הפלישה הרוסית לאוקראינה חשפה עוד יותר את קווי השבר הגיאו-פוליטיים שהתגלו בעקבות מגפת הקורונה: משבר שרשראות האספקה, חוסר הנגישות לחומרי גלם והמשבר העולמי בסחורות. רוסיה ואוקראינה הן מהיצרניות הגדולות ביותר של חומרי גלם וסחורות בעולם, כולל גז טבעי חיוני, נפט, מתכות ותבואה. ככל שהמשבר יימשך, ההשפעות על אספקת האנרגיה לאירופה יהיו משמעותיות, כמו גם על הבטחון התזונתי במדינות רבות בעולם.
כלכלני d&b (דן אנד ברדסטריט) הגישו בשבוע שעבר דוח ראשוני על ההשפעות הכלכליות של המשבר, ובדקו את התלות האירופית והעולמית בסחורות וחומרי גלם מרוסיה ואוקראינה, ואת ההשפעות של ההפרעות בשרשרת האספקה.
ללחימה בין רוסיה לאוקראינה יש פוטנציאל להזיק למאמצי השיקום של הכלכלה האירופית, ואם המצב ימשיך להסלים, ברית נאט"ו עלולה למצוא את עצמה במצב של כמעט מלחמה עם רוסיה. המשמעויות הכלכליות של קונפליקט כזה, שיכול לארוך יותר זמן מהצפוי, יכולות להיות הרסניות ממש על ניסיונות השיקום של הכלכלה הגלובלית שטרם התאוששה מהנזקים שנגרמו לה בשל מגפת הקורונה.
הנגישות של חומרי גלם וסחורות כמו גז טבעי, נפט, עפרות מתכת ותבואה תהיה בסיכון ועלויות השינוע יעלו. בנוסף, עסקים ברחבי העולם ייתקלו בעוד צווארי בקבוק בשרשרת האספקה העולמית תוך עלויות גדלות והולכות. זה יוביל להפרעות בנתיבי הסחר העולמי, עלויות שינוע גבוהות יותר, חוסרים מהותיים בחומרי גלם והגברת הלחצים האינפלציוניים. בנוסף, עליית תעריפי ההובלה וההוצאות תוסיף לעלויות הייצור וההפקה – מה שיוביל לתמחור גבוה יותר של מוצרים ושירותים לצרכנים.
הפרעות לשרשרת האספקה העולמית
הפלישה לאוקראינה והסנקציות על רוסיה הנלוות עליה עלולות לגרום למחסור במוצרים חיוניים, עלייה במחיר חומרי הגלם, דרישות לא סדירות לאספקה וצווארי בקבוק לוגיסטיים ויכולת שינוע מופחתת.
על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, באוקראינה היו לפני המלחמה מעל 1.5 מיליון עסקים פעילים, לעומת רוסיה, שאוכלוסייתה גדולה פי 4.5 משל אוקראינה, ובה היו 3.5 מיליון עסקים פעילים בלבד.
5 תחומי הפעילות הגדולים ביותר באוקראינה הם שירותים, מסחר, בנייה, ייצור וחקלאות. מסחר, ייצור וחקלאות לבדם כוללים יותר משליש מהעסקים הפעילים באוקראינה. חמשת תחומי הפעילות הגדולים ביותר ברוסיה הם שירותים, מסחר, שירותים פיננסיים, ביטוח ונדל"ן.
התלות בייבוא מרוסיה ואוקראינה
למרות חלקן הנמוך של רוסיה ואוקראינה בכלכלה העולמית בייצוא מוצרים מוכנים (1.9% ו-0.3% מהערך הגלובלי, בהתאמה), הרי שבחלק מחומרי הגלם והסחורות שתי הארצות הן היצואניות המובילות. כך, למשל, רוסיה ואוקראינה יחד אחראיות לייצוא 59% משמן החמניות בעולם, 36% מעפרות הברזל או פלדה שאינה סגסוגת ו-26% מכלל ייצוא החיטה העולמי.
על פי נתוני ה- UN Comtrade, יש כמה מדינות בעולם שלהן תלות מוגברת בייבוא סחורות מרוסיה ומאוקראינה. תלות מוגברת, על פי כלכלני דן אנד ברדסטריט, היא מצב שבו מדינה מייבאת מרוסיה ואוקראינה יותר מ-50% מהייבוא הכולל של חומר גלם מסוים. על פי ההגדרה הזו, ל-25 מדינות בעולם תלות מוגברת בתבואה מרוסיה ואוקראינה, ל-24 בפחם, ל-16 בגז טבעי ול-10 בנפט. מדינות רבות באירופה נמצאות בקבוצות אלו.
תלות הדדית בין המדינות
כל מרכיבי הכלכלה הגלובלית ושרשרת האספקה העולמית תלויים זה בזה, והקונפליקט רק מזכיר לנו עד כמה. בשכבה הראשונה של גופים הסוחרים בחומרי גלם וסחורות מרוסיה נמצאות 14,745 חברות, ובשכבה השנייה נגיע ל-7.6 מיליון. זו הסיבה שאנו רואים את גלי ההלם של הסנקציות על חברות רוסיות משפיעים ופוגעים עוד בשרשרת האספקה הגלובלית. על פי דן אנד ברדסטריט יש בעולם לפחות 374,000 עסקים הנשענים על ספקים מרוסיה – ויותר מ-90% מהם נמצאים בארצות הברית. יש בעולם גם קרוב ל-241,000 עסקים הנשענים על ספקים מאוקראינה – ומעל 93% מהם נמצאים בארה"ב
כלכלני דן אנד ברדסטריט ממליצים לחברות וארגונים לבחון את האפשרות להגדלת האשראי התפעולי שלהם, ולקחת בחשבון את הסיכונים בהתאם לספקים וללקוחות שלהם. עוד הם ממליצים למפות את כל שרשרת האספקה, הן מהספקים הישירים והן מספקים מהמעגל השני או השלישי. שאלת המפתח היא "עד כמה הספקים שלי חשופים לסקטורים בהם רוסיה ואוקראינה הן שחקניות מפתח?".
הסנקציות על רוסיה
ב-2014, אחרי כיבוש חצי האי קרים והמחוזות המזרחיים של אוקראינה, הוטלו סנקציות שהייתה להן השפעה יחסית מועטה על הכלכלה הרוסית, בין היתר מאחר ויותר מחצי מהן הוטלו על יחידים ובעלי עניין ולא על חברות. דוח שהוגש לקונגרס האמריקני בינואר 22 קובע כי החברות שסבלו מסנקציות הראו ירידה של 25 אחוז ברווח התפעולי בשנים 2014-2016, בהשוואה לחברות מקבילות שלא היו נתונות לסנקציות.
הסנקציות שהוטלו במשבר הנוכחי מקיפות וחמורות יותר (הערה: המסמך נכתב בשבוע שעבר, ומאז גדל היקף הסנקציות על רוסיה מצד ממשלות וארגונים). הן כוללות הקפאה של נכסים, חסימת גישה למערכת התשלומים העולמית SWIFT, וצעדים כנגד שורה של אישים הקשורים לממשל ברוסיה.
בזמן כתיבת הדוח הוכרזו סנקציות על 7 מוסדות פיננסיים רוסיים ו-13 חברות (מאז המספר רק גדל). חברות אלו קשורות באמצעות אחזקות, בעלויות או שותפויות ל-16,748 ישויות משפטיות מסחריות הנמצאות ב-21 מדינות, כך על פי הנתונים שבידי דן אנד ברדסטריט.
האם אירופה תוכל לשרוד ללא אנרגיה רוסית, בטווח הקצר? ובטווח הארוך?
ככל שהסנקציות שיטיל המערב על רוסיה יהיו חמורות ויגרמו לנזקים כבדים לכלכלה הרוסית, כך תהיה התגובה הרוסית, שיכולה לכלול למשל פגיעה בייצוא הגז הטבעי, הנפט, הפחם ומתכות נדירות לאירופה. עצירת יצוא האנרגיה מרוסיה, המנוהל כשוק מונופוליסטי, יכולה לגרום נזקים קשים למדינות האיחוד האירופי (ראו טבלה), וקשיים בטווח הקצר למציאת מקורות חלופיים.
התשובה הקצרה לשאלת יכולת השרידות האירופית היא "לא בטווח הקצר והבינוני". הפסקה או האיום על אספקת האנרגיה לאירופה יובילו לעליית מחירים. השווקים העולמיים כבר עתה מתוחים עד הקצה, מה שיקשה על מציאת פתרונות הולמים בטווח הקצר והבינוני. עם זאת, יש לזכור שאספקת האנרגיה מרוסיה למערב לא נעצרה גם בימים הקשים ביותר של המלחמה הקרה במאה הקודמת.
במקרה של הפרעה או עצירה באספקת גז טבעי מרוסיה, המקורות החלופיים יוכלו להיות ארה"ב, קטאר, ערב הסעודית או האמירויות. אולם האספקה מהן לא תוכל להתממש במהירות. דווח שעתודות הגז הנמצאות כעת במערב אירופה עומדות רק על 33% מהקיבולת האפשרית.
מהדוח של דן אנד ברדסטריט עולה תמונה שלפיה הכלכלה העולמית יצרה עולם שכל מרכיביו תלויים זה בזה, כך שהפרעה מאסיבית כמו המלחמה, הפגיעה בייצור והאספקה והסנקציות ההדדיות שהיא תביא עימה יפגעו עוד בשרשראות האספקה ובסחר העולמי הגלובלי, גם בתחומים ומקומות שנראים רחוקים מאזורי הקונפליקט. סביר מאוד להניח שהעלויות של חומרי הגלם, האספקה, הייצור – ושל המוצרים הסופיים לצרכנים ימשיכו לעלות.