פיחות השקל נמשך בצל הדיונים וההצבעות על הרפורמה המשפטית בוועדת החוקה והמחאה הנרחבת בירושלים. אמש, הדולר רשם התחזקות של כ-1% מול השקל לרמה של 3.54 שקל לדולר, גם האירו והליש"ט המשיכו לטפס.
מה צפוי לנו בעתיד הקרוב והקצת יותר רחוק? יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות; ורונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות - מנסים לספק תשובות.
"אנחנו נמצאים בסביבת אינפלציה גבוהה, מעל 5%", מזכיר פריימן. "בנק ישראל כמובן ער לעובדה הזו, אבל כל הזמן הייתה הנחה שהוא יסתפק בהעלאת הריבית הקרובה ב-0.25% ועכשיו נראה שהמצב משתנה".
מהן הסיבות לשינוי?
"ראשית, עד אישור התקציב הממשלה לא יכולה לעשות הרבה כדי לבלום את האינפלציה והאפיק יתנהל על טייס אוטומטי. מעבר לכך, הפיחות המתמשך בשקל מייקר את כל המוצרים המיובאים ואנחנו מקבלים תנועת מספריים שיוצרת בעיה לבנק ישראל".
מה הסיכון בהמשך העלאות ריבית?
"בנק ישראל לא רוצה לסחרר את המערכת, הוא יודע שהעלאת הריבית יוצרת מצוקה מאוד גדולה, בעיקר אצל נוטלי המשכנתאות. הוא מעדיף לשמר את הריבית לאורך זמן מאשר להביא אותה לרמה גבוהה ואז להוריד אותה. עם זאת, זה לא פותר לו את הבעיה ולכן אני מניח שנראה אותו מעלה את הריבית בעוד 0.5% בשבוע הבא. כל זאת כמובן בהנחה שהפיחותים יימשכו ולא ייבלם תהליך החקיקה של הממשלה".
בינתיים אכן זה לא קורה.
"נכון, בינתיים כולם שועטים קדימה לאשר את המהפכה החוקתית, יש שיגידו ההפיכה השלטונית. במצב הזה, אפשר לצפות שהזרים ימשיכו לצמצם את החשיפה לשקל, כלומר לקנות דולרים ולהעלות את שער הדולר. יבואנים שמביאים סחורות ישלמו עליהן יותר ולכן גם אנחנו, הצרכנים, נראה מחירים גבוהים יותר - כל מה שרצינו להימנע ממנו. אם עד לאחרונה השקל בעצם בלם במידה מסוימת את האינפלציה, כרגע הוא עלול להתחיל לדחוף אותה מדרגה אחת למעלה".
בוא נכניס את הירידות בבורסה לתמונה.
"נכון לאתמול היו עליות בבורסה, אבל אנחנו אחרי שבוע של ירידות. אם יבואו תיקון ועליות, נראה היצעים של מט"ח שימתנו את עודפי הביקוש. בינתיים ההתמתנות עדיין ברמה הגבוהה של 3.54 שקל לדולר. אני מניח שאם נעבור פאזה נוספת נפרוץ את רמת ה-3.56 ואז הדולר יטפס למדרגה הבאה, סביב 3.60".
מה בעצם עוצר כרגע את הדולר מעלייה מהירה ל-3.60?
"יש גם מכירות של דולרים בשוק המט"ח. חברות הייטק מנצלות את הרמות האלה כדי למכור, כי השוק זימן להן שערים מצוינים. כולם מבינים שאם מחר מגיעים לאיזושהי הסכמה, השערים מיד יירדו חזרה ל-3.40. הם קיבלו פה 3% במתנה וממשיכים בעיבוי ההגנות שלהם.
"מנגד, יש משקיעים זרים שהביאו לכאן מט"ח בהיקפים עצומים וכשהם מתחילים להוציא אותו הם מקטינים גם את יתרות המט"ח בידי הבנקים. זה מאלץ את הבנקים לגייס מט"ח בחו"ל במחיר יותר יקר, כדי להמשיך לתת הלוואות שגם הן יינתנו בריבית גבוהה יותר. יש כאן תגובת שרשרת. כרגע זה תהליך בהתהוות, שעדיין ניתן לבלום אותו בנזקים יחסית לא גדולים. אבל, אם התהליך הזה יימשך, הסיפור יהיה הרבה יותר מורכב, כי להחזיר את הכסף לפה זה משהו שייקח הרבה זמן. מה גם שהציבור הישראלי ישלם הן באינפלציה גבוהה והן בריביות גבוהות".
מה עוד עלול להיפגע?
"כשבנק ישראל מעלה את הריבית, הוא לוחץ על שוק הנדל"ן, הקטר הגדול של המשק הישראלי בשנה שעברה. ברגע ששוק הנדל"ן יתחיל להילחץ כלפי מטה, חלק מרוכשי דירות שיש להם משכנתאות שלא משאירות להם כרגע הכנסה פנויה ייאלצו למכור את הדירה בשוק שבו המחירים נשחקים. בנק ישראל ישתדל לבלום הידרדרות למצב כזה, אבל יש כאן סיכון עצום שצריכים להיות ערים לו: אם הכדור שלג הזה ימשיך להתגלגל, יהיה קשה מאוד לעצור אותו והוא יאיים בין היתר על יציבות הבנקים ובעיקר על אנשים ברמות הכנסה נמוכות, שלא יכולים להתגונן מול האינפלציה ויש להם הרבה הלוואות".
יש גם נקודת אור?
"כן, סין מתחילה לחזור לרמות פעילות נורמליות, לראשונה מאז היציאה מהקורונה. חשוב שאנחנו, כמשק מוטה ייצוא, נדע להנות מהפירות של הגידול בסחר שיבוא מכיוון סין. אבל כדי שזה יקרה אנחנו חייבים להיות בתוך המעגל, כי אם נחשב מקום מסוכן גם היכולת לייצר אצלנו תקטן. יהיו כאלה שיעדיפו למשוך את הייצור החוצה, כדי שלא נהיה פתאום איזה שהוא מכשול בשרשרת האספקה שלהם".
מי יכול לחלץ אותנו?
"אני מאוד מאמין בנתניהו, וחושב שהוא עשה כאן דברים גדולים כשבלם את בריחת ההון מהמדינה ב-2002-2003. כאיש כלכלה, נתניהו מבין איפה עומדים הדברים ואני מקווה שהוא ימצא דרך לבלום את ההידרדרות. נתניהו יודע שאם לא, הוא יהיה חרוט בדפי ההיסטוריה כמי שהרס את הכלכלה הישראלית. ייקח שנים לתקן בריחת הון וחברות בינלאומיות מכאן, והתהליך כפי שהוא נראה כרגע נראה רע מאוד".
"בנק ישראל עשוי להתערב במט"ח"
"ההנחה הרווחת היא שהריבית תעלה ב-20 בפברואר ב-0.25%, ואני מעריך שזו עדיין הנחה נכונה כי היחלשות השקל לא באה לידי ביטוי מיידי בלחצים אינפלציוניים", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות.
לצד זאת, מנחם מדגיש כי "השוק לוקח בחשבון לא רק את הודעת הריבית הקרובה, אלא גם את ההודעות שיבואו אחר כך. ולכן, אם הפיחות יימשך תגדל ההסתברות שיהיו העלאות ריבית נוספות בהמשך הדרך".
עד כמה ההתרחשויות אצלנו בשוק המט"ח תלויות בגורמים מקומיים כמו המהומה הפוליטית והחשש מהשלכות הרפורמה המשפטית?
"אין ספק שחלק מזה קשר לסיפור הגלובלי. גם בארצות הברית אנחנו נמצאים בסיטואציה די דומה של ציפיות לעליית ריבית גבוהה יותר ממה שהעריכו קודם, אם כי שם זה נובע מסיבות אחרות.
"עם זאת, ברור לחלוטין שלא שוק מניות, לא שוק אגרות חוב ובטח לא שוק המט"ח פועלים בחלל ריק. השווקים לא אוהבים אי ודאות ובשילוב עם התחזקות הדולר בעולם, יש כאן השפעה כפולה שפועלת לרעת השקל. שוק המט"ח צפוי להיות מאוד תנודתי בתקופה הקרובה, עם שינויים תוך יומיים גבוהים יחסית".
האם יש עוד גורם שעשוי להשפיע על שוק המט"ח?
"צריך לשים לב ליתרות המט"ח של בנק ישראל. הבנק כזכור קנה לפני שנתיים קנה 30 מיליארד דולר מהיתרות שלו כדי לבלום את התחזקות השקל. אם הם יגיעו למסקנה שהפיחות בשקל מאיים על יציבות המחירים, בנק ישראל יכול גם למכור דולרים ולבלום את הפיחות. כל מי שפועל בגזרה של השקל, צריך להביא בחשבון אפשרות שבנק ישראל ייכנס לתמונה".