משה סרוסי (41), מנכ"ל Ten, רשת מתחמי התדלוק וחנויות הנוחות החמישית בגודלה בישראל, הגיע לחברה עם תורת "הניהול הרזה" והיכולת לגרום לדברים לקרות. ליזמים צעירים הוא ממליץ לרדת לרצפת הייצור, למועמדים לעבודה הוא קיצץ את תקופת הגיוס, ובבית הפרטי שלו הוא ממשיך את החינוך החם של הוריו שכלל מוסר עבודה לצד עצמאות. שאלון זירת המנכ"לים.
"ציפיות הן מנוע למימוש פוטנציאל"
מהי תפיסת המנהיגות שלך?
"מנהיגות עסקית מתבססת על היכולת של מי שמוביל את הארגון. אבל זה לא מספיק. יחד עם אותן יכולות אישיות צריכים להיות חזון, אסטרטגיה ברורה ומטרות. ככל שמנהל מצליח להביא מעצמו יותר אבל גם להטמיע את כל מה שהוא עושה ברמה הארגונית, ככה המנהיגות שלו תהיה טובה יותר לאורך זמן. בנוסף, מדברים הרבה על 'אני' בניהול וזה קצת יותר 'אנחנו'. ביחד איתך חשוב שיהיה צוות הנהלה חזק וצוות עובדים מחויב".
כיצד מנכ"ל מתנהל מול לחצים וציפיות לתוצאות בשטח?
"מצב צבירה טבעי של כל מנכ"ל הוא ריבוי משימות מול משאבים מוגבלים - תמיד יש יותר פעולות לבצע מאשר הקיבולת הארגונית או האישית. ההתמודדות מתחילה בלייצר מנגנון שמאפשר לך לתעדף משימות ולנטר פעולות. בנוגע לציפיות, הן בסופו של דבר מנוע למימוש פוטנציאל. זו התמודדות מורכבת אבל אני רואה זאת כגורם מדרבן. צריך לדעת לווסת לחצים גם מול המנהלים ולייצר להם סביבה שהיא יותר סטרילית".
מה היה הרגע שעיצב לך את הקריירה?
"הרגע המשמעותי עבורי היה כשהחלטתי לעזוב את 'אינטל', ארגון מדהים שהרגשתי בו טוב ברמה האישית והיה לי בו אופק קידום, אבל הבנתי שאני רוצה לנהל פעילות עסקית בראייה של 360 מעלות. אני טוב בלגרום לדברים לקרות: ליצור מודל הפעלה של חברה ולממש תהליכים רוחביים שהם כלל-ארגוניים. לגרום לחברה שנמצאת בתנאים מאתגרים להצליח, כמו בתקופת הקורונה. ולהעביר חברה טרנספורמציה דיגיטלית".
מי האדם ממנו למדת הכי הרבה?
"'מכל מלמדיי השכלתי'. אני למד מכל האנשים, לא משנה מי הם ומה הם, וגם מבין שככל שאני יודע יותר אני מבין פחות. אני מאוד אוהב היסטוריה ומוזיקה וקצת מנגן על גיטרה. סיימתי לאחרונה לקרוא ספר על ג'ימי הנדריקס שנחשב לגדול נגני הגיטרה בכל הזמנים ואיש פורץ דרך שעבר חיים אישיים קשים עד שהגיע לתהילה ומת בגיל 27. זה עולם תוכן מאוד שונה משלי אבל לקחתי משם שני דברים: כישרון יכול לקחת אותך למעלה גם כנגד כל הסיכויים. אבל ללא סיבולת ויכולת התמדה והכלה אתה לא יכול להישאר שם יותר מדי זמן".
מהן הטעות וההצלחה הכי גדולות בקריירה שלך?
"ההצלחה היא קצב ההתקדמות המהיר שלי בקריירה. מגיל צעיר ניהלתי מאות עובדים, תהליכים ותקציבים משמעותיים. גדלתי על תורת הניהול של טויוטה שנקראת TPS, מה שנקרא במערב 'ניהול רזה'. לפי תורת הניהול הזאת, הצלחה בנויה מהמון פעולות קטנות. בקורונה, למשל, עשינו המון פעולות להכין את הארגון למשבר ולנהל אותו תוך כדי המגיפה. לגבי טעויות, אני כל יום עושה טעויות ולמד מהן. כל כישלון הוא שיעור בעיניי".
מהו הטיפ שלך להצלחה ליזמים צעירים?
"לעבוד בשיטתיות – אני יודע שהרבה פעמים בתחילת הדרך פחות עושים את זה. צריך לרדת לגמבה, כלומר לרצפת הייצור - שם הלמידה היא הכי משמעותית, ולהעז לחלום.
"עתיד הענף: אגירת אנרגיה, ביזור אנרגיה ומסחר באנרגיה כמטבע"
מהו הדבר שאתה הכי מעריך ב-Ten?
"Ten הוא ארגון מאוד דינמי. הדברים עובדים פה במהירות. כל פעולה שאנחנו עושים מייצרת תגובה למחרת בבוקר. יש ב-Ten תחושה של ביחד. אנשים מאוד מחויבים וכל הזמן יש פה רצון לשפר, להשתפר ולהתאים את עצמנו לסביבה עסקית ותחרותית שמשתנה כל הזמן. אנחנו ארגון שעובד מול מספרים ומודד כמעט הכל, אבל אי אפשר באמת לדעת מה קורה בארגון אם מסתכלים רק על מספרים. יש מדדים רכים יותר ופחות כמיתים שצריך לשלב".
מהי האסטרטגיה של Ten?
"החברה פונה הן ללקוחות עסקיים (חברות היסעים והובלה) והן וללקוחות פרטיים, בעיקר למחזיקי רכב שני במשפחה. במגזר הפרטי יש לנו את הצעת הערך המשתלמת ביותר - תדלוק בשירות מלא בפריסה ארצית מקרית שמונה ועד אילת. במגזר העסקי אנחנו מציעים פתרונות מא' עד ת' לכל הצרכים: מחיר אטרקטיבי, אשראי למימון הון חוזר, פתרונות טכניים וטכנולוגיים, שירות אישי צמוד וצוות מנהלי מכירות מאוד גדול ומשמעותי.
"בכל מקום אליו אנחנו מגיעים, אנחנו מהווים איזשהו זרז משמעותי ליצירת תחרות. יש לנו אוטונומיה ניהולית של מתחמי הדלק בניהול מקצועי של מנהלים שכירים. מה שמאפשר לנו זמן תגובה מהיר וגמישות". Ten מחזיקה גם בחברת הבת 'תדלוקים', לתדלוקי שטח עבור חברות בענף התשתיות, עבודות העפר והקבלנים. בנוסף, ל-Ten יש חברת בת לייצור חשמל הידרואלקטרי בברזיל".
איך אתה רואה את עתיד התחום?
"תחום האנרגיה הוא אחד התחומים שנמצאים בדיסרפשן הכי משמעותי שיש, גם מבחינה טכנולוגית וגם רגולטורית. אני מניח שבטווח הקרוב והבינוני נראה שוק שיהיו בו מספר פתרונות מבוססי אנרגיה תחליפית כמו מימן וחשמל אבל גם שימוש בדלקים פוסילים שיישארו איתנו תקופה לא מבוטלת. יש לא מעט הזדמנויות בתחום כמו אגירת אנרגיה, ביזור אנרגיה ומסחר באנרגיה כמטבע ואנחנו עוסקים בזה. החשמל כבר כאן אבל גם בעוד 20 שנה חלק מהאנשים יתדלקו את הרכבים שלהם. בטח בסקטור העסקי שם הפתרון החשמלי פחות מוצלח".
"הסתכלות על עובד צריכה להיות הסתכלות של ספק-לקוח"
מהם שלושת הדברים העיקריים שאתה מחפש בעובד?
"מקצועיות, מחויבות וערכיות. אם כל אחת מהתכונות חסרה זה לא טוב. עשיתי בעבר פרויקט למפעל יצרני גדול. אחד מהמנהלים שם, שמאוד הערכתי, אמר לי שעובד שאתה לא רוצה לגייס הוא עובד חרוץ אך לא מקצועי, כי צריך לתקן אחריו כפול. כמנהלים אנחנו צריכים להיזהר מסתם למלא חורים כי יש לזה מחיר".
מהם לדעתך האתגרים הכי משמעותיים בגיוס ושימור עובדים?
"יש אתגר משמעותי בשוק. ההיצע קטן מהביקוש, ובשונה מפעמים קודמות זה קורה גם בתפקידים שלא דורשים ניסיון מקצועי או כישורים מיוחדים. בעיקר בכל מה שקשור לשירותים. אנחנו עושים המון פעולות ליצירת מוטיבציה ארוכת טווח בשילוב של שכר ותנאים הולמים, יכולת להתפתח בארגון, ותחושת שייכות וגאווה.
"הגדלנו ערוצי תפוצה וקהלי יעד לצורך גיוס עובדים. עשינו הרבה עבודה כדי להבין מהו הפרופיל המדויק לכל אחד מהתפקידים והגענו למסקנה שאנחנו צריכים להיות יותר אפקטיביים – כלומר זו לא רק כמות המועמדים אלא גם מידת ההתאמה שלהם. אנחנו יודעים שלמועמדים אין סבלנות אז אנחנו מנסים לקצר ולשפר את תהליכי הגיוס. הסתכלות על עובד צריכה להיות הסתכלות של ספק-לקוח. אנחנו לא רק בוחנים את העובד, גם העובד בוחן אותנו. השקענו גם הרבה בתהליכי קליטה, הכשרה ושימור, כי בסופו של דבר, כשעובד טוב עוזב יש לכך עלות ארגונית גבוהה יותר בגיוס והשלמה".
"להתחיל את התכנון הנכון מהחינוך"
באיזה בית גדלת?
"נולדתי וגדלתי באשקלון. אני אח בכור לעוד ארבעה אחים ואחיות. לא גדלתי בבית שהיה מלא בכסף אבל לא הייתה תחושת מחסור. אבא שלי היה עצמאי בתחום העבודות לתעשייה ולמפעלים ואני הייתי מצטרף אליו לעבודה בחופשים. אימא שלי הייתה עקרת בית שגידלה וחינכה את הילדים מרבית השנים. כשהייתי חוזר הביתה אימא שלי הייתה שם, זה חינוך שהוא 24/7.
"התמזל מזלי לגדול בסביבה משפחתית, חמה ועוטפת שעזרה לי להתפתח ולמצות את עצמי. בבית שמו דגש על חינוך ומתן עצמאות. ההורים שמו גבולות אבל הם היו טבעיים ולא נראים. ידענו איפה לא לעבור ואיפה להעז. הדגש היה על מוסר עבודה, מוטיבציה, ורצון להגיע לדברים ולהשתפר".
מה חלמת להיות כילד או נער?
"חלמתי להיות גיטריסט. אבל לשמחתי או לצערי זה לא הלך לכיוון הזה. כמו שאמרתי, צריך כישרון. בסופו של דבר, גם המנכ"ל הגדול ביותר צריך יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה ואני חושב שהמוזיקה משתלבת עם זה".
איך הגעת לתפקיד?
"בצבא הייתי לוחם ומפקד בחרוב. סיימתי תואר ראשון בהנדסה תעשייה וניהול מערכות מידע ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות בשיווק ומימון – את שניהם סיימתי בהצטיינות יתרה. בתחילת הדרך ניהלתי שרשרת אספקה במפעל געש אורות. לאחר מכן עבדתי ב'אביב ייעוץ עסקי' והתמחיתי במתודולוגיות ניהול גלובליות לניהול רזה ו-TOC. אחר כך עבדתי באינטל והתעסקתי בשיפור ביצועי אדם ומכונה, תהליכי ייצור ושירות. כשהגעתי ל-Ten התחלתי כמנהל אגף פרויקטים ומערכות מידע ולאחר מכן התמניתי לסמנכ"ל תפעול, טכנולוגיה וקמעונות. תפקיד בו נגעתי בכל העולמות הפנימיים בחברה. משם המשכתי לתפקיד המנכ"ל".
אם היית נאלץ לעזוב את התפקיד ולבחור בכל מקצוע אפשרי, במה היית בוחר?
"אולי ברמת ההגשמה העצמית הייתי בוחר להיות מורה. כתלמיד, היו לא מעט מורים שהשפיעו עליי ואני זוכר אותם עד היום".
מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?
"אין לי הרבה זמן פנוי אך הוא מוקדש לאשתי ושלושת הילדים שלי בני 6, 9, ו-11 וכן למעגל החברים הקרוב שלי שנמצא איתי עוד מימי בית הספר והלימודים. אני אוהב מוזיקה והופעות וגם לעבוד בידיים, לתקן ולבנות".
אילו תפיסות מוטעות יש לגבי מנכ"לים בציבור?
"קיימת תפיסה שמנכ"ל מנותק מהשטח והיא מוטעית במרבית המקרים. הערך נוצר כשמנכ"ל יורד לרצפת הייצור, המכירה והשירות, מכיר את האנשים וער לבעיות. אני משתדל להיות קרוב לדברים כדי לא להיות מופתע אבל גם ומספיק רחוק. צריך להבין שאנחנו לא יודעים הכל וכל הזמן לחפש מה אנחנו לא יודעים. ללמוד כל הזמן".
מהו הדבר שהכי מטריד אותך בישראל מבחינה חברתית/כלכלית/תרבותית?
"חסר בתכנון לטווח ארוך שמשפיע על כל התחומים ומייצר הסטת משאבים לא נכונה שבסופו של דבר פוגעת בשכבות היותר חלשות. כשאתה מתכנן בצורה נכונה ולטווח ארוך, החלוקה אחראית ומאוזנת וטובת הכלל משתפרת. קראתי את הספר 'פחות זה יותר' של ג'ייסון היקל, שם הוא מצביע על כך שמדינות שבהן רווחת התושבים ותוחלת החיים היא הטובה ביותר, השכילו לבנות מערכות חינוך וחלוקת משאבים אפקטיביות. אני חושב שאפשר להתחיל את התכנון הנכון מהחינוך".
משה סרוסי הוא חבר בפורום ראשי החברות שמאגד בעלים, יו"רים ומנכ"לים של חברות מובילות במשק. הפורום מאגד את כל ענפי המשק – תעשיה, היי-טק, מסחר ושירותים.