על אף הסימנים הראשוניים המעידים על התאוששות בארצות הברית, נתוני האינפלציה הגבוהים בישראל, בשילוב התייקרויות עלויות מימון למגזר העסקי והפרטי, העלו משמעותית את את רמת הסיכון במשק הישראלי במחצית הראשונה של 2023 – כך עולה ממדדי דן אנד ברדסטריט. תמונת המצב המדאיגה עלתה במסגרת סקירה חציונית המציגה את השינויים במשק נוכח מדיניות הממשלה והמציאות הכלכלית ברחבי העולם.

על פי אותה סקירה, חלו שינויים ברשימת הענפים המצויים כעת בסיכון גבוה. זאת, נוכח האינפלציה הגבוהה בצד המהפכה המשפטית אותה מובילה הממשלה, המשפיעה באופן ישיר גם על הפעילות במשק. בין היתר עלה החשש מפגיעה בדירוג האשראי, בצד התחזיות הקודרות של בנק ישראל להשפעה שלילית על הכלכלה -  פגיעה של 14 מיליארד שקלים ב-3 השנים הקרובות בתרחיש המקל, ופגיעה של 48 מיליארד בתרחיש המחמיר.

ברמה הכללית, במצב המשק בישראל ניתן לראות כי הירידה של האינפלציה בעולם והתאוששות העסקים ברחבי העולם טרם באה לידי ביטוי בארץ. האינפלציה, למרות העלאות הריבית, עדיין גבוהה מהרצוי, ולא מעט עסקים חווים קשיים לנוכח התמונה המורכבת כאן ( ריבית, אינפלציה, אי וודאות משפטית, מצב ביטחוני מתוח וכדומה).

 בסקירה, שנערכה ע"י רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברדסטריט, הוצג גם סקר בנוגע להתנהלות העסקים בישראל ממנו עלה כי המשבר במדינה משפיע משמעותית על אופי פעילותם. כך לדוגמה, כ -60% מבעלי העסקים דיווחו כי "המשבר במדינה הוביל לירידה במכירות של העסק". כ-80% מבעלי העסקים דיווחו כי המצב הכלכלי אילץ אותם לבצע עליית מחירים.21% מהחברות ביצעו צמצום מסוים בכוח האדם (בעיקר בענף ההייטק),  ו-50%  מהעסקים דיווחו על שינוי באופן המימון. בנוסף, למעלה 60% מבעלי העסקים מדווחים על פגיעה בתזרים המזומנים של העסק.

רבע מהעסקים לא שורדים

את רשימת הענפים המסוכנים בישראל עדיין מוביל ענף מסעדות ברים ובתי קפה. על אף החזרה לשגרה מהקורונה בשנתיים האחרונות ושובם של התיירים (בתקופה ינואר-יוני 2023 נכנסו לישראל במצטבר כ-2.11 מיליון מבקרים, גבוה לעומת המחצית הראשונה של שנת 2022 במהלכה נכנסו לישראל כ-1.04 מיליון מבקרים בלבד, אך נמוך מהמחצית הראשונה של שנת 2019 בה נכנסו לישראל כ-2.42 מיליון מבקרים), הענף סובל (באופן מסורתי) ממחסור בכוח אדם, מחשיפה לשינויים בעלויות חומרי הגלם, מנאמנות לקוחות נמוכה ומתאפיין בשיעור גבוה של סגירת עסקים. כ-25% מהעסקים בענף לא שורדים את שנת פעילותם הראשונה, וכ-50% לא שורדים את שנת פעילותם השנייה.

המחאה נגד המהפכה המשפטית, ערד
"המשבר גרר ירידה במכירות". הפגנה נגד החקיקה

ענף האופנה נותר אף הוא בסיכון גבוה. מלבד התחרות מול אתרי קניות זרים, הענף מתמודד, תחת פתיחת השמיים, מול מגמת טיולי השופינג שחזרה. מנגד, בענף סוכנויות נסיעות, שבשנים 2020-2021 סבל משיבוש עד כדי קיפאון בפעילות, חלה ירידה משמעותית ברמת הסיכון, כאשר הענף מאופיין בביקושים גבוהים לשירותי תיירות ועל כן אינו נכלל בקרב הענפים המסוכנים ביותר במשק בשנת 2023.

הנעדר מרשימת היציבים

גם בשנת 2023, הענפים היציבים במשק כוללים את הבנקים המסחריים, שפרחו תחת צמיחת המשק ונהנים משיפור בהכנסות ובתוצאות העסקיות על רקע העלאת הריבית במשק, תעשיית הפרמצבטיקה (נחשב באופן מסורתי לענף יציב נוכח הביקושים היציבים לתרופות ומוצרים פרמצבטיים) ותעשיית הכימיקלים (נחשב גם כן באופן מסורתי לענף יציב ונהנה בשנה החולפת מצמיחת המשק ומהמשך ביקושים גבוהים, בארץ ובשווקים בינלאומיים, לכימיקלים המשמשים לתעשייה, חקלאות, ענף הרכב, מוצרי צריכה אלקטרוניים ועוד). ענף ההייטק, אשר בשנת 2021 נמנה כענף היציב במשק, אינו נמנה בקרב הענפים היציבים ביותר בשנת 2023 על רקע הטלטלות שהענף חווה בימים אלה, בעיקרן ירידות דרמטיות בשווי החברות בענף בשוק ההון, התייעלות וצמצומים בכוח האדם בהתאם.

הייטק: צפי לירידה 60% בהשקעות

הרבעון הראשון של שנת 2023 עמד בסימן שתי התפתחויות מדאיגות עבור ענף ההייטק – המשך המיתון הכלכלי העולמי, ואי הוודאות בנוגע למצב המשפטי, שהוסיפו אי-וודאות ספציפית לישראל. המיתון העולמי החל במהלך שנת 2022 עם העלייה באינפלציה המלווה בהעלאות ריבית על ידי הבנק המרכזי האמריקאי, ובירידות חדות בשווקים. התפתחויות אלה הביאו לירידה של מעל 40% בהשקעות הון בחברות הייטק ישראליות בשנת 2022 בהשוואה לשנת 2021 ולפיטורים נרחבים בחברות סטארט-אפ מקומיות ובתאגידים בינלאומיים. שנת 2023 החלה עם סימנים חיוביים – מדד נאסד"ק, לדוגמה, השלים עלייה של 17% ברבעון הראשון של 2023 – אך תוך חשש לנפילות בנקים נוספים לאחר הקריסה של  Bank Valley Silicon  ואחרים. קריסה זו הגבירה את החשש לאיתנות ההייטק הישראלי, שכן בנק זה היה ספק האשראי הבנקאי המרכזי של חברות טכנולוגיה ישראליות רבות.

משרדים, הייטק, תל אביב (צילום: liran finzi sokolovski, shutterstock)
מצב הענף מתערער. משרדי הייטק בתל אביב | צילום: liran finzi sokolovski, shutterstock

בתחילת 2023 היינו עדים לירידה בהשקעות בהיי טק הישראלי (על פי נתוני Startup Nation Policy Institute), כאשר סך ההשקעות בסטארט אפים בישראל עמד על כ – 1.7 מיליארד דולר – הנתון הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי של שנת 2018. בנוסף, כ-40% מסך ההשקעות ברבעון החולף הושקע ב – 3 חברות בלבד – Via, Wiz ו – eToro, שגייסו ביחד 660 מיליון דולר.

אם קצב ההשקעות הזה יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יסתכמו לכ – 6.8 מיליארד דולר בשנת 2023 – ירידה של כ – 60% ביחס להשקעות בשנת 2022 וירידה של כ- 75% ביחס להשקעות ב2021.

נדל"ן: הכשל קרוב מתמיד

על פי מדדי דן אנד ברדסטריט, ענף הנדל"ן מסורתית מאופיין כענף בסיכון גבוה. המגמות הענפיות תומכות בהיוותרותה של רמת סיכון גבוהה בענף גם בשנת 2023. במהלך שנת 2022 כ-1,100 קבלנים נקלעו לכשל פיננסי, בדומה לשנת 2021.  קצב הכשלים התגבר במחצית השנייה של שנת 2022, על רקע הירידה במכירת דירות ועליות הריבית במשק המייקרות את עלויות המימון הן לקבלנים והן לרוכשי הדירות, מגמה זאת ממשיכה גם במחצית הראשונה של 2023 ונראה כי קצב הכשל אף גבוה יותר בעת הזאת. סביבת הריבית שהשתנתה מאתגרת בעת הזו את הענף כאשר הענף, על כלל מקטעיו, מאופיין בצרכי מימון גבוהים לטובת ביצוע הפרויקטים, כאשר בהיקפים גבוהים לכל שינוי בריבית השפעה רבה יותר. המינוף בענף הופך חלק מהפרויקטים ללא כדאי וגורם לקבלנים לברור בעת הזו כניסה לפרויקטים חדשים, מה שתורם להאטה הכללית בענף.

בניית שכונה חדשה באשקלון, אוגוסט 2021 (צילום: Yuri Dondish, shutterstock)
סיכון מתגבר. ענף הנדל"ן | צילום: Yuri Dondish, shutterstock

נראה שזה עניין של זמן עד שחברות יזמיות מוכרות עלולות להיקלע לכשל, כאשר יזמים שנכנסו ל"עידן החדש" במינוף גבוה עלולים להתקשות להחזיר את החוב אל מול הירידה הצפויה במכירות. צעדים שכיחים בעת הזו כוללים מימוש נכסים, הכנסת שותפים, מכירת פרויקטים ליזמים אחרים ועוד. ירידה צפויה בנדל"ן עלולה לתת אותותיה גם על ענפים נלווים הניזונים מהענף, בהם תשומות לבניה, מוצרי גמר, מוצרי פנים הבית (קרמיקה, מטבחים), רהיטים וכו’.

אם בשנים האחרונות ההיצע לא הדביק את הביקוש, משבר הדיור כולל כעת מחירים גבוהים וקבלנים ש"תקועים" עם דירות מול רוכשים שלא מסוגלים או לא ששים לקנות. זאת בזמן שהאוכלוסייה בישראל ממשיכה לצמוח והרי בטווח הארוך תזדקק לפתרונות דיור.