20 שנים חלפו מהרגע ששינה את חייו של שחר בר דוד מקצה לקצה. זה היה בשנת 2004, כשהיה עדיין חייל צעיר בבסיס הקריה בתל אביב, שלא ידע כי אתר האינטרנט הקטן שעליו שקד עם חבריו – עתיד להפוך לאחד האתרים המבוקשים בישראל. אולם אם תשאלו אותו מה גרם לו בגיל כל-כך צעיר להשקיע את משכורת החייל הזעירה על אתר אינטרנט – תגלו שמאחורי הרקורד המרשים שצבר מאז לאורך הקריירה, מסתתרות שנות ילדות לא קלות שדחפו אותו לעבוד מגיל קטן במטרה להגיע לעצמאות כלכלית כמה שיותר מהר.
"אני בא מרקע שלא היה לי תמיד יותר מדי אמצעים בבית", הוא מספר, "לכן, מגיל צעיר מאוד הבנתי שכדי להשיג דברים – אני אצטרך להרוויח אותם בעצמי בעבודה קשה. התוצאה הייתה שמאז ומתמיד עבדתי. זה התחיל כשמכרתי את העוגיות של אמא שלי בבית ספר בגיל 8 בתמורה לחמישה שקלים לשקית, המשיך כשסחרתי בכרטיסיות לאוטובוס בחטיבה ובהמשך התעסקתי בארגון והפקת מסיבות".
למרות כל הניסיון התעסוקתי שרכש בגיל צעיר, בר דוד לא מסתיר שמאז ומתמיד היה לו עניין רב בפוטנציאל הגלום באינטרנט. "היה לנו מחשב בבית רק בשלב יחסית מאוחר, אבל מהרגע הראשון התרגשתי מהאינטרנט והחשיפה לעולם הגדול", הוא נזכר. "אני זוכר שזה הטריף לי את המוח שאפשר לדבר עם כל-כך הרבה אנשים בו זמנית. פתאום היה אפשר לדבר עם אנשים חדשים באמצעות ICQ או MSN Messenger, אנשים שלא היכרתי ממקומות שלא ביקרתי". בר דוד מוסיף כי לא עלה על דעתו באותה נקודת זמן, בעודו גולש ומתכתב ברשת, כי בתוך מספר שנים הוא עתיד להיות הבעלים של הרשת החברתית הראשונה בישראל.
מהשקעה של 12 אלף שקלים – לאתר עם מיליון משתמשים
ב-2004 הקים בר דוד עם חבריו את אתר "מקושרים" שעתיד היה להפוך ללהיט ישראלי ברשת. "במהלך השירות שלי, באו אליי שני חברים, ויקי גלאם וגיא כהן, עם הרעיון להקים אתר שמחבר בין אנשים – וישר נדלקתי על זה", הוא מספר. "הם אמרו לי שצריך להשקיע 12 אלף ש"ח, וביקשתי לישון על זה לילה. אני זוכר שחזרתי הביתה באותו היום ואמרתי לעצמי שאם אפסיד את הכסף אני לא אהפוך לעני ואוכל להרוויח אותו מחדש בכמה מסיבות, אבל מצד שני ידעתי שהסכום הזה ששוכב אצלי בבנק לא עושה אותי עשיר ולכן עדיף לי בכל מקרה להשקיע אותו במשהו. באותו לילה הגעתי למסקנה שיש לי יותר מה להרוויח מלהפסיד – ויום למחרת חזרתי אליהם והודעתי שאני בפנים".
השם שבחרו לאתר לא התקבל בהתלהבות על ידי כולם. "בחרנו לקרוא לאתר 'מקושרים' בגלל שישראלים אוהבים לומר שהם מקומבנים ושיש להם קשרים בכל מקום, זה מעין סלנג צבאי כזה", מספר בר דוד. "אמרו לנו בהתחלה שזה שם ארוך מדי לאתר אינטרנט, ושכל האתרים המצליחים כמו גוגל, מאקו, וואלה הם במקסימום שני הברות. אני עניתי להם שמי שירצה להגיע אלינו – יגיע. וכך באמת היה".
לאחר ש"מקושרים" עלה לאוויר, בר דוד גייס את כל מיומנויות השיווק שרכש במסיבות כדי להתחיל להפיץ את הבשורה. "צריך לזכור – לא היה עוד פייסבוק ופלאפונים חכמים עם אינטרנט. אף אחד לא הבין מה אני רוצה, ומה זה אומר בכלל לגלוש ברשת חברתית", הוא משחזר. "אני זוכר שכדי לפרסם את האתר בהתחלה, הלכתי לתחנה המרכזית בתל אביב ושילמתי 200 שקלים כדי להדפיס ולחלק כרטיסיות שעליהם היה כתוב 'כל ישראל מקושרים'. חילקתי את זה לחברים, בבסיסים ובמועדונים וניסיתי להסביר שהאתר שלנו ישים סוף לאנונימיות ברשת – ושאנשים יוכלו ליצור פרופיל אמיתי שלהם ולהכיר אנשים אמיתיים אחרים".
כך, מפה לאוזן, האתר החל לצבור תאוצה והרשת הלכה וגדלה, תחילה מהחברים הקרובים בשכונה שבה גדל בכפר סבא, לאחר מכן לאזור השרון ובהמשך כמעט לכל מחוז בארץ. השיא של האתר היה בשנים 2007-2008, אז נרשמו באתר כמיליון משתמשים רשומים, והוא מוקם שביעי בארץ מבחינת פופולאריות ומספר כניסות. "כבר אחרי שנתיים ראינו שהטראפיק שלנו בשמיים", נזכר בר דוד. "זה היה לא ייאמן לראות שהאתר שלנו, שהוקם על-ידי כמה חבר'ה צעירים מנתניה וכפר סבא, נמצא קבוע בעשירייה הראשונה של האתרים הנצפים בישראל, ועוקף אתרי חדשות גדולים שהשקיעו בהם עשרות מיליונים. באותם ימים הבנו שיש פה פוטנציאל מסחרי מטורף – והתחלנו גם למכור פרסומות, כשבשיא הגענו לרווחים של שבעה מיליון שקלים".
נראה שהפוטנציאל היה כל-כך גבוה, עד שבשנים 2009-2008, במה שנחשב אז צעד תקדימי, רכשה חברת וואלה תקשורת, אז אחת השחקניות הישראליות המרכזיות באינטרנט, את ההחזקה באתר תמורת סכום מצטבר של יותר מ-9 מיליון שקלים. "התחלנו שלושה חיילים במיזם כנגד כל הסיכויים בהשקעה אישית של 12 אלף שקלים – והצלחנו להפוך אותו לאקזיט בשווי מיליונים בגיל 25. זו הייתה עבורנו הצלחה ענקית", מצהיר בר דוד.
"ארץ מצוירת"
לאחר ש"מקושרים" נרכשה, המשיך שחר בר דוד לכהן בה כמנכ"ל,עד לשנת 2010, אז סיים את תפקידו והחברה עברה לניהול מלא של וואלה תקשורת. באותה התקופה, חברת פייסבוק הגיעה לישראל וצברה במהרה תאוצה, מה שהביא לבסוף לסגירת רשת מקושרים ב-2014.
עם זאת, בתקופה הזו בר דוד כבר היה בעיצומו של עסק חדש שלימים יהיה מוכר בשם "שרוטונים". "כבר בשנת 2007, בתקופת השיא של מקושרים, התחלתי, יחד עם ניב פועל ועוד מספר שותפים, להקים עסק קטן להפקת סרטוני אנימציה מאוירים", מספר בר דוד. "הוויז'ן שלנו היה לחולל מהפכה בכל מה שקשור לתוכן דיגיטלי וסלולרי. היה לנו חזון שאנשים יוכלו לצפות ולשלוח סרטונים דרך הטלפונים הסלולריים, שבאותה תקופה החלו לאפשר גלישה באינטרנט. לכן השקנו מנוי מתחדש במסגרתו אנשים יכלו לקבל את הסרטונים שלנו – ועד מהרה הגענו ל-15 אלף מינויים".
לצד הסלולרי, באותה התקופה גם "יוטיוב" תפס תאוצה והפך לאחד האתרים הפופולריים ברשת, ובר דוד ושותפיו זיהו את הפוטנציאל והיו מהישראלים הראשונים שפתחו ערוץ באתר. היום, 17 שנים אחרי, ביקור באותו ערוץ בדיוק מגלה לנו כי ישנם כבר כמעט 600 אלף רשומים, שבוחרים לצפות ביותר מאלף סרטונים שצברו יחדיו במהלך השנים למאות מיליוני צפיות.
לשיטתו של בר דוד, סוד ההצלחה של "שרוטונים" טמון בין היתר ביכולת להפוך אירועים אקטואליים מהיומיום לתוכן פארודי מאוייר שמצחיק את הצופים - צעירים ומבוגרים כאחד. "כמו ארץ נהדרת, שיודעת לקחת אירועים פוליטיים או כותרות ויראליות ולהפוך אותם למערכונים קורעים מצחוק – אנחנו בעצם יוצרים 'ארץ מצוירת' שנגישה לכולם מכל מסך, בכל שעה ובכל מקום", הוא מסביר, ומדגיש כי הכוח של האתר הוא בין היתר במהירות התגובה שלו לאירועים והשימוש באנימציה ש"אין לה גבול", כדבריו. "להבדיל ממשחק או מופע, באנימציה אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה – איך שאתה רוצה. אתה יכול להדגיש פאנצ'ים, להעצים מאפיינים גרוטסקיים של הדמויות ולתסרט הכל בצורה שהכי תצחיק את הצופים. אלו תכונות שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר".
ואכן, הכוח של סרטוני האנימציה הוכח בשנת 2010, כששיר המונדיאל שהפיקה החברה "התפוצץ" ברשת והפך לסרטון הנצפה ביותר באותה שנה. "אחרי שהשיר זכה ב-7 מיליון צפיות בזמן קצר (כאשר היום הוא כבר עם יותר מ -11 מיליון, מ"א) – הבנו שאנחנו על המפה", נזכר בר דוד. "מאותו הרגע החשיפה שלנו רק הלכה וגדלה, והיום יש לנו כבר מעל ל-100 סרטונים שונים בכל הפלטפורמות שחצו את המיליון צפיות".
כעבור כשנתיים שברה "שרוטונים" שיא נוסף כשהשיקה קליפ פארודיה בעברית לשיר המצליח GANGAM STYLE של הזמר הקוריאני PSY. הקליפ, שזכה לכינוי "גמבה סטייל", הפך בתוך זמן קצר להצלחה מסחררת שאף נשמרה במבחן הזמן, כשנכון להיום הוא צבר יותר מ-66 מיליון צפיות – פי 7 מהאוכלוסייה במדינת ישראל. במשך שנים ארוכות הפארודיה של "שרוטונים" נחשבה לשיר בעברית עם הכי הרבה צפיות אי פעם ביוטיוב. רק באחרונה, עומר אדם ("שני משוגעים") וסטטיק ובן-אל ("טודו בום") הצליחו לעקוף אותו ולהורידו למקום השלישי.
"אני בגישה שהתוכן הוא המלך, שהוא מעל הכל, ובמבחן התוצאה – אנחנו רואים שהתכנים שלנו נשארים רלוונטיים וממשיכים לצבור מיליוני צפיות גם למעלה מעשור אחרי שהעלנו אותם לראשונה לרשת", מגלה בר דוד. "הבן שלי היום בן 5 וחצי, ובגיל הזה הם כבר שולטים לגמרי בשלט. אתמול ראיתי אותו משוטט בערוץ של "שרוטונים" וממש עושה בינג' סרטון אחרי סרטון. אין דבר שעושה לי טוב יותר מלראות את הדור הבא נכנס לערוץ שלנו, מגלה את התכנים שלנו והופך גם הוא לקהל נאמן. כך אני גם יודע שלחברה שלנו יש עוד עתיד".
"150 אלף צופים מיוזמתם בפרסומות"
עם ההצלחה של "שרוטונים", בר דוד ושותפיו הבינו עד מהרה גם את הפוטנציאל המסחרי של העסק שלהם. "הבנו שאפשר להשתמש בסרטונים שלנו לקידום מהלכים פרסומיים ושיתופי פעולה עם חברות", הוא מספר, אך מדגיש לצד זאת: "אני לא פרסומאי ולא איש שיווק – אבל כיוצר תוכן ויראלי, גילינו מהר מאוד שלסרטונים שלנו יש כוח בקידום רעיונות ועל הדרך גם מוצרים של חברות מבלי שהם יפגעו באיכות התוכן ובפופולאריות שלו".
לפי בר דוד, ערוץ הפרסום של "שרוטונים" לא נבנה ביום, אלא מדובר היה בתהליך ארוך. "באותה תקופה, אם כחברה היית רוצה לפרסם משהו, בדרך כלל היית הולך למשרדי פרסום כמו ג. יפית שמפיקה פרסומת קצרה למוצר. זה לא היה פשוט לשכנע חברות שעדיף להן להשקיע כסף בפרסום סרטון מאוייר שרץ ביוטיוב וברשתות החברתיות במקום הפרסומות הרגילות בטלוויזיה. לא היה תקדים לזה – ולכן היה להם הרבה חששות ממימון מהלך כזה".
על אף זאת, הפרסומות שיצרה "שרוטונים" הצליחו ולא רק זאת – אלא שהן הפכו לוויראליות לא פחות מהסרטונים הרגילים. "יש לנו היום 150 אלף משתמשים מנויים לערוץ הפרסומות שלנו – כלומר 150 אלף ישראלים שבוחרים לצפות מיוזמתם בפרסומות", מדגיש בר דוד ומוסיף: "צריך לזכור שזה בכלל לא מובן מאליו. אנחנו בעידן שאנשים מוכנים לראות תוכניות טלוויזיה בדיליי של שעה כדי שיוכלו לדלג על פרסומות, או לשלם כסף למשחקים ואתרים כדי שלא לראות פרסומות. אצלנו קורה ההיפך – אנשים מבקשים לראות פרסומות, כי מבחינתם פשוט מדובר בעוד סרטון מצחיק".
מה יגרום ה-AI לענף?
כעת, 17 שנים להקמת "שרוטונים", החברה חצתה כבר את רף החצי מיליארד צפיות ויש לה יותר מ-1.3 מיליון עוקבים בכלל הפלטפורמות הדיגיטליות, כשבשנים האחרונות היא מתאימה את התכנים שלה לאפליקציות הפופולריות החדשות. "אם פעם היינו עושים סרטונים לרוחב שמתאימים ליוטיוב ולפייסבוק – היום אנחנו עושים בעיקר סרטונים לאורך שעולים כ-Reels באינטסגרם ובטיקטוק", אומר בר דוד, שנראה כי אינו מוטרד במיוחד מהשינויים בפלטפורמות בעתיד. "בסופו של דבר פלטפורמות משתנות כל הזמן – אבל התוכן נשאר", הוא מבהיר. "אז נכון, צריך ללמוד את הפלטפורמה, להתאים אליה את התוכן ולהיות כל הזמן עם יד על הדופק כדי להבין מה הטרנדים החמים ברשת – אבל אם אתה יודע לייצר תוכן איכותי ואקטואלי, אתה תמשיך להצליח לא משנה איך נראית הבמה. זה גם הטיפ שאני יכול לתת לכל יוצר תוכן בראשית דרכו".
גם הקדמה הטכנולוגית והשימוש ההולך וגובר בבינה מלאכותית (AI) לצורך הפקה והפצה של סרטונים ברשת לא מרתיעים אותו. "אנחנו נכנסו לתחום ה-AI מראשיתו ואנחנו בוחנים מדי יום את הפיצ'רים החדשים שמתפרסמים", הוא טוען. "נכון להיום, עוד לא נתקלתי בכלי שמייצר סרטון מאויר מא' ועד ת' ברמה שלנו – אבל ברור לנו שהתחום הזה מתפתח במהירות. אנחנו כבר היום משתמשים בכלים של AI שמסייעים לנו לייעל את העבודה ולשפר את התוצרים שלנו. עם זאת, לטעמי AI ימשיך להיות בגדר שחקן חיזוק בצוות שלנו – ולא כתחליף שישים סוף ליוצרי התוכן אנושיים".
"בסופו של דבר, ועם כל הכבוד ל-AI ולטכנולוגיה המתפתחת, אנחנו מחפשים לגעת ברגשות האנושיים של הצופים שלנו – לגרום להם להתרגש, לשמוח ולצחוק. AI אולי יוכל לייצר סרטונים ברמה גבוהה מאוד – אבל אני עדיין חושב שרק בעבודה ידנית ניתן לתפור את החליפה המושלמת שמתאימה בדיוק לקהל הישראלי", מדגיש בר דוד ומסכם: "באופן אישי, ההצלחה של "שרוטונים" לא נמדד רק במספר הצפיות ובהצלחה העסקית, אלא שאנשים פונים אליי ואומרים לי שהשפעתי עליהם ושהם אוהבים אותנו. בשביל זה התחלנו לייצר סרטונים ב-2007 – וזה הכוח שמניע אותנו להמשיך גם בשנים הבאות".