מילדות בקצרין וציון פסיכומטרי נמוך, דרך לימודים בהארוורד במלגה ועד לפסגת חברת Bird. יניב ריבלין, האיש שהצליח בעשר אצבעות להביא את עצמו ממי שנכשל במבחני קבלה ללימודים אקדמיים למי שהביא לישראל את חברת הקורקינטים שחוללה מהפכה תחבורתית. ספר חדש שכתב "החיים כסטארט-אפ" נמצא בראש פירמידת הספרים הנמכרים ביותר בישראל כיום, בו הוא שוטח את התובנות שצבר לאורך הדרך הבלתי נתפסת שעבר.
ריבלין נולד בקצרין. "הגעתי מהפריפריה של ישראל ויצאתי למסע. הייתי ילד עם ממוצע בגרות סביר, ובאתי ממשפחה מדהימה ותומכת. אני מאמין שאנחנו כותבים לאורך החיים את הסיפור שלנו, הפורטפוליו של החיים שלנו. זה נבנה נדבך על נדבך, ושווה להבין כמה שיותר מוקדם מה נקודות החוזקה שלנו, ואיפה אנחנו צריכים להתחזק", הוא משתף.
אחרי שירות צבאי קרבי הוא בחר לנצל את העובדה שהוא דובר אנגלית מבית, ולצבור חוויות מסביב לעולם. "לקחתי חלק מבחינות קיץ של הסוכנות היהודית ומשם המשכתי לעבוד בקנדה כמוכר של מוצרי ים המלח", הוא נזכר ומדגיש, "שם למדתי איך למכור, והיום אני אומר לאנשים – לא משנה איפה אתם לומדים למכור, תלמדו את זה וכמה שיותר מוקדם, כי כמעט כל דבר בחיים שלנו הוא מכירה. שם קיבלתי את הביטחון שלי לחיים".
"קיבלתי את אחד הציונים הנמוכים ביותר בפסיכומטרי - ממוצע 542"
לאחר שחזר לישראל בתום טיול בדרום אמריקה, הוא החליט להתקבל ללימודי תואר ראשון. "קיבלתי את אחד הציונים הנמוכים ביותר בפסיכומטרי, עם ממוצע 542. בהתחלה לא הייתי מספר על הציון הזה לאנשים והתביישתי בו, אבל אני היום מאמין ששיטת הקבלה לאקדמיה בחברה הישראלית חייבת להשתנות. השיטה בעייתית, כי היא מסתכלת רק על מספרים ולא על האנשים מאחוריהם", הוא אומר.
עם הציון הזה הוא יצא לדרכו ולמד תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית: "העובדה שהלכתי ללמוד שם הייתה קריטית להצלחה שלי. אני חושב שהאקדמיה היא אחד מהלונה פארקים המטורפים ביותר בחיים. היא מציעה המון מתקנים, חוויות, וכישורים שאפשר לצבור אם בוחרים למצות את החוויה עד הקצה ולא ללכת בתלם", הוא אומר. את התואר הוא השלים בלי לשלם עליו שקל: "קיבלתי מלגה מטעם מפעל הפיס ללוחמים מהפריפריה. חיפשתי הזדמנויות וניצלתי את כל הקלפים שחילקו לי".
"מאמין ששיטת הקבלה לאקדמיה בחברה הישראלית חייבת להשתנות. השיטה בעייתית, כי היא מסתכלת רק על מספרים ולא על האנשים מאחוריהם"
במהלך הלימודים, הוא הצליח להשתחל אף למסדרונות הכנסת. "התמחתי פעם בשבוע אצל יעקב מרגי, יו"ר סיעת ש"ס ולימים שר הדתות. המקום הזה אפשר לי לצאת מאזור הנוחות שלי וללמוד על המגזר החרדי. הייתי אחראי החקיקה שלו, וזה נתן לי הבנה מטורפת", הוא נזכר. במקביל, הוא השתתף בתוכניות מגוונות באוניברסיטה ועבד אף כעוזר מחקר במכון מחקר טרומן לשלום.
"לעבוד בעבודות שיסייעו בבניית קורות חיים - גם על חשבון השכר"
בדיעבד, הוא שמח על הבחירה וממליץ לסטודנטים בתחילת דרכם להשקיע את זמנם בעבודות שיסייעו להם בבניית קורות החיים שלהם, גם אם הדבר יבוא על חשבון המשכורת: "יכולת להיות שעבודות אבטחה או מלצרות יתנו לכם כמה שקלים יותר לשעה מאשר להיות עוזר מחקר של פרופסר בכיר, וכרגע נראה לכם שזה כל עולמכם. לא גדלתי בבית עשיר והכסף הוא כמובן חשוב, אבל אלו שנים בהן חשוב לבנות את הפורטפוליו. נסו לחשוב כבר עתה על מה אתם עושים כדי לבנות לעצמכם דלתא שתלווה אתכם לאורך החיים. אם תעשו חישוב, 4 שקלים יותר לכל שעה לא שווים את הניסיון הנוסף בקורות החיים שלכם".
מהאוניברסיטה הוא יצא לתוכנית ייחודית בטירה בקנדה, המפגישה 12 יזמים מנהיגים מרחבי העולם לשנה של מסגרת משותפת וייחודית. לתוכנית אגב, הוא לא התקבל בניסיון הראשון. "הסיפור שלי אולי נשמע כמו סינדרלה, אבל בהרבה דברים נכשלתי כמו הפסיכומטרי שלי, או בניסיון הראשון להתקבל לתוכנית בקנדה. אל תפחדו אם אומרים לכם לא – זה רק ייתן לכם יותר מוטיבציה להגיש מועמדות שוב בהמשך", הוא אומר בפנייה לצעירים.
במסגרת התוכנית הוא יצר קשרים חשובים עם מנהיגים מכל רחבי העולם, שסייעו לו גם בתהליך הקבלה ללימודי תואר שני בהרווארד. "קיבלתי כנראה את הציון הכי גרוע שמישהו קיבל איי פעם במבחני הקבלה, לא עברתי את מבחן האנגלית בפעם הראשונה, אבל בסופו של דבר הצלחתי להתקבל. הרגע בו הודיעו לי על הקבלה היה אחד הימים המאושרים בחיי, כשכל החברים בטירה קפצו עלי מאושר", הוא נזכר.
"קיבלתי כנראה את הציון הכי גרוע שמישהו קיבל אי פעם במבחני הקבלה, לא עברתי את מבחן האנגלית בפעם הראשונה, אבל בסופו של דבר הצלחתי להתקבל. הרגע בו הודיעו לי על הקבלה היה אחד הימים המאושרים בחיי, כשכל החברים בטירה קפצו עלי מאושר"
"זה היה חלום שלא ידעתי שהיה לי – מה אני, הילד מקצרין, באמת התקבלתי עם הפסיכומטרי והציונים שלי לאוניברסיטה מספר אחת בעולם? בנקודה הזו הבנתי שאני עדיין צריך לממן מעל למאה אלף דולר כדי לשלם על הלימודים", הוא משתף.
הקבלה להרווארד: "הם קבעו את הראיונות בזום, החלטתי לשלם 480 דולר לכרטיס ולפגוש אותם"
כשגילה על האפשרות להגיש מועמדות למלגה מיוחדת על שם דייוויד פישמן מטעם הקהילה היהודית במינסוטה, הוא החליט לעשות הכל כדי לקבל אותה. "הם קבעו את הראיונות בזום, אבל החלטתי לשלם 480 דולר על טיסה ממונטריאול למינסוטה כדי לפגוש אותם פנים מול פנים. ישנתי בדצמבר, כפור אימים, במוטל זול, ואחרי הראיון קיבלתי את המלגה. בסופו של דבר השקעתי 480 דולר בכרטיס טיסה, וקיבלתי מאה אלף דולר. אין קרן הון סיכון שלא הייתה לוקחת את הסיכון הזה – וזו דוגמה לאיך להסתכל על החיים כסטארט אפ".
בהרווארד הוא הצליח לכבוש פסגות נוספות, כמו משלחת שארגן לסטודנטים לביקור מעמיק בישראל, והקמת Harvard Israel Conference. "שאפתי להראות לאנשים את ישראל האמיתית. אני לעולם לא אשכח איך עמדתי על הר בנטל יחד עם קצין בכיר בצבא ארצות הברית, בעודנו מסתכלים על סוריה, לבנון וישראל, והוא מניח את היד על הכתף שלי ואומר לי ׳יניב, עכשיו אני מבין יותר׳. זה מדהים", הוא מספר.
בסיום התואר הוא כבר עבד בקרן שוסטרמן, מטעמה הגיע לאטלנטה, שם עבר תקופה לא פשוטה. "נכנסתי לדיכאון וזו הייתה תקופה מורכבת ונקודת משבר מאוד גדולה. פתאום הגעתי לעבודה בה אני מתחיל מלמטה, במקום אפור ושונה, ואני זוכר איך דיברתי עם אמא שלי ותוך רבע שעה אחותי כבר קנתה כרטיס טיסה אלי. כל הדירה שלי עדיין הייתה ארוזה בקרטונים, והיא עזרה לי לסדר הכל והעירה אותי בכל בוקר כדי לעשות כושר ביחד. היא הוציאה אותי מהמיטה בכוח", הוא משתף. שם, הוא מצא אהבה גדולה לספורט: "הבנתי שהאימונים יכולים לשנות את התודעה. מאז, אם אני בדאון אני עושה ספורט".
אחרי שהצליח להתגבר על המשבר, הוא הציב לעצמו כמטרה לחבר יהודים ברחבי העולם לישראל "האותנטית", והקים תוכניות שונות שקידמו זאת. אחרי 3 שנים הוא המשיך את עבודתו בקרן מישראל, ובהשלמת חמש שנים בקרן, באפריל 2018, הוא החליט לחפש את הצעד הבא בקריירה שלו.
טיסה לאמסטרדם וראיון על בקבוק יין: כך מונה ריבלין למנכ"ל Bird
יום אחד, כשהוא יושב בשדרות בן גוריון עם אחד מחבריו היזמים, הוא קיבל הצעה מפתיעה ששינתה את חייו. "הסתכלנו על קורקינטים פרטיים נוסעים בשביל האופניים והוא שאל אותי אם אני מכיר את חברת בירד. הוא סיפר לי שהיא הוקמה 3 חודשים לפני בלוס אנג׳לס, והיא מחפשת להתרחב בשוק הבינלאומי. הוא חיבר אותי לאחד מהבכירים בחברה, ושכנעתי אותו למה דווקא ת"א צריכה להיות המדינה הראשונה בה הם צריכים להתפתח", הוא נזכר.
אחרי טיסה לאמסטרדם וראיון אחד על אחד על שני בקבוקי יין רוזה, הם סגרו את העסקה, וריבלין מונה למנכ"ל חברת Bird החדשה בישראל. "התחלתי לבנות את החברה מהבית שלי בתל אביב, גייסתי צוות, נפגשנו עם ראש עיריית ת"א והשקנו את השירות באוגוסט 2018. היום זה נראה לנו טריוויאלי לראות קורקינטים שיתופיים בכל מקום, אבל זו הייתה ממש ההתחלה. תוך 8 חודשים מהקמת החברה בלוס אנג׳לס היא נהפכה ליוניקורן, התהליך המהיר בהיסטוריה האנושית, ולי יצא ללוות את כל המסע היזמי הזה. זו הייתה חוויה ואתגר יוצא דופן", הוא מספר.
"יצרנו מהפכה במרחב הציבורי", הוא חורץ ומפרט, "היום, יש כבר תוכנית אופניים ל-2025 בתל אביב שבנויה על כל הדאטה שלנו. הצלחנו לייצר אפקט חברתי במטרה להוריד כלי רכב וזיהום אוויר מהכבישים, ובדיעבד גילינו מסקרים ששלושים אחוז מהנסיעות שלנו מחליפות עבור הנוסעים נסיעה ברכב פרטי".
עם הזמן, הוא טיפס במעלה החברה. "הפכתי למנכ"ל גלובאלי אזורי ולמנהל חטיבת קשרי הממשל באירופה. אני מאמין בחיבור בין ממשל לעסקים, וזה מדהים שהצלחתי להגיע למקומות הללו בשלב הזה דרך צמיחה בארגון מלמטה. אם הייתי מגיע מבחוץ הייתי צריך לפחות 20 שנה של ניסיון, אבל הוכחתי את עצמי מבפנים ונתנו לי את התפקיד", הוא אומר.
לאורך הדרך היו גם לא מעט קשיים. "בסמוך להשקה שודרה כתבה ארוכה על השירות, והתגובה של עיריית ת"א הייתה שחברת בירד מתבקשת לפנות את הקורקינטים שלה מהרחובות כי לא התקבל אישור רשמי. חודשיים לאחר מכן שוטר נכנס למשרד שלי והניח לי צו לפנות אותם. הייתי מנכ"ל צעיר ואלו היו אתגרים גדולים, אבל עם הזמן נוצרה מהפכה בשיתוף הערים", הוא מסביר.
גם העלייה באחוז התאונות והתחרות המתגברת בשוק לא הקלו עליהם. "היו קורקינטים גם לפני בירד, אבל כשקמנו פתאום היה שם ופרצוף לבקר. צריך להסתכל על העלייה באחוז התאונות ביחס לאחוז הנסועה שעלתה, שעלתה ביותר ממאתיים אחוז. בנוסף, התבצע תהליך של חינוק שוק", הוא אומר ומוסיף, "במהלך הדרך נכנסו גם עוד חברות קורקינטים והתחרות גדלה, אבל התחרות עושה אותנו יותר טובים. היו בכך גם יתרונות, כי במקום לייצג את עצמנו לבד בכנסת, יותר קל לפעול בתחום כשיש עוד חברות מסביבך".
עד היום, חודשים לאחר שסיים את תפקידו לאחר חמש שנים בחברה לאחר שחש תחושת מיצוי ורצון להתפתח, הוא נוסע בקורקינטים של החברה. "זה שינה לי את החיים. הייתי העובד עם הכי הרבה נסיעות מכל עובדי החברה הגלובאלית במשך כשנתיים, כי במסגרת כל דבר שעשיתי ביום יום הייתי חיי את הקורקינט. זה קריטי לעבוד במקום בו אתה חיי את המוצר", הוא מדגיש.
המשבר בבירד? "לא כל מה ששומעים נכון"
לאחרונה פורסם כי החברה נקלעה לאחרונה לקשיים, אך ריבלין נמנע מלהגיב ומטיל בפרסומים ספק: "לא כל מה ששומעים הוא נכון. מדובר בחברה מדהימה שהקימה את התחום ומובילה אותו, והיא תמשיך להוביל אותו במשך שנים רבות. צריך להסתכל על התמונה הכוללת".
הוא מאמין שהעתיד טמון בפתרונות תחבורה מגוונים כמו זה: "מהפכות נוצרות וממשיכות, ובסופו של דבר התחום ילך ויגדל, כי אין סיבה שבערים ישלטו רק מכוניות. צריך לספק לאזרחים סט של אפשרויות במרחב הציבורי שיורידו את פליטות הפחמן הדו חמצני, ויאפשרו התניידות טובה ויעילה".
היום, כשהוא נמצא בפרק זמן שלקח כדי לחשב מסלול מחדש, הוא מקדם את הספר החדש והמצליח שכתב "החיים כסטארט אפ" ועורך הרצאות ופגישות מנטורינג עם צעירים מכל הארץ. "׳הספר הוא פרויקט גדול שהופך ממש לתנועה. אני מדבר עם אנשים על איך לחשוב על החיים בצורה אחרת, מה שפותח להם את עיניים. זה מרגש אותי בכל פעם. לפני כחודשיים נולד לי ולאשתי בני הבכור, וכרגע אני נמצא בתקופה של למידה מהעולם על מה ואיפה אני רוצה להיות".
את הספר הוא חתם במילים הבאות, שמסכמות לדבריו את מחשבותיו על העתיד: "אני יודע בכל זאת כמה דברים על תפקידיי הבאים: הם יהיו כרוכים בשיפור פני החברה הישראלית ובתיקון העולם, הם יהיו משמעותיים מאוד ויאתגרו אותי בהתנסות חדשה, הם יגרמו לי להתעורר מדי בוקר בשמחה ובהתרגשות לקראת היום שמצפה לי. וגם אז אמשיך לשאוף לדבר הגדול הבא".