כל מי שהשתחרר משירות חובה בצה"ל בשלושת העשורים האחרונים, יכול להיזכר ברגע בו הוא ניצב בפני השאלה: "מה לעשות עם כספי הפיקדון הצבאי?". רבים בחרו להשקיע את הכסף בלימודים, אחרים בהוצאת רישיון לרכב, ישנם ברי-מזל שהשתמשו בכסף לצורך הוצאות החתונה ויש גם את אלו שבחרו להמתין בסבלנות מספר שנים ולהכניס את כספי הפיקדון ישירות לחשבון הבנק.
אבל להבדיל מכל אלו – למור שטרית ויוסי סבג מבאר שבע היה ברור כיצד הם מתכוונים להשקיע את כספם. מיד לאחר שחרורם משירות חובה בשנת 2015, השניים, אז רק בני 21, החליטו לאחד את כספי הפיקדון שצברו ולהקים יחד מותג אופנה. "כן, מותג", מדגיש שטרית. "כבר מהיום הראשון היה לנו חזון ברור שהעסק שלנו לא יהיה סתם חנות בגדים – אלא יהפוך למותג מוביל ומוכר בישראל. ככה התייחסנו לעצמנו מהיום הראשון – וזה גם מה שעזר לנו לבסוף להפוך לכאלה".
"אף אחד לא האמין בנו, קראו לנו משוגעים"
כדי להסביר את ההצלחה של השניים – צריך לחזור קצת אחורה. מי שהעלה ראשון את הרעיון לפתוח חנות לאופנת גברים היה מור, שמתחילת חייו הבוגרים היה פעיל בסצנת חיי הלילה המקומית בבאר שבע. "מגיל 15 שיווקתי מסיבות במועדונים בעיר, והיה לי הרגל ללכת לפני כל מסיבה לקנות חולצה יפה", הוא מספר. "לצערי, כל שבוע מחדש לא הייתי מצליח למצוא חולצה נורמאלית באף חנות בעיר, ולכן בסוף תמיד התפשרתי על איזה טי-שרט שחורה. אחרי הצבא החלטתי שהגיע הזמן לשים לזה סוף".
רגע לפני שחברו הקרוב יוסי רכש כרטיס טיסה לארצות הברית, שם מצא עבודה, מור הציע לו להקים יחד חנות בגדים לגברים שתשנה את כללי המשחק בעיר – והוא מיד נענה. "חשוב להדגיש שסוד ההצלחה של העסק שלנו לא טמון רק ברעיון שעומד מאחורי המותג שלנו – אלא בחברות הארוכה שעומדת מאחוריו", מדגיש יוסי. "אני ומור לא סתם שני אנשים זרים מאותה עיר שזיהו איזה פוטנציאל והחליטו להקים עסק ביחד – אלא אנחנו שותפים כבר מכיתה ה' - גדלנו ביחד, התבגרנו ביחד, התגייסנו לצבא באותו יום ואנחנו אפילו גרים היום בניין ליד בניין. מאז ומתמיד אנחנו הולכים אחד אחרי השני באש ובמים – והיכולת שלנו לתת גב אחד לשני בכל זמן ובכל מקום היא זו שהובילה בסוף להקמת העסק ולצמיחתו".
השניים סיכמו במהירות על הפעילות העסקית המשותפת והאמינו בלב שלם במותג אותו הם תכננו להשיק. הם לא שוכחים לרגע כיצד הגיבו מקורביהם למהלך. "כשסיפרנו לחברים ולמשפחה שאנחנו הולכים להקים יחד חנות בגדים בעיר, הם אמרו לנו שאנחנו לא נורמאליים, קראו לנו משוגעים. אף אחד לא האמין בנו", מגלה יוסי. "אבל אני ראיתי בעיניים של מור עד כמה הוא חדור מטרה להצליח, והיה לי ברור שביחד אנחנו נוכיח לכולם שהם טועים".
שם המשחק: סבלנות
אחת ההחלטות הראשונות שקיבלו השניים באשר למותג האופנה שתכננו להשיק היה שמו "Mainstream", אשר נשמר עד היום. "ידענו שאנחנו רוצים להקים מותג שיצליח לאורך שנים קדימה ולכן חיפשנו שם שלעולם לא יתיישן", נזכר סבג. "באחת הישיבות הראשונות שלנו, אמרתי למור שצריך שם שתמיד יהיה עכשווי, שתמיד יהיה במיינסטרים, ועוד לפני שהספקתי לומר מילה נוספת מור אמר לי 'עצור. זהו-זה. מיינסטרים זה השם".
לאחר שהתקבלה ההחלטה, מור ויוסי מיהרו להקים את הסניף הראשון של Mainstream במתחם Mall7 בבאר שבע. "היינו צעירים עם חמישים אלף שקל בכיס, שאמורים היו להספיק להם בשביל לשלם על החנות ועל הסחורה", מספר מור. "המקום היחיד שיכולנו להרשות לעצמנו היה בגודל של 50 מ"ר, ומצאנו את עצמנו מחפשים סחורות בנרות בהתאם לתקציב הדל שהיה לנו".
"אני ומור לא סתם זרים שזיהו איזה פוטנציאל והחליטו להקים עסק – אלא אנחנו שותפים כבר מכיתה ה'. מאז ומתמיד אנחנו הולכים אחד אחרי השני באש ובמים"
יוסי סבג
בימים הראשונים של העסק השניים מצאו עצמם חורשים את הארץ ומחפשים אחר בגדים שיוכלו לשווק בהתאם לרוח המותג. אולם פריצת הדרך המשמעותית הגיעה לאחר ארבעה חודשים, אז מור שמע כי ניתן למצוא סיטונאות איכותית ויחסית זולה בטורקיה. "מצאתי את עצמי אורז מזוודה לאיסטנבול בלי כתובת ובלי שום איש קשר שם. לא ידעתי לאן אני אמור להגיע ומה אני בדיוק מחפש, אבל היינו רעבים להצליח ועשינו הכל כדי להרים את העסק".
כך, לאחר מספר חודשים, השניים החלו לייבא בגדים מחו"ל ולהכניס סחורות למדפי החנות. "באותם זמנים הייתי יושב לילות על גבי לילות ותופר תוויות על החולצות שלנו", נזכר מור. "היינו לבד בעסק, רק שנינו. את השנה הראשונה סיימנו עם מחזור שנתי של מאות אלפי שקלים בודדים. כמעט ולא משכנו משכורות וחיינו באופן הכי מינימלי שאפשר. אבל ידענו בכל רגע מה המטרה שלנו, והמשכנו לעבוד קשה ולהסתכל קדימה".
"בסוף, אף אחד לא נולד בעלים של רשת חנויות מצליחה", מבהיר שותפו של מור, יוסי סבג. "אבל אנחנו ידענו מהיום הראשון שכדי להקים מותג אופנה שיהיה לו סניפים בכל הארץ, אנחנו צריכים להיות מוכנים להקריב מעצמנו ולהיות מחויבים לתהליך ארוך. לקחנו בחשבון את כל הסיכונים ושיהיו רגעים קשים ומורכבים – אבל זכרנו תמיד, גם בימים שממש גירדנו כסף מהרצפה, שסבלנות היא שם המשחק".
ואכן הם הוכיחו שהסבלנות משתלמת – לאחר זמן קצר העסק החל לעלות על דרך המלך ובהתאם גם להתרחב בהדרגה. בשנת 2020 השיקו השניים סניף חדש בגרנד-קניון בבאר שבע שהשתרע על שטח של 220 מ"ר, זאת בהשקעה של למעלה מחצי מיליון שקלים. אולם הסניף החדש בבאר שבע היה רק בעיטת הפתיחה לצמיחה המהירה של המותג. בשנתיים האחרונות הוקמו סניפים בקריית-גת, בנתיבות, באלעד ואף סניף פופ-אפ בקניון עזריאלי בתל אביב שלאחרונה הוכרז כדייר קבע במתחם. אם לא די בכך, בשנה האחרונה המותג הצעיר רשם צמיחה של מעל ל-200% ברווחיות ואילו השניים מעידים כי המחזור השנתי שפעם הסתכם במאות אלפי שקלים – כעת מגיע לסכומים של עשרות מיליונים.
"אני יכול לגלות שבשנים האחרונות היו לא מעט גישושים של רשתות גדולות שרצו לקנות את הפעילות של המותג שלנו – אבל אנחנו תמיד סירבנו", חושף מור שטרית. "זה לא מפתה אותנו למכור את המותג שלנו בשביל כסף – כי מבחינתנו כסף מעולם לא היה העניין, אלא אך ורק ההצלחה של המותג שלנו. המטרה שלנו היא להיות מותג חזק לצד הרשתות הגדולות בכל קניון גדול בארץ – ולא להפוך למדף בתוכם".
גם יוסי מצטרף לדבריו. "אותן רשתות ראו לאורך השנים את קצב הצמיחה שלנו ואת קהל הלקוחות הגדל, אבל אף אחת מהן לא האמינה שנהפוך למותג מצליח לאורך זמן. כשישבנו וסיפרנו לבעלי הרשתות על החזון שלנו – הם תמיד היו אומרים לנו שאנחנו ילדים. לנו לא אכפת, מבחינתו שיקראו לנו איך שהם רוצים. אנחנו כבר נוכיח לכולם לאן 'הילדים' הללו יכולים להגיע".
"היום אנחנו מייצרים 100% כחול לבן"
אחד הצעדים המשמעותיים שיוסי ומור החליטו עליו במהלך תהליך הצמיחה של המותג, הוא מעבר מייבוא מוצרים או עיצוב דרך יד שלישית – לייצור עצמי. "היום אנחנו מייצרים הכל מאפס, משלב הרעיון, דרך עיצוב הגזרות, ועד הליך התפירה והשיווק לחנויות", מדגיש מור. "כמעט כל הפרטים בחנויות שלנו הם 100% מיינסטרים, 100% תוצרת כחול לבן".
"לי כמותג חשוב שתהיה זהות ברורה. למה אנשים קונים רולקס כשהם יכולים לקנות שעון זול שיראה בדיוק את אותה השעה? כי הם רוצים להשתייך לקהילה מסויימת, ולייצר לעצמם זהות מסויימת. ככה גם לי חשוב שאנשים ירצו לקנות מיינסטרים כדי להיות חלק מהזהות שלנו, מהקהילה שלנו, ממה שאנחנו מייצגים". ולשאלה מה הם בדיוק מייצגים, למור ויוסי יש תשובה משכנעת: "כמו שאנשים מביעים רגשות על-ידי בישול, ציור או מוסיקה – אופנה היא המיקרופון שלנו. אנחנו מעבירים מסרים דרך הבגדים שאנחנו מייצרים", טוען מור ומדגיש כי הוא מרבה לקבל השראה מהמצב במדינה.
"כמו את כולם, גם אותנו המלחמה תפסה בהפתעה. בחודש הראשון סגרנו את כל הסניפים והקדשנו את כל הזמן שלנו כדי להירתם למאמץ המלחמתי ולחלק פריטי לבוש לחיילים. אבל לאחר שעברו כמה חודשים והעסקים נפתחו, היה לנו חשוב להשתמש במותג כדי להעביר מסרים לחברה הישראלית. לכן השקנו קולקציה עם הכיתוב One blood"" ותחת הכותרת In this family – no one fight alone'' במטרה להעביר מסר של אחדות בימים קשים".
"הציבור הצביע ברגליים, זה היה סולד אאוט תוך רגע", מוסיף יוסי וחושף כי ההצלחה גם לא נעלמה מעיני הרשתות הגדולות בתחום. "היום כשאני מטייל בקניונים אני רואה לא פעם העתקות ברורות של עיצובים שייצרנו אצלנו. אפשר להתעצבן על זה – אבל אנחנו לוקחים את זה בתור מחמאה. זה אומר שאנשים אוהבים את המסרים והזהות שאנחנו מייצרים, זה מוכיח שאנחנו בדרך הנכונה".
"כמו שאנשים מביעים רגשות על-ידי בישול, ציור או מוסיקה – אופנה היא המיקרופון שלנו. אנחנו מעבירים מסרים דרך הבגדים שאנחנו מייצרים"
מור שטרית
יוסי ומור גם מדגישים כי ייצור הבגדים והקולקציות מלווה מצידם בתחושת שליחות ואחריות לאומית. "אף אחד לא הכין אותנו להיות בעלי עסק, להתמודד עם קורונה או מה לעשות בזמן סבבי לחימה", מדגיש יוסי. "יכול מאוד להיות שאם היינו מקימים את העסק במקום אחר, המותג שלנו כבר היה היום במקום מתקדם יותר. אבל למרות כל הקשיים אנחנו גאים להיות ישראליים, וחשוב לנו לפרנס קהילות, לדאוג למשרות ולייצר אופנה שהיא שלנו, שהיא כחול לבן. לשמחתנו, גם הקהל הישראלי לא עיוור והוא יודע להעריך את בעלי העסקים המקומיים. בזכות התמיכה שלהם – אנחנו על המפה".
"היעד הבא? אמריקה"
כאמור, תחת המותג "מיינסטרים" פועלים כיום כ-7 סניפים, אולם לפי יוסי סבג ומור שטרית – היד עוד נטויה. "בשנת 2025 אנחנו מתכננים לפתוח עוד חמישה סניפים חדשים במיקומים מרכזיים, אחד מהם בעיר הבירה שלנו ירושלים", מגלה מור. "בנוסף, בראשון בינואר אנחנו משיקים אתר חדש שהשקענו בו מאות אלפי שקלים, בין-היתר כדי לקדם את המטרה הבאה שלנו – לצאת לשוק הבינלאומי".
לפי בעלי המותג, המטרה היא לצאת לחו"ל כבר ב-2026, הן באמצעות מכר באונליין והן על-ידי פתיחת סניפים מחוץ לגבולות ישראל. "אנחנו שואפים להפוך לגאווה הישראלית של עולם האופנה, ושאנשים מסביב לגלובוס ייכנסו לאתר או לסניף של מיינסטרים כמו שישראלים נכנסים לזארה. אנחנו עובדים על זה בחצי שנה האחרונה ומקווים שבקרוב נוכל להפוך את זה למציאות".
ומה היעד הסופי? לפי מור ויוסי, למיינסטרים אין תקרת זכוכית. "אנחנו רק רוצים להמשיך לכבוש פסגות", מדגיש יוסי. "פעם, בתור ילדים, אני ומור היינו מסתובבים בקניון עזריאלי ומדמיינים שיום אחד אולי ננהל כאן עסק משלנו. את החלום הזה כבר הגשמנו, ולכן היום אנחנו עם העיניים לעבר הפסגה הבאה. השאיפה שלנו עכשיו היא לכבוש את אמריקה, ותסמוך עלינו – גם לשם אנחנו נגיע".