ויקי שבו נכנסה לתפקידה כמנכ"לית קבוצת "זוקו" ארבעה חודשים לתוך המלחמה בעזה - אחת התקופות העמוסות ביותר עבור החברה ("תקופה סופר מאתגרת", כלשונה), שמספקת למשרד הביטחון ציוד הנדסי-מכני. "לא הייתי כל כך בפרונט, בטח לא מול גורמי צבא, ובצורה מהירה אני נדרשת פתאום להכיר את כל הנפשות הפועלות: צבא, משרד הביטחון, לקוחות אסטרטגיים. הכל קורה מאוד מאוד מהר", היא משחזרת.

קבוצת "זוקו" עובדת צמוד עם משרד הביטחון זה שנים רבות בשגרה ובחירום. לכן, כשפרצה מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, בחברה מיד הבינו את גודל האירוע. "בעשר בבוקר, כל המוסכים שלנו כבר היו פתוחים והאנשים שלי מצאו את עצמם יוצאים לבסיסים. גם הרבה מאוד גוייסו", מתארת שבו. "יש לנו עובדים בתוך בסיסי צה״ל, והיינו צריכים להיערך מחדש ולגייס חזרה הרבה אנשים שנפרדנו מהם בשנה האחרונה. מצד אחד הפעילות מתעצמת פתאום, אבל מצד שני לקחו לך 70 איש למילואים ביום אחד".

בנוסף לעובדים, הגיוס למלחמה לא פסח גם על הקרובים ביותר לשבו. "צריך לג'נגל את זה, וגם לדאוג למשפחה ולילדים", היא מספרת. "בן אחד שלי חייל בסדיר ועוד שניים פתאום גוייסו למילואים, והייתי צריכה להכין אותם ולעזור להם להיערך ולהיפרד".

"השנה הראשונה הייתה מאוד קשה, הייתי ילדה מפונקת ועדינה, ופתאום מצאתי את עצמי בחברה שהיא 'גברית'. פעם בשבוע הייתי חוזרת הביתה בוכה. לא הבנתי מה זה המקום הזה שצועקים בו. ואתה בונה את עצמך, ופתאום מכירים אותך ויודעים שאיתך לא צועקים"

ויקי שבו (צילום: יוסי מסה)
"צריך לג'נגל את זה וגם לדאוג למשפחה ולילדים. בן אחד שלי חייל בסדיר ועוד שניים במילואים". שבו | צילום: יוסי מסה

"זוקו" מייבאת, משווקת ומוכרת כלים וחלפים של מותגים בינלאומיים כמו Sandvik, Navistar, Sullair, Caterpillar ומותג המשאיות International, אשר משמשים את צה"ל בלחימה – כולל בזו הנוכחית. בנוסף, החברה מפעילה צי של 120 ניידות שירות שיכולות להגיע לכל נקודה. את מושכות הניהול של המערך הזה תפסה שבו אחרי 28 שנות עבודה בחברה, שבמהלכן כיהנה גם כחברת הנהלה בכירה.

היא גרה בגבעתיים, נשואה ואם לארבעה בנים. אל "זוקו" הגיעה ממש בתחילת הדרך, אחרי שסיימה לימודי כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב. לדבריה, זה קרה לגמרי במקרה. "הגשתי קורות חיים לשתי משרות התחלתיות, זה היה ראיון העבודה השני שלי והתקבלתי", מתארת שבו. "השנה הראשונה שלי ב'זוקו' הייתה מאוד קשה, הייתי ילדה מפונקת ועדינה, ופתאום מצאתי את עצמי בחברה שהיא 'גברית'. פעם בשבוע הייתי חוזרת הביתה בוכה. לא הבנתי מה זה המקום הזה שצועקים בו. ואתה בונה את עצמך, ופתאום מכירים אותך ויודעים שאיתך לא צועקים".

בניגוד למצב שאותו מתארת שבו, כיום יש בחברה יותר נשים. "בהנהלה הבכירה יש ארבע נשים מתוך עשר, ויש נשים גם בכוח המכירות. במערך התומך יש הרבה נשים שעושות תפקידים בצורה מדהימה, וזה שילוב טוב", היא אומרת. "הלקוחות מחפשים גם את הצד הרך, יש לנו הרבה חוזקות שנדרשות בביזנס הזה".

המנכ"ל המיתולוגי ששימש כמנטור

מי שעמד בראש הקבוצה במשך שלושים שנה ונחשב ל"מנכ"ל המיתולוגי" שלה הוא יוסי סמירה. בעשרים השנים האחרונות, העבודה המשותפת והקשר האישי בין השניים הלכו והעמיקו, עד שהיה ברור לאן הרוח נושבת: בבוא היום, שבו תקבל את המושכות. "הוא מנטור, מורה דרך, והוא הוביל אותי", היא מתארת. "לא על הכל הסכמנו, אנחנו שני אנשים מאוד שונים, ניגודים אפילו. אבל השלמנו אחד את השנייה. יוסי הוא יזם בנפשו, הוא היה זורק רעיון לאוויר, והייתי צריכה לרוץ איתו הלאה וליישם".

לדברי שבו, היא אהבה להיות מספר שתיים. "זה התאים לי הרבה מאוד שנים. צמחתי כמנהלת מהתחום הפיננסי, ותוך כדי אתה מגלה לעצמך שיש לך יכולות בין-אישיות מאוד חזקות. זה היה תהליך טבעי שאני אכנס לתוך הכיסא של המנכ"לות. אבל לא כל השנים, ממש לא, זו לא הייתה המטרה. המטרה הייתה שהארגון יצליח, המטרה הייתה ליהנות מהעשייה".

בנוסף לאתגרים שהביא עימו התפקיד, שבו הייתה צריכה לבנות צוות הנהלה חדש. "כשהמנכ"ל הקודם עזב, עזבו ביחד איתו עוד שלושה מנהלים בכירים. אז ביום אחד ארבעה מנהלים בכירים מסיימים, והארגון מקבל טלטלה קטנה. אבל מיד גיבשתי צוות הנהלה חדש, כולו מתוך הארגון", היא מספרת. "יש לנו עוד מלא מה לעשות ולפתח, וזה חלק מהתוכנית האסטרטגית. החברה הזו הולכת לצמוח בשנים הקרובות, ולהמשיך לספק פתרונות איכותיים".

"הצבא צריך את התעשייה"

במסגרת שיתוף הפעולה עם הצבא, צה"ל נעזר בעובדי החברה ומגייס אותם לשורותיו בשעת דחק כדי לפעול מעבר לקווי האוייב. המודל הזה לא חדש, אולם הוא בהחלט מורחב לאור ההיקף והאתגרים הייחודיים של המלחמה הנוכחית. "זו יחידה שהקמנו עם הצבא לפני הרבה שנים. כשרוצים לצאת החוצה ולתת שירות ממש באזורי הלחימה, צריכים ביטוח מסוג אחר, והדרך היחידה שלהם להיות מבוטחים ושגם הצבא ירגיש שהם חלק ממנו, זה בעצם על-ידי גיוס לצה"ל", מסבירה שבו. "אנחנו עובדים ביחד עם צה"ל להרחיב את זה ולהקים יחידה מיוחדת גם בצפון".

שבו מבהירה כי במקרים רבים המגויסים "אנשים מבוגרים שמזמן לא אמורים לעשות מילואים", כדבריה. "הם יוצאים לשטח בשעות לא שעות, נכנסים עם היחידות לתוך עזה לחלץ ציוד שנתקע או לחלץ חיילים, תוך כדי סיכון חיים. הם בחזית של החזית. הציוד שלנו הולך לפני הלוחמים, הוא פותח את הציר. הם מרגישים חובה, הם מרגישים מחויבות אישית.

ויקי שבו ועובדי קבוצת זוקו (צילום: יוסי מסה)
"יש לי אנשים מדהימים". שבו ועובדי החברה | צילום: יוסי מסה

"הייתי פה בהרבה מלחמות בעבר, אבל זה לא דומה לכלום", מתארת שבו. "מכרנו כמות גדולה מאוד של ציוד, ויש המון ציוד נוסף שבדרך. אלה סדרי גודל אחרים לגמרי הפעם. בחיים לא חשבתי שאני, אדם שמרן שבא מהכספים, אגיד 'חבר'ה, תגייסו כמה שיותר מכונאים, תביאו הכל. אנחנו נכשיר אותם, אנחנו נתמוך בהם'. היה צורך מאוד גדול בשירות".

שבו מעידה בהקשר זה כי "מדהים לראות איך הצבא משתנה ומפנים פתאום כמה הוא צריך את התעשייה. יש לנו 120 ניידות שירות שמסתובבות בארץ, ונותנות שירות בכל חור. אני מקבלת לוואטסאפ יותר תמונות של מכונאים מאשר תמונות של הילדים שלי. אנחנו נותנים שירות הכי טוב בעולם, זו החוזקה הכי גדולה שלנו. אנחנו שם 24/7, בכל מקום, בכל אתגר, נכנסים, תחת האלונקה. ראינו גם יוזמות אישיות של עובדים שהכינו כריכים למשל וירדו לשטח לחלק אותם, אספו משחקים, ועוד".

"פה להישאר"

בקבוצת "זוקו" מתמודדים גם עם אתגר מסוג אחר – ביקורת ציבורית כלפי החברות הבינלאומיות המיובאות על ידי "זוקו", אשר מספקות ציוד לצה"ל ללחימה בעזה. כך למשל, ביוני האחרון פורסם בסוכנות הידיעות "רויטרס" כי קרן הפנסיה הגדולה בנורווגיה KLP תפסיק להשקיע בחברתCaterpillar האמריקאית, לאור האפשרות שהציוד שנמכר לישראל ישמש להריסת בתים ותשתיות פלסטיניות, כולל במלחמה בעזה.

"אני רוצה להגיד לך ש-Caterpillar נרתמה מעל ומעבר", מבהירה שבו. "הם עזרו לנו בתחילת הדרך להביא כלים לישראל בדרכים לא דרכים. הם בנו לנו, סיפקו שירות חלפים 24/7 בצורה מעוררת השראה. עם זאת, יש כמה חברות שהן פחות בעד מדינת ישראל, פרו פלסטינים", היא ממשיכה. "אבל זה המיעוט. רוב המדינות ורוב הספקים מאוד תומכים, וזה יפה לראות".

שבו משוכנעת שגם בסיום המלחמה, עדיין יהיה ביקוש גדול לשירותי הקבוצה. "גם בתקווה הכי גדולה שהמלחמה הזאת תסתיים כמה שיותר מהר, תהיה פה הרבה עבודה לעשות בעקבות תוצאות המלחמה ומה שהשוק יצטרך. גם המדינה תצטרך לשכן ולבנות מחדש", היא מסבירה. "אנחנו פה לטווח ארוך, אנחנו פה להישאר. האנשים שלנו גם אוהבים את העבודה, וזה הכי חשוב".

לצד העבודה עם הצבא, אומרת שבו, הקבוצה מעורבת בתחומים נוספים במשק הישראלי, בהם תשתיות, תחבורה ואנרגיה. "אנחנו עובדים עם חברת החשמל, התעשיות הביטחוניות ואפילו רכבת ישראל", היא מסבירה. "זה אתגר להמשיך לתת שירות ללקוחות האזרחיים כשאת מגוייסת למלחמה. התמודדנו איתו בחודשים האחרונים, אבל עשינו את זה כמו גדולים, כי יש לי אנשים מדהימים".