סמוך לחוף פולג הוקם לאחרונה מתחם האירוח אלאיה (Alaya Poleg) אליו הגענו ממש במקרה. ביטול ברגע האחרון של חופשה משפחתית שתוכננה מראש אילץ אותנו לחפש חלופות. על הדרך נתקלנו באחד הפרסומים של המקום החדש והחלטנו לסגור. אחרי שהות שארכה יומיים עם סדנאות מיוחדות ולו"ז צפוף - זה פתח את השאלה - איך יראה עולם האירוח בשנים הקרובות? כשמרכז הכובד עובר מפאר ויוקרה להתעסקות בחוויה: "למי שמחפש חופש, יש מקומות טובים יותר".
את המקום הקימו שני יזמים, דן נפתלי ורונן מניפז, העוסקים בתחומי ההייטק, הנדל"ן, והקמעונאות ומוכרים במיוחד מחיי הלילה התל אביבים. הם צירפו אליהם את בן אסט, מהבעלים של מסעדת מטבח לילה, שיהיה אחראי על האירוח והחוויה במקום. השף הוא דידי מצרי, גם הוא ממטבח לילה, שבנה תפריט צמחוני וטבעוני הכולל גם פיצות היוצאות מטאבון לבנים.
View this post on Instagram
המושג 'וולנס' (wellness) הפך לשחוק במיוחד בזמן האחרון, אבל מאחורי המושג עומדת תעשייה שלמה שעל פי נתוני GWI) Global Wellness Institute) שווי התעשייה כולה עומד על 4.4 טריליון דולר ועד 2025 כבר יעמוד על כ-7 טריליון דולר. הקורונה האיצה את התהליכים והביקוש לריטריטים וסדנאות עלה בצורה משמעותית מאז. "אני מגיע גם מעולם ההייטק", אומר אחד המייסדים רונן מניפז. "אז אני רואה את זה גם שם – העולם נהיה מנותק. יש הרבה דיבור על קהילה, אבל בסוף יש הרגשה של בדידות. מפה נולד הגל הזה של ריטריטים, הרעיון הוא להיתקע עם האנשים ולעבור איתם חוויה שנשארת איתך. התובנה הפיננסית מהמקום הזה, הוא שאנשים כבר לא מחפשים נהנתנות אלא חוויותיות".
הענקת החוויה ויצירת תוכן לסופ"ש שלם הופך את הסיפור למורכב ויקר יותר. "הגענו לתובנה העסקית שההתפתחות בחוויתיות היא משהו שחסר בארץ", הוא מוסיף. "זה דורש המון. יש לנו הרבה אופציות לעסקים, אבל בחרנו משהו שיותר קשה לעשות אותו שמייצר המון אימפקט. מבחינה כלכלית לטווח הארוך יש פה המון היגיון – אנחנו בונים קהילה. זה בא מההייטק, הערך הכי חזק הוא היוזרים (המשתמשים). זו לא קהילה שעוברת ממקום למקום, אלא כזו שעוברת חוויות ביחד ומתפתחת ביחד. אם מישהו מחפש נופש – יש מקומות טובים מאיתנו. אבל אם מישהו מחפש חופש זה מוצר שאנחנו מאוד מתאמצים לעשות".
איך נולד האלאיה?
"אני ורונן היינו בעצם סוג של מתחרים בחיי הלילה", מספר דן נפתלי. "רונן היה האיש הכי קריאיטיבי בעיר. תמיד היינו מתחרים אבל חברים טובים והרבה זמן דיברנו על לעשות משהו ביחד. התבגרנו, התחתנו ואני באופן אישי נכנסתי לעולמות של הוולנס ודרך זה נחשפתי לדברים. יום אחד נסעתי לבקר חבר במקום שהוא פתח בקופנהגן בתאילנד וונדר לנד הילינג סנטר, שהוא בעצם מלון וולנס שעושה תכנים מהבוקר עד הערב. שם עשיתי צום של חמישה ימים בפעם הראשונה והיה שם את האנרגיות הכי טובות שהיו לי בחיים, זה נתן לי כאפה לחיים. הראש נפתח מזה להמון דברים, מאז ישבה לי החוויה וחשבתי לעצמי שצריך לעשות משהו בסגנון מותאם בארץ שיהיה קרוב ונגיש. הקהל שמגיע זה לא בהכרח אנשים שחיים את עולמות הוולנס והריטריטים, הרבה באים לטעום. מי שרוצה יכול להעמיק ולהיכנס לסדנאות ומי שרוצה גם יכול ללכת לים להסתלבט בדשא".
בואו נדבר ביזנס – מה החזון העסקי מבחינת המקום? לא פשוט לייצר תוכן וגם מאוד יקר. איך אמורים להגיע לרווחיות?
"אנחנו מאוד מרוכזים בבייבי הזה", אומר מניפז. "מבחינתי המטרה היא להמשיך לתת חוויות מעבר למלון. אם אעשה כל דבר מעבר לזה הדגש יהיה על החוויה שאנשים עוברים. פחות על המתחם, אני אגיד את האמת, בתור איש עסקים לראות את האנשים שלך יוציאם מהמוצר שלך עם חיוך זה לא משהו שאתה רואה בהייטק. אני נגנב מזה. אנחנו נהיה בפרטים הקטנים ובחוויה. אנחנו רוצים להיות כמה שיותר זמן במסע, אני מאחל לעצמנו את זה".
"אנחנו מתעסקים בחיים שלנו בהרבה דברים", הוסיף נפתלי. "השקעות טק ונדל"ן והדבר הזה הוא בשביל הנשמה. בסוף אנחנו מאמינים שאנחנו עושים משהו שהוא פורץ דרך שאין בארץ. זה באמת מאוד יקר לעשות את הסדנאות האלה וזה גם מסבך את זה ברמה הניהולית המלונאית, אבל אנחנו מאמינים שזה מאוד שווה את זה. זה משהו עם הרבה ערך, הוא מאוד ייחודי ואנחנו מאמינים שזה העתיד בתחום. אנחנו כבר מקבלים הצעות מאוד מיוחדות, אבל בסוף זה יכול להיות ביזנס גדול ורשת מאוד מצליחה".
לאחרונה גם רשת סלינה החליטה להשקיע במיזם ולהביא את הניסיון בתחום המלונאות והשיווק. אבל, בניגוד לצמיחה המהירה של סלינה מניפז ונפתלי מתכוונים להתקדם לאט עם העסק הזה. "לא להתבלבל, זה לא שאנחנו חושבים שזה לא יהיה עיסוק מאוד גדול שלנו, פשוט הפעם אנחנו לא ממהרים להגיע ליעד הזה", מצהיר מניפז. "אנחנו מאמינים שזה יהיה עסק גדול, אבל אנחנו עדיין במצב של חוויה ואנחנו צריכים גם לחנך את השוק. אנחנו לוקחים את זה לאט ולא רוצים לטעות בדרך".
בנקודה הזו מצטרף בן אסט שאחראי על פיתוח החוויות במקום. "אני חושב שאנחנו חיים בעולם של שירותיות", הוא אומר. "אני לא נותן שירות אני מארח. והשף שלנו דידי הוא מאכיל – הוא לא מבשל. אני רוצה לשמוע מי אתה, למה הגעת לפה ולהתאים את החוויה עבורך. בן אדם רוצה להרגיש בנוח, נעים במרחב. מצד אחד אנחנו מביאים מקום עם מסר מאוד ברור, אבל החוויה הפרטנית היא כזו שכל אחד מקבל את החוויה שלו אחרת".