היום (חמישי) הותר לפרסום שמשה חוגג, איש העסקים והבעלים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, חשוד בעבירות הונאה ועבירות מין. השוטרים פשטו על בתים ומשרדים של חוגג ו-7 חשודים נוספים, שגורמים מספרים שגם הם מוכרים בעולם הקריפטו.
החשד המרכזי נגדם הוא שהם פרסמו מידע להשקעה במטבעות דיגיטליים, ולאחר שהמיזם לא התקדם הוא הועבר למקורות אחרים. מהחקירה עולה כי הם גרפו לכיסם עשרות מיליוני שקלים. "הרבה מאוד תביעות הוגשו נגד משה חוגג בעבר", מסביר ל-Business רועי קצירי, מנהל אתר investing.com בישראל. "כולן היו תביעות אזרחיות. בתביעות האלה חוזר מוטיב קבוע שבו קבוצות של משקיעים טוענים שהשקיעו במיזמי קריפטו של חוגג שגייסו מאות או עשרות מיליוני דולרים ולטענתם הם גילו שהכספים הועברו למיזמים חדשים ולמטרות אחרות – כמעט כל התביעות הסתיימו ללא פסק דין, בהסדר בין הצדדים".
משה חוגג הוא פעיל ידוע בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים, סירין לאב שהקים הציגה כמה פתרונות בתחום וגייסה אנשים מוכרים בהם שחקן הכדורגל ליונל מסי. היא אפילו הנפיקה מטבע דיגיטלי שהצליח לגייס סכום כולל של כ-255 מיליון דולר, אך הוא התרסק ואיבד את כל ערכו. חוגג גם הקים את קרן סינגולריטים המשקיעה בעולמות הקריפטו ופתחה לחוגג דלתות למשקיעים במדינות חבר העמים. "עד היום כל התביעות נגד חוגג היו אזרחיות", מציין קצירי. "זו פעם ראשונה שיש סכנה שזה יסתיים בתיק פלילי".
קצירי מספר כי בשנת 2017 חברת Stox של חוגג גייסה כ-33 מיליון דולר בהנפקה, שם כבר היו כאלה שהאשימו אותו בהונאה. הוא נתבע ב-2019 על ידי משקיע אמריקאי שרכש מטבעות של סטוקס וטען כי החברה הציפה את השוק במטבעות ובכך גרמה לירידת ערך משמעותית – התביעה נדחתה על ידי בית המשפט בסיאטל.
הרעיון המרכזי שעומד מאחורי מטבעות הקריפטו הוא שינוי בעולם הפיננסים ויצירת מערכות תשלומים שלא נשלטות על ידי הבנקים. "לרעיון כשלעצמו יש פוטנציאל אדיר", מסביר קצירי. "בחלקו הגדול הוא מנוצל בצורה חיובית על ידי חברות טכנולוגיה, פיננסיים ופינטק. הפוטנציאל הוא אדיר גם בתחום של ניירות ערך, במסחר במט"ח ועוד. יש כאן אלטרנטיבה להמון גופים שמרכזים את הכוח".
בעוד שגופים ממסדיים רבים כן מקבלים את ההשקעה בקריפטו, נוצר אתגר חדש לרשויות האכיפה בכל מה שקשור להלבנת הון. "נוצר כלי חדש שמולו רשויות המס עומדות מול אתגר של איך לפקח על האמצעי הזה", אומר קצירי. "בצד החיובי כל מטבע שמבוסס על בלוקצ'יין יש לו בסיס מסד נתונים מבוזר ופומבי".
הפער המרכזי של רשויות האכיפה הוא ביכולת לבצע מעקב וניטור של אנשים המשתמשים במטבע לצרכים עבריניים. "רגולטורים הקימו צוותים משותפים שבעצם מפתחים כלים ונעזרים לצורך כך בחברות טכנולוגיה שמתמחות במעקב אחר בלוקצ'יין", מסביר קצירי. "הרשוית משתמשות בשירותים כדי לעקוב אחר תנועות חשודות – כאלה שמופיעים ללא שם משתמש או לקוח שקיבל וללא פרטים מזהים. החברות מנטרות את הבלוקצ'יין ויודעות לאסוף הרבה נתונים על העברות. אנחנו רואים לראייה כתבי אישום שהוגשו גם בארה"ב, גם באיחוד האירופי ובתקופה האחרונה גם בישראל".
"בישראל אמור להיכנס כבר החודש לתוקפו חוק שיסדיר צו איסור הלבנת הון החדש", מסביר קצירי. "הוא יכלול התייחסות למטבעות דיגיטליים. אתה לוקח עסקאות שיכולות להגיעה למיליוני שקלים ונשאלת השאלה איך אתה אוכף את החוק בכל מה שקשור לדיווח לרשויות. חשוב להזכיר שרוב הלבנת ההון בעולם היא עדיין במזומן – זה מגיע להיקפים של טריליוני דולרים".