מאז טבח 7 באוקטובר, יותר ישראלים מצויים במצב של מתח כרוני הניכר גם במדדי המטבוליזם שלהם – כך לפי נתונים של חברת Lumen. לפי דו"ח של החברה, המבוסס על נתונים של כמאה ישראלים בגילאי 40-21, 60% מהם עברו לשימוש בפחמימות כמקור אנרגיה, מבלי לשנות מהותית את צריכת הפחמימות היומית. שימוש בפחמימות כמקור אנרגיה בבוקר מהווה אינדיקטור למטבוליזם תחת מתח, משום שהגוף אמור להתעורר במצב שריפת שומנים לאחר צום לילי - התעוררות במצב שריפת פחמימות באופן עקבי מעידה על גורם אחר המשפיע על הבריאות המטבולית.

הטכנולוגיה שאיפשרה את איסוף הנתונים הללו פותחה על ידי Lumen – חברת בריאות מטבולית שמפתחת מכשיר המודד את קצב חילוף החומרים בגוף האדם - המטבוליזם - באמצעות הנשימה. מייסדות החברה הן שתי חוקרות ישראליות, שהגו את הרעיון מאחורי הפיתוח בנסיבות שונות לחלוטין.

ד"ר מיכל מור וד"ר מירב מור הן אחיות תאומות מגני תקווה, שלמדו פיזיולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ומתגוררות כיום בתל אביב (מיכל מבהירה כי "אחרי עשר שנים בבאר שבע - מבחינתי באר שבע זה הבית"). בשנת 2011 הן החליטו להשתתף בתחרות הטריאתלון "איירון מן". עם רקע של שנים רבות באקדמיה, השתיים ביקשו לרתום את הידע המקצועי שלהן למטרה. "בגלל ששתינו מגיעות מרקע של מחקר ושל פיזיולוגיה, הדרך שבה התאמנו לתחרות הייתה דרך ההבנה של הפיזיולוגיה", מסבירה מיכל.

מה זאת אומרת?

"אתה רואה לפעמים אתלטים שמתחילים את התחרות באיירונמן, ויש כאלה שמסיימים טוב וכאלה שאחרי 8-6 שעות פשוט נופלים כמו זבובים לאורך הדרך. כשאנחנו הסתכלנו על התופעה הזו, ניסינו להבין מה מאפיין את מי שמצליח ומי שנופל. הרי זה לא שהם נראים פחות בריאים או חזקים מאלה שמסיימים. רצינו להבין מה גורם לגברים שריריים פשוט ליפול ולהקיא ולומר שהם לא מסוגלים לזוז יותר".

מיכל ומרב הבינו כבר בשלב מוקדם שמטבוליזם הוא הגורם לעשות את ההבדל בין ניצחון לקריסה בתחרות. "באותה תקופה, המונח מטבוליזם היה משהו שרק בעולם המחקר דיברו עליו, ואנחנו מתוך המקום הזה הבנו שההבדל ביניהם זה בעצם המטבוליזם", מספרת מרב. "המטאבוליזם בעצם מושפע מארבעה עולמות: תזונה, פעילות גופנית, שינה וסטרס, לצד שינויים הורמונים אצל נשים, והוא למעשה משמש כמנוע של הגוף".

תחרות איירון מן בוורשה, פולין (צילום: Artem Stepanov, shutterstock)
"רצינו להבין מה גורם לגברים שריריים פשוט ליפול ולהקיא". תחרות איירון מן בוורשה, פולין, ביוני | צילום: Artem Stepanov, shutterstock

ההבנה הזאת הובילה את השתיים לבסס את ההכנות לתחרות על תזונה. מרב: "התחלנו לעשות על עצמנו כל מיני ניסויים כדי לבדוק איך אנחנו יכולות לשפר את המנוע של הגוף. בעצם כל התוכנית אימונים שלנו הייתה על איך אנחנו משפרות את המטבוליזם שלנו להשתמש בשומן וגם בפחמימה. היינו לדוגמא אוכלות ארוחת צהריים ב-6 בבוקר, או צמות כל היום ובודקות איך זה משפיע על הביצועים שלנו".

אלא שכאן הן נתקלו בבעיה: הן לא יכלו למדוד את המטבוליזם בגופן. "‫אתה עושה את הדברים האלה ‫ואתה לא באמת יכול למדוד ‫מה עובד לי ומה לא עובד לי", מתארת מרב. "אם היינו יכולות למדוד את הדברים שעובדים לנו או פחות עובדים לנו אז היינו יכולות לתכנן ולסדר בעצם את הבחירות שלנו. והכי חשוב - על כל אחד עובד הרי משהו אחר ולכל אחד מאיתנו יש מבנה גוף שונה. אני תמיד שומעת אנשים אומרים 'וואו, לה זה עבד ולי זה לא' או 'בעבר זה עבד לי אבל זה כבר לא עובד לי'".

לדברי מרב, הרעיון לפיתוח שלהן הגיע בזכות טכנולוגיה ישנה בהרבה. "נזכרנו שיש טכנולוגיה שקיימת כבר בשנות ה-60 בבתי חולים והיא מדידה מטבולית. הבעיה הייתה שהיא מסורבלת ויקרה מאוד. המערכת הזו עלה איזה בערך 50 אלף דולר, והיא לוקחת 45 דקות. אתה ממש שוכב כאילו על מיטה כזאת מכוסה כמו אסטרונאוט והמערכת מודדת כל הזמן בעצם את חילופי הגזים. אמרנו לעצמנו שאם היינו יכולות לקחת את המדידה הזאת ולהצליח להפוך אותה לכלי שהוא נגיש לכל אחד מאיתנו והוא יוכל למדוד את המטבוליזם בכל רגע נתון ולקבל בהתאם החלטות - אז זה היה יכול להיות שובר שוויון".

"עושות הכל ביחד"

הן גדלו בגני תקווה, ומאז שזוכרות את עצמן הן "עושות הכל ביחד", כדברי מיכל. "גדלנו יחד, היינו באותן חוגים, הלכו ללמוד באותה אוניברסיטה ואותו חוג ואפילו גרנו בדירת שותפים יחד. עד היום שכנות וגרות אחת ליד השניה". את ההאהבה לספורט הן רכשו כבר בילדות. "אמא למשל אהבה לשחות אז היינו שוחות גם מגיל מאוד מוקדם. היינו תמיד בייצוגית של הבית ספר. הייתי גם בהנפת כדור ברזל, גם בשליחים, תמיד היינו פעילות".

כמו שאת ההחלטה להשתתף באיירון מן קיבלו במשותף, כך גם את פיתוח המכשיר הן עשו ביחד, מהרגע הראשון. "היינו יושבות בבית קפה שנקרא 'האוזון', מקום שהיו מתאמנים בו כל האתלטים ליד חוף הצוק בהרצליה, והיינו יושבות שם עם מאמרים על גבי מאמרים. ימים שלמים. היינו מסיימות אימון ואז יושבות שם מ-8 עד אחר הצהריים ופשוט קוראות וחושבות מה אפשר לעשות", נזכרת מיכל. "באיזשהו שלב, הגענו לפריצת דרך והבאנו שיש לנו דרך לקחת מדידה של 45 דקות במעבדה ולהפוך אותה להיות בעצם בנשימה".

לאחר שבנו את הדגם הראשוני של המכשיר, היה עליהן לבדוק את אמינותו ואת איכות המדידה שלו. גם בשלב הזה - המשפחה הייתה חלק בלתי נפרד מהתהליך. "למזלנו, אנחנו בוכריות ותמיד בארוחות יום שישי הבית שנו פתוח ותמיד מגיעים המון אורחים. אנחנו ניצלנו את המצב, ותמיד לפני האוכל היינו לוקחות אחד אחד ועושות עליהם ניסויים - 'אבא תנשום'; 'בן-דוד תנשום'; 'מישהו שאנחנו לא מכירות אבל נמצא ליד השולחן תנשום'", מתארת מרב. "היינו לוקחות אותם לחדר צדדי כזה שיש שקט ושואלות אותם מה הם אכלו, כמה הם ישנו והאם הם עשו פעילות גופנית".

מרב מוסיפה ומספרת כי התגובות של קרוביהן גרמו להן להבין שהפיתוח שיש להן ביד הוא הרבה יותר שימושי משחשבו. "זה ממש סקרן אותם. לאט לאט הם שאלו אותנו שאלות כמו מה אתן עושות ומה זה נותן לי ומה אני יכול ללמוד מזה. היינו מסבירות להם ואז באיזשהו שלב הבנו שיש פה מוצר שהוא בעצם גדול יותר מהרצון הזה שלנו להפוך את האימונים שלנו לאיירון מן לאפקטיביים יותר. המוצר שלנו בעצם מספק פיסת מידע סופר חשובה, על הבריאות של כל אחד מאיתנו – שאף אחד לא מכיר ולא מבין - ואנחנו יכולות לשנות את זה. ככה בעצם Lumen התחילה".

הן הקימו את החברה לפני עשר שנים. כיום, יש להן יותר מ-100 אלף משתמשים ברחבי העולם, בעיקר בארצות הברית ובאירופה. "עכשיו נכנסנו ליפן", מספרת מיכל. "אנחנו נכנסים היום קצת יותר בעצם לשוק הישראלי". לדבריה, לחברה יש שלוש רגליים: האחת - זרוע מחקרית; השנייה - מאות קליניקות שאיתן עובדת החברה בארצות הברית, בעיקר סביב הנושא של הרזייה; והשלישית היא הלקוח הסופי – אנשים בריאים שרוצים לשפר ביצועים ספורטיביים, לשלוט במשקל שלהם או ברמות האנרגיה והשינה שלהם.

לומן (צילום: Lumen)
הרבה מעבר לספורט. האחיות מור וצוות Lumen | צילום: Lumen

"הפיתוח של העסק והמוצר היה מסע מטורף – ממש רכבת הרים. אני חושבת שאתה צריך להבין מה האופי שבן אדם צריך בשביל לעשות איירון מן בשביל להבין איך הלכנו על העסק הזה בכל הכוח", נזכרת מיכל. "בתחילת הדרך האתגר הגדול היה להוכיח את המוצר. אתה יודע תכלס לקחנו מטריקה שקיימת בבית חולים כבר בשנות ה-60, ופתאום הגענו שתי בלונדיניות, שאף אחד לא הבין מאיפה הגיעו, ואומרות לרופאים ולחוקרים שאנחנו לקחנו את המטריקה הזאת והפכנו אותה להיות משהו שעושים בנשימה אחת בכל מקום ולאורך כל היום. אנשים הסתכלו עלינו וצחקו לנו בפנים. לא האמינו לנו".

מרב מוסיפה בהמשך לכך: "גם זה שאנחנו נשים, זה משהו שנופל לי האסימון באמת רק בשנה האחרונה. זכינו בפרס של אחד מעשרת הסטארטאפים המבטיחים וכולם שם היו גברים ואמרו לי 'איזה יופי' - ואמרתי להם לא זה לא יופי בכלל. הדרך הזאת היא קשוחה - היא קשוחה כאישה היא קשוחה כאימא לשלושה ילדים, היא קשוחה בעולם הסטארטאפים, היא קשוחה כשאתה עוסק בתחום הבריאות לשוק אמריקאי, היא קשוחה נקודה. אבל אנחנו כל כך נהנות, אני ממש אוהבת את העבודה שלי, אני עובדת עם אחותי מתוך שליחות ומסירות. אנחנו לא צריכות שיגידו לנו איזה יופי, אנחנו מתגברות על כל המכשולים בזכות ועושות את מה שאנחנו אוהבות, בדיוק כמו כל אחד אחר".

פחמימה או שומן

שתי היזמיות מדמות את הגוף למנוע שיכול להשתמש כדלק או בפחמימות או בשומנים בשביל להפיק אנרגיה. "מאגרי השומן שלנו הם בעצם בלתי מוגבלים, אז אם אני רוצה לעשות תחרות של 9, 10 או 12 שעות אני חייבת לדעת להשתמש טוב במאגרי השומן כי הם בעצם בלתי מוגבלים. לעומת זאת מאגרי פחמימה הם יחסית מוגבלים אבל הם נורא עוזרים לנו כשאנחנו צריכים פתאום לייצר אנרגיה מאוד גבוהה", מסבירה מיכל.

איך זה עובד?

"אתה בעצם נושם ל-Lumen לפני פעילות גופנית, ואז אנחנו רואים במה הגוף שלך משתמש בשביל להפיק אנרגיה - פחממות או שומנים, או איזשהו יחס בין לבין, ועל פי זה ועל פי האימון שעכשיו הולך להיות לך אנחנו אומרים לך האם אתה מוכן לאימון: האם אתה כבר צריך לאכול והאם יש לך מספיק פחמימה בתוך המערכת, או ההיפך – המכשיר מראה שאין לך מספיק פחמימה ואז אנחנו אומרים לך 'אתה צריך לאכול איקס מנות פחמימה', ונותנים לך אפילו דוגמא - זה שווה ערך לבננה או שזה שווה ערך לסנדוויץ'. בצורה כזאת אנחנו מוודאים שלספורטאים יש מספיק אנרגיה לאימון ועדיין מצליחים לשמור על מסת גוף רזה.

"גם אחרי האימון, אפשר על-ידי נשיפה במכשיר לראות כמה אינטנסיבי היה האימון על בסיס המעבר משריפת שומן לפחמימות. בנוסף אתה יכול לראות גם את האימפקט של האימון, כי בעצם במהלך פעילות גופנית כמו שאמרתי בגלל שמשתמשים בפחמימה, אחר כך כל מאגרי הפחמימה שלך הרבה יותר מדוללים והדבר הזה מביא את הגוף גם לשרוף יותר שומן. אז בעצם ספורטאים משתמשים בזה בשביל לראות איך איך הדבר הזה תרם להם הרבה יותר לשריפת שומן, ונוסף הם משתמשים בזה בשביל להבין את עוצמת האימון".

"אנחנו עשר שנים עובדות על הדבר הזה והיה לנו כל כך חשוב שהמדידה הזאת תהיה אמיתית, תהיה נכונה ומדויקת" מדגישה מרב. "אם היינו מסתכלים לדוגמה למחקרים בעבר זה בדרך כלל בין 20 ל-100 נבדקים גג. המחקרים שאנחנו מפרסמים נעים על 20 אלף יוזרים ו-750 אלף מדידות מטבוליות, אז היום Lumen משחררת insight לעולם על דברים שאף חוקר בעולם לא יכול בכלל למדוד או לגלות. היום חוקרים עולים איתי לשיחות ומבקשים שאני אספר להם דברים כדי שהם יוכלו לקחת את זה להם למחקר ולבדוק את זה - זה פשוט מטורף".

לדברי מיכל, כיום יש כמה ספורטאים, בהם מתחרים אולימפיים, שמשתמשים במוצר. "הם מרצונם החופשי ממש שגרירים שלנו בעולם הספורט". היא מונה בין היתר את רוכב האופניים כריס פרום (ארבע פעמים אלוף טור דה פרנס), הקופצת במוט אלישיה ניומן והשחיין מייקל אנדרו. "בסופו של דבר אנחנו עובדות עם אנשים שהם באמת רוצים להשתמש בLumen. אפשר לעשות פה מרקטינג כמו שמרקטינג בדרך כלל עושים. אתה יודע... נותנים איזושהי תמונה כזאת, עובדים עם אנשים שרק נראים אבל הם לא באמת... אבל בגלל שלנו נורא חשוב שאנשים יבינו שזה לא סתם, אנחנו חייבות אנשים שהם אינטליגנטים ובאמת רוצים להבין את זה, שזה מעניין אותם. אז כן, הוא רצה – ואנחנו מינפנו את זה".

החלום: המדף של מברשות השיניים

את סוד ההצלחה הן מייחסות גם לקרבה ביניהן. "Lumen לא הייתה יכולה להיות מה שהיא היום אם זה לא היה שתינו. יש משהו ביכולת שלנו כאחיות תאומות להרים אחת את השנייה וזה מה שנותן לנו אנרגיה ומניע גם את העסק וגורם לו להתקדם קדימה. זה היה ככה כל החיים. ככה עשינו איירון מן. ככה עשינו את התואר. ככמה עשינו את Lumen", מסבירה מיכל.

בהתייחס לכך, מרב נזכרת בסיפור מתחרות האיירון מן הראשונה של השתיים. "התאמנו לאיירון מן איזה שנתיים וביום של התחרות, מיכל פגשה אותי באופניים וראתה שלא הרגשתי כלכך טוב. כשהיא סיימה את האופניים לפניי, במקום להמשיך בתחרות היא בחרה לעצור הכל ולחכות לי. ממש להקריב את המירוץ שלה בשבילי. מפה לשם, כולם עקפו אותה ואני לא ידעתי שהיא מחכה לי אז המשכתי ופספסנו שם אחת את השנייה. בסוף אחת המארגנות אמרה לה שכבר הייתי שם. אבל זה היה מבחן הנאמנות הכי גדול שהיה – והקשר שלנו כתאומות יותר חשוב מכל תחרות וכל עסק. יש לנו קודם כל נאמנות של ברזל אחת לשנייה".

מיכל מחזקת ומוסיפה: "אני באמת חושבת שאם לא הקשר החזק שלנו, חברה כזו לא הייתה מצליחה לשרוד - כי זו חברה קשה, בתחום קשה, בעולם מורכב ושווקים קשים מעבר לים". בחזונן, היא ממשיכה, הפיתוח שלהן יהפוך למוצר מדף הזמין לכולם. "החלום שלנו הוא שנגיע יום אחד למצב שבו Lumen יהיה במדף ליד המברשת שיניים, כי כמו שאנחנו מצחצחים בשביל בריאות השן – נשיפה לLumen תהיה למען בריאות הגוף".