בשיא הלחץ של סרוויס הצהריים ביום שבת ביקב אמפורה, מקבל הבעלים טלפון דחוף. על הקו, וטרינר שצריך להתייעץ אתו בנוגע לטיפול אונקולוגי דחוף לכלב. ד״ר יובל סמואל (49), חי כמעט בזהות כפולה – מחצית מהשבוע הוא מתפקד כבעלים של יקב אמפורה ויקב לוטם, ובמחצית השנייה הוא מנהל רשת של חמש מרפאות וטרינריות מצליחות ברחבי הארץ.
ד״ר סמואל גדל בכפר שמריהו, לאבא חקלאי ואם עובדת סוציאלית. מגיל צעיר הוא רצה לעזור לבעלי חיים. ״מגיל 0 הייתי מהילדים שרודפים אחרי צבים פצועים וגוזלים שנפלו מהקן, מביא הביתה כל כלב נטוש. מהר מאוד הפכתי לעמותה בפני עצמה״, הוא מספר. ״הילדות שלי לא הייתה קלה חברתית. הייתי שונה. כשכל הילדים הלכו למגרש הכדורגל, אני הלכתי לרפת, לדיר הכבשים ולחוות הסוסים״.
אחרי שירות קרבי, הוא החליט להפוך את התחביב למקצוע. בגיל 21 הוא החל ללמוד וטרינריה, ובגיל 30 כבר היה מחמשת הווטרינרים המצליחים בישראל. ״פתחתי מרפאה ומהרגע הראשון הייתי זמין 24/7. לא סגרתי את הטלפון. הייתי רץ גם באמצע הלילה, לכל כלב דרוס, והתחילו לכתוב עלי״, הוא נזכר. כך, עם השנים המרפאה הראשונה שהקים התפתחה לרשת שמונה חמישה סניפים בכפר סבא, תל אביב, כפר שמריהו, צור יגאל וסניף כפר סבא הירוקה.
איך כל זה קרה? ״אני מאמין במקצועיות, חוסר פשרות ויושר, אני לא מאלו שמנסים לדחוף בדיקות ללקוחות אם לא צריך, ואני כן חושב על הכיס של הלקוח", הוא מסביר. "אני מסוגל לתת סל שירותים גבוה יותר ממרפאה שכונתית – יש לי את כל הציוד, צוות שיכול להישאר בלילה להשגחה, מומחים זמינים 24/7. אני עדיין עונה לטלפונים בלילה בעצמי. התשוקה נשארה אצלי מגיל קטן, וחלק מסוד ההצלחה הוא שאנשים רואים שאני מאוד אוהב חיות. הם רואים וטרינר שמחוברים לבעלי החיים ולא סתם מישהו שהוציא פסיכומטרי גבוה והלך ללמוד את המקצוע״.
החיים של ד״ר סמואל תפסו תפנית מפתיעה, כשלצד הגשמת מפעל חייו בתחום הווטרינרי, הוא התחיל לעסוק גם ביין. ״לאחר שסיימתי את הצבא מה שרציתי בהתחלה למעשה זה להיות חקלאי כמו אבא שלי, אבל אמא שלי אמרה ׳על גופתי המתה׳, אז התחלתי ללמוד וטרינריה. החיידק של החקלאות לא יצא ממני״, הוא מספר. ההזדמנות לחזור לעולם החקלאות הגיעה אליו דווקא דרך המרפאה: ״ולדימיר דובוב, השותף שלי היום, היה לקוח שלי וטיפלתי לו בכלב. לאט לאט התחברנו, והתחלתי לעזור בבצירים של יקב אמפורה״.
בשנת 2016 הוא כבר נכנס כשותף פעיל ביקב, תוך כדי שהוא ממשיך לעבוד כווטרינר. ״היקב תפס עם הזמן חלק משמעותי יותר מהזמן שלי, אבל אני עדיין עובד 5 ימים בשבוע במרפאות. הרבה פעמים אני מסיים יום ביקב ורץ למרפאה לניתוחי חירום בלילה. אנשים לפעמים רואים אותי ביקב ומזהים אותי מהמרפאות. הם שואלים ׳איך אתה מספיק להיות פה? אתה כל היום במרפאה׳. התשובה היא שאני עובד הרבה מאוד שעות ביום וגם בלילה״, הוא מסביר.
ד״ר סמואל הפך את יקב אמפורה לחלוץ בתחום של חווית אירוח יין בישראל. ״החשיבה העסקית שלי הייתה איך לייצר דרישה מלמטה, כלומר איך לגרום לאדם שנכנס לחנות יין בתל אביב לבקש דווקא את היין שלי. התחלתי ליזום פלטפורמות במרכז המבקרים כמו מסיבות גדולות של אמנים, ערבי תרבות, הרצאות, ובעיקר אירוח ברמה גבוהה מאוד של חבר׳ה צעירים. רציתי לחשוף את היקב לדור הצעיר, כדי לייצר תרבות יין״, הוא מספר. ״בישראל של 2016 עוד לא הייתה תיירות יין כמו היום. אנשים באותה תקופה שמעו את הרעיונות שלי וחשבו שאני מטורף ואפשוט רגל. לא האמינו בחזון שלי״.
אבל ד״ר סמואל החליט לא להקשיב לביקורות. ״באתי עם חזון ברור – לייצר לאנשים כאן חוויה כל כך טובה, שהם ירצו לשחזר אותה בבית ובמסעדות. זה קרה מהר והמסעדות והחנויות החלו לפנות אלינו. בשנת 2018 המכירות כבר היו חזקות מאוד, והחזון פשוט עבד. היום אפשר לראות שאנחנו עם רשימת המתנה מטורפת של שבועות קדימה. הבקבוקים שלנו יושבים במדפים של המסעדות המובילות בארץ כמו שילה, יפו תל אביב, אברקסס של אייל שני, שגב, היבא, a ועוד״.
נוף לכנרת עם ציוצי ציפורים
קשה לתאר בתמצית את חווית האירוח ביקב אמפורה. מדובר בשילוב נדיר בין נוף יפהפה וטבע ירוק שעוטף אותך מכל עבר, שקט לצד רעש של ציפורים, יין איכותי ומנות שלא נופלות ממנו. גם לאחר שנים בהן היקב מארח מאות אלפי אנשים במצטבר, נראה שהצליחו לשמור במקום על החוויה האותנטית איתה יצאו לדרך. גם התחרות שהתפתחה בתחום לא פגעה בחוויה הייחודית שמשמרים באמפורה. בין שולחנות העץ השונים המפוזרים במתחם הרחב אפשר לפגוש הכל - מזוגות צעירים, דרך קבוצות של חברים בגילאים מבוגרים, מסיבות רווקות, ואפילו שולחן של עשרות רוכבי אופנועים שהגיעו לעצירה בדרך. חווית האירוח הקלאסית כוללת טעימות יין, לצד מגש גבינות ומנות חלביות, וכמובן קינוחים. לאחר בילוי של כמה שעות, מוצע למבקרים לרכוש בקבוקים מהסדרות שטעמו בארוחה, ובכך כל אחד יכול להגשים את החזון של ד״ר סמואל – לשחזר את החוויה ביקב בכל זמן בבית.
בעקבות ההצלחה הוא החליט השנה לרכוש יקב נוסף בגליל – יקב לוטם. ״מדובר ביקב אורגני עם נוף לכנרת. אחרי שקניתי את המקום התחלתי להביא לשם את אנשי האירוח שלי, וגם היום אם מנסים להזמין מקום לשם מהר מאוד מגלים שהמקום כבר מלא״, הוא מספר ומחדד, ״שני היקבים עובדים בנפרד. הם שונים, אמפורה הוא יקב של יינות בוטיק, לא כשרים ואיכותיים בסגנון בורדו. לוטם זה יקב אורגני ששם דגש על החיבור לטבע ולמקור, לכמה שפחות חומרים, גם בענבים וגם בעשיית היין עצמו. אני שואף בעתיד להתרחב לעוד יקבים ורוצה פורטפוליו רחב״.
ומה לגבי מספרים? ״באמפורה בשנת 2016 יצרו כאן 50 אלף בקבוקים בשנה, היום אנחנו עומדים על 150 אלף. עמדנו על כמות לקוחות של עשרת אלפים בשנת 2016, והיום אנחנו רואים יותר ממאה אלף לקוחות בשנה. בלוטם היו בעבר עשרת אלפים לקוחות בשנה, ולשנת 2023 הצפי הוא להכפיל את הכמות ל-20 אלף, עם ייצור של 50 אלף בקבוקים בשנה״.
"הדבר שאני הכי אוהב בתחום הוא לשבור את המוסכמות, לקבל מקרים של בעלי חיים שלא נתנו להם סיכוי במקומות אחרים"
כיום, הוא מג'נגל בין קריירות וסניפים. "בשבתות בהן חסר ביקב כוח אדם אני לפעמים עוזר במלצרות, וכבר קרה בעבר שהגעתי לשולחן בו פגשתי לקוחות מהמרפאות", הוא מספר. "הם שואלים אותי ׳מה אתה עושה כאן׳ ואני בצחוק עונה שאני משלים הכנסה. הם שואלים מלצר אחר בדרך כלל אם זה נכון, והוא מספר להם שאני הבעלים. יכול להיות שיש אנשים שזה נשמע להם כמו חלום לעבוד בשני המקומות, אבל מי שמכיר אותי יודע שאני עובד מאוד קשה. עשיתי הכל בעשר אצבעות ולא נולדתי למשפחה עשירה. אני עובד קשה, מציב לעצמי מטרות ומגשים אותן. כשמטרה מוגשמת יש לי תמיד כבר את הרעיון הבא״.
ד״ר סמואל מתגורר בגעש יחד עם זוגתו ושני ילדיו, תום (11) ואמה (9). ״זוגתי מעצבת פנים והיא עיצבה את היקב (תחילה בשיתוף מעצבת הפנים גלית אוחיון). יש לי דמיון מפותח ואני תמיד בא אליה עם השראה, היא מעלה הכל על הנייר ואז אני מבצע. הרבה פעמים המשפחה כמובן מגיעה לבקר במרפאות וביקב״, הוא משתף.
אולי זה כמו לשאול הורה איזה ילד הוא יותר אוהב – אבל מה אתה יותר אוהב, להיות וטרינר או בעלים של יקב?
״זו שאלה קשה, אבל בסוף הלב שלי עדיין בווטרינריה. זה מפעל החיים שלי – לשנות את כל צורת ההשקפה על כלבים וחתולים בישראל. הדבר שאני הכי אוהב בתחום הוא לשבור את המוסכמות, לקבל מקרים של בעלי חיים שלא נתנו להם במקומות אחרים שום סיכוי להחלים, ולהצליח להאריך את החיים שלהם בעוד מספר שנים. אני אוהב לאתגר את היכולות שלי״.