בינואר האחרון רכשה חברת פורטר (Forter) את החברה הישראלית לאיתור בוטים Immune והשלימה בכך עסקת רכישה ראשונה מאז נוסדה לפני כעשור. היא עשתה זאת בשעה שענף ההייטק הישראלי מצוי בהאטה, בחציון הראשון גייסו חברות הסטארט-אפ המקומיות 67% פחות הון מבתקופה המקבילה אשתקד על פי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל. ״רוב הסיכויים שנראה עוד עסקאות רכישה, בהינתן הזדמנויות שיציגו את עצמן״, חושף מיכאל רייטבלט, מנכ״ל פורטר ואחד ממייסדיה. ״אנו בעיצומו של מעבר מחברה של מוצר אחד לחברה שפותרת שורה של בעיות״. 

המהלך מתאפשר במציאות המורכבת העכשווית, בזכות החלטה שלקחה הנהלת החברה בשנים האחרונות לגייס כסף בכל הזדמנות ולהמר על צמיחה מסיבית. ״בערך 80% מהכסף שגייסנו עדיין בחברה״, מסביר רייטבלט. במאי 2021 גייסה החברה 300 מיליון דולרים לפי שווי של 3 מיליארד דולר, לאחר שרק כחצי שנה לפני כן גייסה 125 מיליון דולרים. 

ההון החוזר של החברה גם הציל אותה מהתרסקות בורסאית. בשנת 2021 פורסם בתקשורת האמריקנית כי פורטר נערכת להנפקת מניות לציבור, אלא שבהנהלת החברה לא מיהרו וחזו לבסוף מהצד במתחרה הישראלית ריסקיפייד מתרסקת. המתחרה הונפקה בשנת 2021 בניו יורק לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר, אך היום היא שווה פחות מ-800 מיליון. 

״הרבה פעמים מנפיקים כי אין ברירה ולנו הייתה ברירה״, אומר רייטבלט, אך מבהיר כי התוכנית להפוך לחברה ציבורית עדיין על השולחן. ״הדרך להיות גדולים יותר היא להיות חברה עצמאית שמסוגלת לעבוד עם כולם. הסטטוס של חברה ציבורית עוזר ללקוחות לדעת שהם יכולים לסמוך עלייך. רוב הסיכויים שנהיה חברה ציבורית, אבל זו לא איזו אבן דרך עבורנו״. 

לגדול כדי להרוויח

״המאמץ שלנו הוא להביא את החברה להתנהל כחברה ציבורית, בדגש על רווחיות ויעילות״, מבהיר לירון דמרי, נשיא החברה, שייסד אותה יחד עם רייטבלט והשותף אלון שמש (שכבר לא עובד בפורטר). ״התחלנו לדבר על רווחיות כבר ב-2020 לפי שזה היה ׳סקסי׳. המשמעות של להתנהל כחברה ציבורית היא גם לנהל את הספרים בקבועי זמן מסוימים, לעמוד לביקורת של מבקר חיצוני ועוד״. 

לפי שעה פורטר עדיין לא רווחית, אבל זה לא מדאיג את המייסדים. ״היו לנו רבעונים רווחיים, רווחיות היא לא היעד השנה״, משתף רייטבלט. ״אנחנו בונים עסק שיהיה רווחי מאוד כחברה עצמאית. כשאתה חברה קטנה קשה מאוד להיות רווחי. אנחנו עברנו מזמן את רף 100 מיליון דולר מכירות ויכולים להיות חברה רווחית מאוד לבד, השאלה זה אם זה נכון לנו עבור הגשמת היעדים ארוכי הטווח״. 

לירון דמרי מיכאל רייטבלט בכנס פורטר (צילום:  Fabian Koldorff)
כברת דרך עד להבשלה המסחרית. דמרי ורייטבלט | צילום: Fabian Koldorff

אכן החלומות של פורטר גדולים. חברת פורטר עוסקת בזיהוי ומניעת הונאות במסחר אלקטרוני, אבל עבור מייסדיה חשובה במיוחד היכולת דווקא לאשר עסקאות לגיטימיות שנחשבו בעבר לחשודות. היכולת לעשות זאת בפרקי זמן קצרים, מסתמכת על למידת מכונה ועיבוד של כמויות גדולות של נתוני עסקאות מסוחרים שונים. 

״אם טיפלנו השנה ב-350 מיליארד דולר עסקאות השאלה היא איך מגיעים ל-3.5 טריליון״, אומר רייטבלט, ״שלושה מחמשת הבנקים הגדולים בארה״ב כבר משתפים איתנו פעולה ואנחנו מדברים עם בנקים מחוץ לארה״ב, אולי ביום מן הימים גם עם בנק ישראלי״.

רייטבלט סימן מטרה ברורה לצמיחה של פורטר. ״כמו דירוג פורצ׳ן 500 לנו יש דירוג פורטר 500 של חברות המסחר האלקטרוני הגדולות בעולם״, הוא מספר, ״כרגע אנחנו עובדים עם פחות מ-20% ואנחנו רוצים בעשר השנים הקרובות, כנראה הרבה קודם, להגיע ל-50% מהן ולטפל בטריליון דולר עסקאות בשנה״. 

מהפריפריה ללב תעשיית ההייטק הישראלית

היכן נולדה תפיסת הצמיחה בכל מחיר של פורטר? כדי להבין אותה צריך לחזור אחורה לימים שבהם מייסדי החברה היו עדיין בני 15 ולקחו את ההימור הראשון שלהם - להירשם ללימודים בתנאי פנימייה בתיכון הישראלי למדעים ולאומנויות (יאס״א). ״הייתה סדנה של שלושה ימים לראות איך אנחנו מסתדרים בסביבה של פנימייה״, משחזר רייטבלט, ״נפגשנו שם ולמדנו כימיה באותה כיתה״. 

הם הגיעו מרקעים שונים לגמרי - דמרי הוא חובש כיפה שגדל בחצור הגלילית ואילו רייטבלט עלה מרוסיה למעלה אדומים כילד בשנת 1990. אלא שמתברר ששניהם עברו בחינוך הדתי, גם אם במקרה של רייטבלט הסיבה לכך הייתה קרבת בית הספר הביתה וכן ששניהם לא לגמרי מצאו את עצמם בחטיבה רגילה. ״במפגש בינינו לא חווינו שונות קיצונית, דווקא מצאנו בתיכון תלכיד של אנשים דומים לנו שאולי היה להם משעמם בחטיבה בה למדו״, מספר דמרי.

״מנכ״ל פייפל לקח אותי במטוס פרטי לאומהה, להאנגר ענק בו ישבו 3,000 איש שכל העבודה שלהם הייתה לחסום אנשים מלבצע עסקאות, להמציא דרכים חדשות לאמת עסקאות. בניסיון שלא לאשר אף גנב חסמו הרבה אנשים טובים ובחדר הזה נוצרה ההבנה שחייבים להתעסק בטובים ואיך כן מאשרים להם עסקאות ולעשות את זה באופן אוטומטי״

אחרי הלימודים בתיכון דרכיהם התפצלו, רייטבלט שירת כקצין ביחידה טכנולוגית במודיעין ודמרי שירת כקצין במודיעין מחקר. לאחר השירות רייטבלט היה מהעובדים הראשונים בחברת הסייבר אימפרבה ואילו דמרי למד בתוכנית הבין-תחומית על שם עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. דרכיהם מצטלבות שוב בפרוד-סאיינסז, שם גם נולד הניצוץ שהוביל לבסוף להקמת פורטר. 

טראומת פרוד-סאיינסז

״הגענו לפרוד-סאיינסז בהפרש של חודשיים זה מזה״, מתאר רייטבלט. החברה הישראלית שעסקה בהגנה מפני הונאות באינטרנט נרכשה בשנת 2008 בידי פייפל (PayPal) ואותו יום נצרב בזיכרון של רייטבלט כאירוע טראומטי. ״אני זוכר את היום הזה דקה בדקה״, הוא משחזר, ״ניהלתי שם את המוצר וזה היה אירוע מעצבן. ״החברה בדיוק הוכיחה שהטכנולוגיה שלה עדיפה על זו של פייפל הענקית ואז היא קונה אותה, מפטרת את אנשי המכירות והלקוחות ולוקחת לעצמה את הטכנולוגיה״. 

התסכול הקשה של רייטבלט נבע מתחושה שלמוצר של פרוד-סאיינסז יש השפעה חיובית ומקום להתפתח. ״הצלחנו לאשר יותר עסקאות והתהליך נגדע בטרם הוא הבשיל״, הוא סבור. ״נשארתי עם המחשבה שזה עוד צריך להבשיל, הרי הדבר שהכי עיכב אותנו אז באישור העסקה היה התנועה של המחט על הכונן הקשיח (שהתקדם מאז)״. 

לאחר הרכישה, דמרי נשאר בפייפל ועשה רילוקיישן לקליפורניה, שם התחדדה אצלו הבנת הצורך באוטומציה מלאה של הליך אישור עסקאות המסחר האלקטרוני. ״מנכ״ל פייפל לקח אותי במטוס פרטי לאומהה״, הוא נזכר, ״להאנגר ענק בו ישבו 3,000 איש שכל העבודה שלהם הייתה לחסום אנשים מלבצע עסקאות, להמציא דרכים חדשות לאמת עסקאות. בניסיון שלא לאשר אף גנב חסמו הרבה אנשים טובים ובחדר הזה נוצרה ההבנה שחייבים להתעסק בטובים ואיך כן מאשרים להם עסקאות ולעשות את זה באופן אוטומטי״. 

הרעיון עלה שוב בטיול משפחות שבו לקחו חלק המייסדים באזור הפארקים הגדולים של ארה״ב בשנת 2011 והבשיל בפגישה שקיימו בארץ שנה אחר כך. העיתוי היה מתאים, מאחר ודמרי ומשפחתו כבר חיכו לשוב ארצה מהרילוקיישן, אולם בכל זאת נאלצו המייסדים לוותר על מנעמי העבודה בתאגיד. 

״ביקשתי מאשתי שרון רשות לא לקבל משכורת חצי שנה ולקחת סיכון״, מספר דמרי בגילוי לב. ״אמרתי לה שאם זה לא יצליח אחזור לעבודה״. רייטבלט גם כן ויתר על משרה נחשקת כסמנכ״ל פיתוח עסקי בפנגו ובשנת 2013 נולדה פורטר. 3 עקרונות מנחים היוו את פריצת הדרך של החברה: ההבנה שגודל שוק המסחר האלקטרוני מחייב אישור עסקאות אוטומטי, שחייבים מערכת הממזגת את המידע מהתעשייה כולה ולומדת על שיטות הפעולה של הפושעים ושחייבים להתמקד במציאת דרכים לאשר עסקאות, לא רק לחסום אותן. 

המשבר שאיים על החברה ומדיניות של למידה מטעויות

אלא שרעיונות לחוד ומציאות לחוד. ״בהתחלה הרמנו תוכנה די נאיבית וטעינו המון״, מודה דמרי, ״היכולת ללמוד מהר מהטעויות היא מה שעזר לנו. הטעות המשמעותית הראשונה שלנו הייתה רגע מכונן. החברה אישרה בטעות מכירת שעון יוקרה בעשרות אלפי דולרים ונדרשה לשלם בחזרה לסוחר. החברה הייתה בתחילת הדרך, גייסנו שלוש מיליון שקלים ובהקשר הזה, זו הייתה מכה משמעותית. האנליסט הגיע רועד כולו ולקח אחריות, אנחנו נתנו לו את הגיבוי״. 

כך למעשה נולדה בחברה גישה של למידה מטעויות. המייסדים מתארים כי עד היום הם מעודדים את העובדים לדווח על שגיאות, משום שמחיר תיקון הליקויים היום נמוך יותר מבעתיד עם גדילת החברה. האנליסט שלקח אחריות על הטעות הראשונה של פורטר קודם והוא מציין בקרוב עשר שנים בחברה. 

_OBJ

הקשיים שהתעוררו בראשית דרכה של פורטר נובעים במידה רבה מהרעיון השאפתני שבבסיס החברה - זיהוי באמצעות למידת מכונה של עסקאות לגיטימיות. אלא שכיצד התוכנה תלמד אם אין עסקאות? בראשית הדרך בשנת 2014 המייסדים ממש עברו מדלת לדלת אצל סוחרים בארה״ב והציעו להם את מרכולתם. 

כמובן שהיו גם משברים בדרך.״באחד החודשים המערכת פספסה 700-600 אלף דולר של הונאות״, מספר רייטבלט, ״היה לנו מזל גם אז שבדיוק לפני זה גייסנו כסף. התמודדנו עם שאלות כמו האם הרעיון אי פעם יעבוד. אנחנו כיזמים ענינו לעצמנו שכן והייתה לנו מספיק אמונה להוביל איתנו את המשקיעים. היה לנו מאוד חשוב מהרגע הראשון להיות שקופים״. 

מיליארד דולר עסקאות ביום וזו רק ההתחלה

נקודת המפנה הגיעה בשנת 2017 עם גיוסם של שני לקוחות גדולים ומכובדים בשוק האמריקאי, שאחד מהם הוא רשת ״נורדסטרום״, מהלך שנתפס כהבעת אמון בחברה. כיום, על פי נתונים שמסרה פורטר היא מטפלת ב-10-6 מיליון עסקאות ביום בשווי ממוצע של כמיליארד דולר. 

״פורטר עשתה כברת דרך ארוכה מהרעיון ועד להבשלה המסחרית שלו״, מסכם דמרי, אנחנו עוברים בימים אלו מדומיננטיות ומובילות במוצר אחד לכמה מוצרים ולרב ערוציות, לצד מעבר לרווחיות בטווח זמן סביר. נקודת הזמן הנוכחית היא רגע של התחלה״.