לעומת משפחה חילונית. להחלטות של הממשלה הזו יש משמעות אדירה על העתיד הכלכלי של האזרחים והחברות שפועלות בה, ולכן צריך לשנות כדי שהמדינה תחזור לטפס ולא תמשיך להידרדר".
עם-זאת, וולדמן לא נותר אדיש לאפשרות שהשינוי אליו הוא מייחל יקרה בזמן הקרוב הוא מדגיש את חששותיו מהעתיד לבוא. "אני מקווה מאוד שאנחנו לא בדרך לאסון, אבל אני חושב שאם הממשלה הזו תמשיך לנקוט במדיניות שלה – לא נהיה במקום טוב", סבור וולדמן, ומצהיר: "יש כמה דברים שאם הם יקרו בישראל – אני אדע לקום ולהגיד קאט".
אך מנגד, וולדמן גם לא פוסל לנקוט פעולה. בעוד לאחרונה הופצו שמועות שהוכחשו על-ידי כל הצדדים בנוגע לחבירה אפשרית של וולדמן למפלגתו של בנט, כאשר נשאל וולדמן במהלך שיחתנו האם יהיה רגע בו יפשיל שרוולים וילך לפוליטיקה, הוא בחר לענות בשתי מילים: "יכול להיות".
אולם בעוד תשובתו הקצרה אינה מספקת הצהרת כוונות ברורה באשר לעתידו הפוליטי, וולדמן דווקא בוחר לענות בפירוט על השאלה מה הוא היה עושה אחרת במידה והיה ניצב בראש שולחן מקבלי ההחלטות. "סדר העדיפויות שלי היה קודם-כל להחזיר את החטופים, להמשיך להשמיד את החמאס ולהכניס כוחות אחרים לעזה שישמרו על הביטחון עם כמה שפחות חיכוך איתנו, תוך שמירה על אזור ביטחון בינינו לבינם".
בהמשך, וולדמן גם מציב מטרות בתחומים הכלכליים והחברתיים: "הייתי פועל כדי להעלות בחזרה את דירוג האשראי שלנו מכיוון שכרגע ההלוואות שהמדינה לוקחת יקרות במאות מליוני שקלים מבעבר. הייתי גם דואג שתקציבי המדינה לא יופנו לקבוצות שונות בצורה סקטוריאלית אלא לכל העם בצורה שווה ככל שניתן. הייתי משקיע בחינוך במגזר החרדי והערבי, ומתרכז בגיוס החרדים כדי להבטיח עול מלא בחובות האזרחיות במדינה. הייתי גם נלחם בצורה מאוד משמעותית בשחיתות ובפרוטקשן, ולבסוף הייתי פועל כדי להביא לסיום הסכסוכים עם השכנים שלנו".
בין אם אכן יפנה לכיוון לפוליטיקה וינסה לממש את המטרות שהגדיר בשיחתנו ובין אם לא, עיניו של וולדמן נישאות כעת אל עבר שנת 2025 שצפויה להיות מאתגרת מבחינתו לא פחות. כפי שהמשפחות הנציחו את נעם שי ודניאל יחד עם עמותת "Make a Wish", וולדמ ןמשתף גם במשאלת ליבו לקראת השנה הקרובה ומבקש "שהחטופים יחזרו הביתה במהרה, שהפצועים יחלימו ושהלוחמים שלנו ישובו בשלום. זה יותר חשוב מהכל. זו צריכה להיות המשאלה של כולם".