את שאירע בבוקר ה-7 באוקטובר - חברי קיבוץ ניר עוז לא ישכחו לעולם. הקיבוץ, השוכן ממזרח לעיר חאן יונס שבשטח הרצועה, ספג פגיעה קשה במתקפת הפתע של ארגון חמאס, כאשר המחבלים שחדרו לשטחו פצעו, רצחו וחטפו כמאה מתושביו – ביניהם סבתות וילדים.
גם מפעל נירלט, השוכן בקיבוץ וממוקם בנקודה הקרובה ביותר לגדר ההפרדה – לא הצליח להימלט ממעשי ההרס שביצעו המחבלים. לפי הדיווח שהוציאה ב-12 באוקטובר חברת האם "אינרום תעשיות בנייה בע"מ" לבורסה לניירות ערך בתל אביב, "מפעל נירלט ניזוק באופן משמעותי וחלקים נרחבים ממנו נפגעו, לרבות כתוצאה משריפה שארעה בו". כמו-כן, בדיווח מצוין כי עקב הגדרת העוטף כשטח צבאי סגור, "לא ניתן לגשת למפעל כדי לאמוד את מלוא היקף הנזק שנגרם ולהעריך את עלות שיקומו והחזרתו לפעילות".
"ייקח זמן עד שנשקם את המפעל ונוכל להחזירו לפעילות מלאה"
בצל אי-הוודאות שטרם התבהרה נוכח התמשכות המערכה, מנכ"ל החברה עמרי לוטן משוחח איתנו לראשונה ומגלה פרטים ראשונים על הטרגדיה אליה נקלע המפעל בניהולו ובעל כורחו. "כבר בתחילת המתקפה, המחבלים פרצו לקיבוץ והציתו אש במפעל. להבנתנו, בגלל שהשטח הוגדר מיד כשטח צבאי סגור, מערך הכיבוי לא הורשה להיכנס למתחם המפעל במטרה להשיג שליטה על הדליקה".
מנכ"ל החברה מוסיף כי מכיוון שעד עכשיו, גם למעלה משבועיים מפרוץ הקרבות, אין גישה למפעל שהפך לשדה קרב, לא ניתן לאמוד את מידת הנזק. "אנחנו מקבלים אינדיקציות מפעם לפעם, ולצערי הן לא מעודדות. עד כמה לא מעודדות – נדע רק כשנגיע ונראה בעיניים שלנו", הוא טוען ומוסיף: "כרגע המפעל לא פועל ואנחנו גם לא יודעים להעריך מתי נוכל לחזור לפעילות. בנקודת זמן הזאת, אנחנו מבינים שגם כשהמלחמה תיגמר – ייקח זמן עד שנשקם את המפעל ונוכל להחזירו לפעילות מלאה".
לצד כל זאת, לוטן מבקש להדגיש: "העובדים שלנו חשובים הרבה יותר מהברזלים. אולי פגעו לנו במפעל, אבל הלב הפועם של החברה אלו העובדים שלה והם אלו שיקומו איתנו מההריסות ביום שאחרי. את המפעל נשקם לא משנה כמה זמן זה ייקח – אבל הכי חשוב לנו שהעובדים שלנו יהיו איתנו בריאים ושלמים".
מבין עשרות עובדי המפעל, נכון לשעה זו ידוע להנהלת החברה על עובדת אחת, בת קיבוץ ניר עוז, שמוגדרת כנעדרת יחד עם משפחתה מאז מתקפת הפתע. "ההתקפה התרחשה 'למזלנו' ביום שבת כשהמפעל היה סגור. לפי מעללי המחבלים בקיבוץ, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם המתקפה הייתה מתרחשת ביום אחר", מדגיש לוטן. "כמובן שרוב העובדים במפעל הם תושבי הקיבוצים והיישובים הסמוכים, וכולם חוו את האירועים מקרוב ונפגעו במידה מסוימת מהמתקפה. אני רק יכול לקוות שבסוף כל החטופים יחזרו בשלום, שהעובדים שלנו ישובו לבתיהם בשלום ושמשפחת נירלט תתאחד תחת קורת גג אחת".
"הפיצוי הפעם יצטרך להיות בסדר גודל אחר ממבצעים קודמים"
אירועי ה-7 באוקטובר לא היו הפעם הראשונה בו מפעל נירלט ניזוק כתוצאה מעימותים ברצועת עזה. "אין מבצע צבאי שבו אנחנו לא סופגים פגיעות", טוען לוטן. "העובדה שאנחנו מפעל צבע צמוד גדר שעובד עם כימיקלים – הופך אותנו מבחינת החמאס למטרה שתמיד נמצאת על הכוונת".
כפי שדיווחה בדוחותיה, במהלך הסבבים הקודמים החברה זכתה לפיצויים מהמדינה, כאשר בפעם האחרונה שנפגעו באוגוסט 2022, שרת הכלכלה דאז אורנה ברביבאי אף מיהרה לרדת לשטח כדי לאמוד את הנזק שנגרם ולסייע למפעל להיעמד על רגליו במהירות האפשרית.
לפי לוטן, האירוע כעת הוא מורכב יותר בכמה רמות, אולם גם הפעם הוא סבור כי המדינה תתגייס ותסייע ככל הניתן. המפעל כבר קיבל מקדמה מהמדינה על חשבון כספי הפיצויים. "צריך להבין שאז היה מדובר בפצמ"ר אחד וכעת מדובר באש חיה שאנחנו אפילו לא יודעים עדיין את היקף ההרס שגרמה", הוא מבהיר. "בסופו של דבר, את הנזק לרכוש נדע לסכום במספרים. הבעיה הגדולה כרגע היא הפגיעות העקיפות: ימי העבודה שאנחנו מפסידים כל עוד נמשכת הלחימה, תשלום המשכורות לעובדים שלא יכולים או מסוגלים להגיע, ובעיקר אי-הוודאות ממשך שיקום המפעל בתום הקרבות".
נקודת אור שניתן לציין בהקשר זה, היא שלפי מנכ"ל החברה כבר היו פניות מטעם משרד הכלכלה במטרה לסייע, ואף הועברה לחברה מקדמה על סך 100 מיליון ש"ח ממשרד האוצר. "אני מאמין שהדיאלוג הזה ימשיך גם בשבועות הקרובים. זה ברור שאנחנו נהיה זקוקים לעזרה ממשלתית, ושהפיצוי הפעם יצטרך להיות בסדר גודל אחר ממבצעים קודמים", הוא מדגיש ומשוכנע: "אין לי ספק שהמדינה תעזור לנו. זה לא מקרה שצריך להוכיח שבאמת נפל טיל או שבאמת נגרם נזק. כל העולם ראה ויודע מה קרה כאן בעוטף".
"נירלט היא חברה נחושה – אנחנו נקים את המפעל חזרה ואף אחד יבריח אותנו מכאן"
אל מול התופת והעשן שהיתמר מעל בתי הקיבוץ השרופים, ולצד השיח הער של התושבים המפונים מפני היום שאחרי המלווה בשאלה הגורלית האם יוכלו להתגבר על הטראומה ולחזור להתגורר בקיבוץ, מנכ"ל נירלט בוחר להשמיע קול ברור: "אנחנו נחזור, אין לי ספק".
"נירלט היא חברה מצליחה, בריאה, ובימים אלה גם מאוד נחושה", מבטיח לוטן. "לא משנה מה עשו לנו – אנחנו נקים את המפעל הזה חזרה ולא ניתן לאף אחד להבריח אותנו מכאן. אבי ואימי הם ניצולי שואה שהקימו את המדינה הזו כדי שיהיה מקום שבו יהודים ירגישו בטוחים. אני חושב שהנחישות שלנו כאזרחי מדינת ישראל היא לומר לאלו שמנסים להפחיד אותנו – שאי אפשר. ואם זה מציק למישהו שבנינו לעצמנו את המדינה הזו – אז אנחנו נילחם ונגן על עצמנו מפניו".
יש לציין שזו לא הפעם הראשונה שעמרי לוטן נקלע לניהול חברה בעיתות מלחמה. בשנת 2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, לוטן היה מנכ"ל חברת טבעול שבסיסה בקיבוץ לוחמי הגטאות הקרוב לעיר נהריה. "זו הייתה תקופה של ירי קטיושות בלתי פוסק לעברנו. עבדנו במפעלי החברה עם אמוניה ופגיעה ישירה הייתה יכולה להיות קטלנית", הוא מספר. "למרות זאת – המשכנו לעבוד. הכי קל היה ברגע שיורים – לסגור את המפעל ולחכות עד שיהיה שקט. אבל בסופו של יום אנחנו ישראלים, וכשאנחנו נקראים לקרב אנחנו לא ניתן לאף אחד לעצור אותנו".
"לצערי הרב, רוב העובדים שלנו היום בעוטף כבר חוו מספיק סבבים כדי שהם ידעו להתמודד איתם", הוא מוסיף. "אני מנהל את החברה ארבע שנים וכבר עברתי שלושה סבבי לחימה. זה לא נעים, אבל כמנהיג של קבוצה, יש לך אחריות לתת דוגמה לאנשים, לשמור עליהם ולהגן על מקור הפרנסה שלהם. זו החובה שמוטלת עליי וזה הצו שמלווה אותי בימים אלה. לכן אני יודע שלא משנה מה יקרה וכמה זמן זה ייקח – אנחנו נקים את נירלט מחורבותיה ונחזיר אותה למקומה הראוי. היום יותר מתמיד – אנחנו נחושים לעמוד במשימה".