כאילו חסרו לאזרחי ישראל גזרות כלכליות כמו התכווצות שכר הנטו, זינוקי מחירים מקיר לקיר והתייקרות תעריפי החשמל והמים, באה העלייה החריגה בארנונה וסימנה את תחילת 2025 כנקודת שבר של ממש. האם הנקודה הנוכחית תיזכר גם כרגע המכונן שבו אלפי עסקים ומיליוני בעלי דירות ודיירים הפנימו סוף סוף שהשלטון בישראל, מקומי כמרכזי, פשוט לא סופר אותם ומתנהל על בסיס הנחת עבודה שהם יסבלו בשקט כל גזרה שתונחת על ראשם? עדיין מוקדם לקבוע, אבל הזעם, לפחות הוא כבר שם.
בתל אביב, ירושלים, גדרה, באר שבע וערים ויישובים לא כל כך מבינים מאיפה באה להם הארנונה הזו, דווקא עכשיו, אחרי יותר משנה של מלחמה קשה, טילים מכל עבר, אבדות קשות בנפש וברכוש ומה לא. קצת סדר בנתונים: עם תחילת 2025 נפגשים עשרות אלפי עסקים ומיליוני אזרחים במדינה עם עלייה רוחבית שנתית חריגה של 5.29% בתעריפי הארנונה - שיא של 17 שנה. במקביל, הוגשו ואושרו ליותר מ-120 רשויות מקומיות העלאות חריגות בארנונה, שמגדילות עוד הרבה יותר את הנטל על המגזר העסקי ועל אלפי דיירים ובעלי דירות. בכמה? מיד נפרט.
עו"ד מוטי איצקוביץ, שותף מייסד במשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI), העוסק במיסוי מוניציפלי, מסביר כי "הארנונה בישראל מוקפאת משנת 1985, כך שהתעריפים מתעדכנים לפי נוסחת 'טייס אוטומטי' שנקבעה בחוק ההסדרים ב-2007. לפי הנוסחה ההיא, שיעור הארנונה מתעדכן מדי שנה בהתאם לממוצע בין העלייה בשכר הציבורי לעלייה ביוקר המחייה".
אלא שגם עו"ד איצקוביץ מודה שהשנה, על אף השיא, העלייה הרוחבית בארנונה היא רק תחילת הסיפור. "מעבר לשיעור ההעלאה הרוחבי, לכל רשות מקומית יש זכות לפנות לשרי הפנים והאוצר בבקשות חריגות להעלאה נוספת של הארנונה מסיבות מקומיות. הפעם יותר מ-120 רשויות בחרו ללכת בדרך הזו".
- ומה קרה?
"בדרך כלל, עיריות אמורות לאשר את צו הארנונה שלהן עד חודש יולי בשנה הקודמת לשנה הרלוונטית ולקבל את האישורים עד נובמבר, כדי לאפשר לכל הגורמים להתכונן לשינוי. זה אומר שצו הארנונה של 2024 היה אמור להיות מאושר עד יולי 2023, אולם בגלל ש-2024 הייתה שנת בחירות ברשויות המקומיות, הרשויות קיבלו דחייה של שנה בקבלת האישורים לחריגות בארנונה, מנובמבר 2023 לנובמבר 2024. וכך, לקראת סוף 2024 התפרסמה שורה של העלאות ארנונה חריגות, שגם ייושמו רטרואקטיבית".
כאן נכנסת לתמונה שחקנית ראשית נוספת בסאגה העגומה: המלחמה. "בעבר, משרדי הפנים והאוצר היו מאוד קמצנים באישורי חריגות ארנונה לרשויות מקומיות. הם נתנו ממש אחוזים בודדים וגם זה אחרי בדיקה מאוד יסודית, שלא לומר מתריסה וקנטרנית. אלא שהפעם, כנראה בגלל המלחמה, המשרדים החליטו לשחרר חבל לאישורים החריגים באופן רחב. כך קרה שהרבה מאוד נישומים, בעיקר נישומים עסקיים, קיבלו פתאום חיוב ארנונה רטרואקטיבי ב-2024, ויקבלו אותו עם תוספת רוחבית חריגה של 5.29% ב-2025. התוצאה היא שהארנונה הפכה להיות מס כבד מאוד, בעיקר על בעלי עסקים".
לפי נתונים שנמסרו על יד משרד כץ, גבע, איצקוביץ, הנזק הגדול ביותר נרשם בעיר כפר סבא, עם קפיצות של 60% עד 102% בחיובי ארנונה למשרדים, עסקים, מרכזי קניות וחניונים. אבל, כפר סבא לגמרי לא לבד. בתל אביב אושרה חריגה הנעה בין 2% עד 35% בארנונה למגורים, פער המוסבר בכך שתעריפי הארנונה יקרים יותר ככל שמדובר בבניינים חדשים יותר. במילים אחרות: אם אתם גרים בבניין דירות משנות השישים הרווחתם, אבל אם איתרע מזלכם לגור במגדל חדש ונוצץ, מן הסתם צפוי לכם מפגש עם תלוש ארנונה שהתייקר בעשרות אחוזים.
"אדישות לא ברורה"
גילית רובינשטיין, מנכ״לית איגוד לשכות המסחר, מתגוררת בירושלים ומדווחת על תופעה דומה: "עליות המחירים האחרונות בארנונה בירושלים מעמידות כאן את כל העיר על הרגליים. אנשים שגרים בדיור בר השגה ספגו עלייה של כ-70% בארנונה, בגלל שמדובר בדירות חדשות. אנחנו מדברים על אישורים להעלאות חריגות, מעבר ל-5.29%, של 16% עד 38% לארנונה לעסקים בתל אביב, 7% בגדרה - והרשימה עוד ארוכה".
ואכן, לפי נתוני האיגוד, הרשימה הארוכה והעגומה כוללת עליות של 10%-132% בארנונה למגורים בירושלים, ו-15.56% בשנים 24'-25' בחבל מודיעין. גדרה היא מקרה מבחן מעניין, משום שמלבד עלייה חריגה של 7% ב-2024, צפויה שם עלייה מצטברת של 30% בארנונה לעסקים בשנים 2025-2028.
הנתונים הללו מעוררים זעם וחשש מקריסת עסקים בגדרה, דווקא בעיצומה של שנת מלחמה שבה אולי ציפו בעלי העסקים לייתר עזרה ותמיכה מהשלטונות. העירייה אמנם פרסמה הסברים על "התמודדות עם הגירעון הגדול ביותר בתולדותיה בשיעור של 75 מיליון שקל" שבו האשימה כמובן את קודמיה, אבל לא ממש שקלה לוותר על ההעלאה החריגה. בעיר רחובות השכנה, לשם השוואה, החליטה הרשות המקומית לא להגיש בכלל בקשה להעלאה חריגה בארנונה מתוך הבנה של העיתוי הבעייתי.
"הבקשות להעלאות חריגות בארנונה עמדו השנה על לא פחות מ-900 מיליון שקל", אומרת רובינשטיין, "70% מהן מהבקשות מכוונות לארנונה לעסקים, כך שהנטל על המגזר העסקי פשוט עצום ודווקא בשנה עם כל כך הרבה גזרות כלכליות. כל גזרה כזו היא בבחינת הקש ששובר את גב הגמל, מה גם שהעלאת הארנונה כוללת תשלום רטרואקטיבי על 2024. בסופו של דבר, יש רק שני תרחישים אפשריים לעסקים במצב כזה: לקרוס או לגלגל עלויות על הצרכנים".
- למה בעצם נוצרה מלכתחילה ההצמדה של תעריפי הארנונה לגובה השכר במגזר הציבורי?
"איגוד לשכות המסחר קובל כבר במשך שנים על החיבור הלא הגיוני הזה. בעבר לפחות היה סעיף שהתנה את העלאת הארנונה בהתייעלות של הרשויות, כיום גם המנגנון המאזן הזה לא קיים יותר והעליות מתנהלות ללא שליטה".
במצב עניינים כזה, בתקופה רגישה כל כך של תחילת משבר כלכלי ומלחמה יקרה ומתמשכת, אפשר היה אולי להניח כי הממשלה, שבה מכהנים פוליטיקאים שאמורים להיות רגישים לרחשי הציבור, תתערב ותעשה מעשה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף הבטיחו לציבור בינואר 2023 הקפאה לשנה של הארנונה, אבל ביוני 2024 הדברים כבר נראו אחרת לגמרי כששר הפנים, משה ארבל, קרא מפורשות בדיון בוועדת הכספים לרשויות המקומיות לבקש ממנו העלאות חריגות בארנונה.
רובינשטיין ממשיכה: "ארבל ממש האיץ ברשויות לבקש העלאות חריגות בארנונה, והודיע כי בכוונתו לאשר את כל הבקשות. אני עדיין בהלם מכך שהמדינה לא רעדה על האמירה הזו. את שר הפנים עניין רק איזון תקציבי, הוא לא רצה להוציא כסף מהקופה הציבורית ולכן שלח את הרשויות להוציא כסף מהציבור הרחב והעסקים. כל זאת, בזמן שאף אחד לא ביקש מהרשויות להתייעל ואפילו לא בדק כמה עובדים יש בכל רשות מקומית או אילו הוצאות יש לה".
- והמחיר?
"כשאני מסתכלת על העלאות הארנונה בתל אביב, הן נראות לי פסיכיות. אני אומרת לעצמי: אין מצב שזה עובר - איפה הציבור, איפה העסקים, איפה כל מי שישלם את זה? גם העלייה הרוחבית עצמה היא שיא של שנים, שנובעת מהסכם שכר למגזר הציבורי. מישהו אמר לנו פעם שזה מה שצריך לעשות, אז אנחנו עושים בלי לשאול שאלות, בלי לעצור רגע לחשוב עד כמה זה יצא מפרופורציות. יש כאן אדישות לא ברורה, גם מצד התקשורת. מותר לרשויות המקומיות לבקש עד 10% למגורים מעל להעלאה הרוחבית ועד 7.5% מעל להעלאה לעסקים, אבל איך יכול להיות ששר הפנים מבטיח לאשר הכל - וזה עובר בשקט?
"זה בא לידי ביטוי מיידי במחירים לצרכן, ואת זה יודע כל מי שעוצר לאכול פלאפל בתל אביב. אני רק מקווה שעכשיו, לאחר שאנשים ועסקים קיבלו את חיובי הארנונה הראשונים ל- 2025, תתחיל התעוררות. כי מה שנדרש כאן אינו שינוי קטן ומהיר, אלא תיקון חקיקה".
"גזרות במקום צמיחה"
רובינשטיין צודקת. בסופו של דבר, העניין הוא גם מחיר הפלאפל בתל אביב, או בדימונה. העלאות הארנונה הן חלק ממסכת מאיימת למדי של עלייה מואצת, ספק אם נשלטת, ביוקר המחיה במדינת ישראל.
"אנחנו בתקופה שבה יוקר המחיה רק הולך ועולה, ומצד שני נחתם הסכם שכר מטורף ושערורייתי עם המגזר הציבורי", אומרת מלי ביצור פרנס, מנכ"לית חברת הייעוץ Tefen. "לקבוע את מחירי הארנונה לפי שני הפרמטרים האלה - זה אף פעם לא היה צעד חכם במיוחד. העלייה החדה בארנונה השנה היא מקרה חריג ולא סביר, שניתן היה למנוע אותו".
- הרשויות המקומיות טוענות להגנתן, שיש להן חובות גדולים.
"הן צודקות, מבחינה עובדתית. גם אם נחשוב שהארנונה למגורים גבוהה ובמגמת עלייה, היא עדיין משאירה את הרשויות בגירעון, משום שהן לא מצליחות לקבל בחזרה את כל הכסף שהן מוציאות פר שטח. הגענו למקום גרוע שבו הרשויות צריכות לבחור אם להגדיל את העול על האזרח הפרטי או על העסקים, שייסגרו או יעלו מחירים. כל זה נגרם כי אין מספיק כסף בקופה הציבורית מלכתחילה, למרות התחייבויות לתשלום למגזר ציבורי שלא בטוח בכלל שמביא את התפוקה הרצויה. זה מעגל קסמים שבו כל מה שתעשה הממשלה, כל ממשלה, יהיה לא בסדר".
- מה יעצור את העלייה ביוקר המחיה?
"המיסים והמחירים במשק עולים ועולים, ומגולגלים ישירות על הצרכנים. זה מה שקורה כשאין אסטרטגיה כלכלית נכונה, כשהממשלה עוסקת בגזרות במקום בתכנון צמיחה משולבת בהתייעלות. הוסיפו לכך מלחמה עם עלויות אדירות והתוצאה היא גזרות, גזרות ועוד גזרות".
- מי ייפגע?
"בטווח הבינוני-קצר, העשירונים הנמוכים הולכים לסבול ולהיות עוד יותר עול על המדינה מקודם. המדינה תיאלץ לתמוך באנשים שהיא עצמה הרעה את מצבם. מעמד הביניים גם ייפגע וייחלש ואילו אנשי המעמד הכלכלי העליון, שרוב הגזרות יושתו עליהם, יחשבו פעמיים אם הם בכלל רוצים להיות פה. הפגיעה תהיה בכל שכבות האוכלוסייה, אלא אם תהיה עצירה דחופה למחשבה על איך מכניסים כסף דרך צמיחה בהיי-טק ואיך מתייעלים באמת במגזר הציבורי. לא הגיוני שהנטל על האזרחים גדל בעוד שמספר העובדים משרתי הציבור נותר ללא שינוי מהותי ושכרם אף עולה באופן ניכר".