מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מתנקזת, כך נראה, למגה-מאבק על השבבים, ללא ספק הרכיב הטכנולוגי החשוב ביותר במאה ה-21. סין הודיעה השבוע כי החל מאוגוסט השנה היא תחיל הגבלות על ייצוא שתיים מהמתכות המרכזיות - גרמניום וגליום - המשמשות לייצור פרוסות סיליקון ורכיבי תקשורת המצויים בשימוש צבאי ואזרחי.
אם אכן יממש הממשל הסיני את כוונתו ויחיל את הגבלות הייצוא, צפויה פגיעה ביצרני ציוד צבאי, רבים מהם מארה"ב. פגיעה מקבילה צפויה גם בסקטור המכוניות החשמליות, שגם כך סבל בשנתיים האחרונות מבעיות בשרשראות האספקה שהאריכו מאוד את זמן ההמתנה למכוניות חדשות. שוק שבו יצרו יצרניות הרכבים הסיניות יתרון משמעותי על פני המתחרות מארה"ב.
הצעדים הסיניים באים בתגובה למגבלות אמריקניות ואירופיות על ייצוא של טכנולוגיות רגישות לסין. לפי "וול סטריט ג'ורנל", ארה"ב מתכוונת להגביל את הגישה הסינית למחשוב ענן.
שרת האוצר האמריקאית ג'נט יילן נמצאת בדרכה לבייג'ין כחלק מהניסיונות האמריקאים לייצב במשהו את קשרי המסחר המידרדרים עם סין. מלחמת השבבים נמצאת מן הסתם גבוה בראש סדר העדיפויות של יילן, בעיקר לאחר שב"גלובל טיימס", כלי תקשורת בבעלות המדינה בסין, נכתב: "אין שום סיבה שסין תמשיך לחלק את אוצרות הטבע שלה, רק כדי להיחסם בהמשך לגישה לטכנולוגיה מתקדמת". סין נחשבת כיום לספקית המובילה בעולם של מתכות המשמשות לייצור רכיבים בתעשיית השבבים, כך שאיום כזה מצידה אינו דבר של מה בכך.
מה מפחיד את האמריקאים?
ארצות הברית מן הסתם חוששת בראש ובראשונה מההתעצמות הטכנולוגית ההדרגתית של הצבא הסיני. ללא תגובה מתאימה, מאמינים האמריקאים, הסינים עלולים להעמיד צבא חזק אף יותר מהצבא האמריקאי. ולא סתם חזק יותר, אלא על בסיס טכנולוגיות אמריקאיות.
חלום הבלהות הזה הוא לא משהו שוושינגטון יכולה להרשות לעצמה, אבל נכון לעכשיו נראה שגם בייג'ין לא מתכוונת להתקפל. מלחמת השבבים, כך נראה, היא הזירה שבה שני הצדדים ממקדים עכשיו מאמצים במאבק שתוצאותיו עלולות להשפיע באופן דרמטי על כלכלת ארה"ב וסין, כמו גם על שורה ארוכה של חברות טכנולוגיה כמו נבידיה, אינטל, AMD, מיקרון טכנולוגיות, אפלייד מטיריאלס ורבות אחרות. משבר כזה, אם יחריף, ישפיע כמובן גם על השווקים הפיננסיים בהובלת מדד הנאסד"ק שכבר גמא כ-32% מתחילת השנה.