ביום שישי האחרון הממשל בסין הטיל עוד פצצה כשהודיע על הוצאת כלל העסקאות במטבעות דיגיטליים אל מחוץ לחוק. המחיר של הביטקוין, המטבע המבוזר הגדול בשוק, צנח בכמעט 10 אחוז. אמנם המטבע התאושש, אבל איך תשפיע ההחלטה הסינית על המטבעות? והאם המעצמה היא הסנונית הראשונה במלחמה של המדינות במטבעות הדיגיטליים?
"נכון לשעה זו – החדשות הטובות הן שביטקוין ואתריום חזרו לערך שלהם מלפני ההכרזה של הממשל בסין", מציין רועי קצירי, מנהל האתר הישראלי של פלטפורמת המידע הפיננסית Investing.com. "כך שהמחזיקים במטבעות יכולים להיות רגועים יותר".
קצירי אמנם מרגיע אבל מסביר כי בכל זאת מדובר באירוע משמעותי. "סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ולכן בהחלט מדובר באירוע משמעותי שהוביל לטלטלה בשוק ופגע בספקי שירותים גדולים כמו ארנקי קריפטו ובורסות", הוא מסביר. "המשמעות של ההכרזה מטעם הבנק המרכזי של סין היא כי מעתה ואילך, המסחר במטבעות קריפטו וכלל השירותים הקשורים בהם, בלתי חוקיים במדינה".
הממשל בסין נזהר עם ההודעה ולא הוציא את עצם ההחזקה במטבע אל מחוץ לחוק, אלא רק את השימוש והמסחר בו. לטענת הממשל הסיני, הקריפטו מגביר פעילויות לא חוקיות דוגמת הימורים והלבנת הון ולכן המדינה חושבת שמדובר בסיכון לאזרחים. אין ספק שלממשל הסיני, שהחזרת השליטה על הכלכלה בלטה בחודשים האחרונים עם שורה של מהלכים תקדימיים, יש בעיה עם היעדר השליטה בעסקאות המתבצעות בביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים. "ברגע ההכרזה הייתה בהלה גדולה ומובנת של משקיעים", הוסיף קצירי. "בניגוד למטבעות רגילים, מטבעות הקריפטו נסחרים 24/7 בכל העולם ולכן הבורסה גם מתאוששת מהר".
אז איזו השפעה ראינו בכל זאת על השוק?
במאי השנה, סין הכריזה על אסירת כריית ביטקוין בתחומיה – מה שגרם לטלטלה במחירים ולהעברת חוות כרייה למקומות אחרים בעולם. "היום עדיין פועלות בסין חברות גדולות הסוחרות במטבעות דיגיטליים יחסית מתחת לרדאר", מציין קצירי ומוסיף כי גם כאן סביר שהחברות יעבירו את הפעילות שלהן למדינות אחרות. "החברות הגדולות האלו, חלקן פרטיות וחלקן ציבוריות, מודיעות ללקוחות הסיניים שלהן על הפסקת אספקת שירותים שכן החברות כפופות לחוקים במדינה בה הן פועלות. האיסור תקף בסין, אך לא כולל את הונג קונג ומקאו, בהן נמצאים משקיעים רבים ותעשיות ענפות, לכן אני מניח כי משקיעים סיניים ימצאו את הדרך אל מטבעות הקריפטו".
'קריפטו', או, מטבעות קריפטוגרפיים, הם מטבעות דיגיטליים, מבוזרים ומאובטחים. מדובר בנכס דיגיטלי הנסחר בזירת הבלוקצ'יין - טכנולוגיה המאפשרת הנפקה של מטבע דיגיטלית על רשת מבוזרת שלא נשלטת על ידי גוף מרכזי. כיום ישנם יותר מ-12 אלף מטבעות שונים ושוק הקריפטו שווה כ-1.9 טריליון דולר (27.9). וקצירי מציין כי "אם העלייה בשוק תמשך לאורך השבוע, סביר שנראה את שווי השוק עולה על 2 טריליון דולר, כפי שהיה באפריל האחרון".
איך תשפיע ההחלטה של סין על שוק המטבעות? האם יש סיכוי שממשלות נוספות יוציאו מהחוק את עסקאות הקריפטו?
"אני לא פוסל את זה, לסין יש השפעה כלכלית גדולה, בעיקר על מדינות שמנהלות איתה קשרי מסחר הדוקים." אומר קצירי, "אבל אנחנו רואים שלרגולטורים ברחבי העולם יש גישות שונות לנושא. בארה"ב לדוגמה, הרגולציה אמנם לא מחבקת את מטבעות הקריפטו אבל מאפשרת מסחר. הרשות האמריקאית לניירות ערך נוקטת מדיניות חדשה ועובדת בימים אלו על הגדרת הפיקוח והאכיפה על השוק, זהו צעד גדול לכיוון רגולציה מאוד אקטיבית ומאסיבית על התחום".
סין פועלת כבר כמה שנים להנפקת היואן הדיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית בלוקציין, אבל נמצא בפיקוח ממשלת סין לכן אני מניחה שהמטבעות הדיגיטליים שאינם בפיקוח ממשלתי מאיימים על השליטה של הסינים באזרחים, האם יש פה פגיעה בזכויות?
"ברגע שבלוקצ'יין ריכוזי ונשלט על ידי ממשלה ובנק מרכזי, יש להם באופן אוטומטי את כל המידע על המשתמשים והפעילות שלהם", מסביר קצירי. "המסחר מתקיים לאורך כל שעות היממה ולכן הממשל יכול לדעת בכל רגע נתון מה עושה כל משתמש, בהחלט מדובר ברמת פיקוח אחרת על האזרחים".
קצירי מוסיף כי לדעתו השינוי יורגש בכיס שלנו מהר יותר ממה שאנחנו חושבים: "ההערכות הן שבחמש עד עשר השנים הקרובות נראה יותר ויותר מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים ברחבי העולם. זו תוצאה של השינוי המשמעותי שיוצר הקריפטו בתפקיד הבנקים המסחריים הגדולים כמתווכים הפיננסים הקיימים".
מעבר לסין, שכבר השיקה פיילוט של היואן הדיגיטלי לאזרחים, גם הבנק המרכזי של ארה"ב מבצע ניסוי קליני בדולר דיגיטלי בשיתוף האקדמיה וגם בבנק המרכזי האירופי לא רוצים להישאר מאחור ולכן מדברים על ביצוע ניסוי באירו דיגיטלי בשנה הקרובה. "המזומן לא מת והשטרות והמטבעות לא ייכחדו במהרה", מרגיע קצירי. "בעיקר בשל תפקידם בשווקים ובמסחר היום יומי, אבל אנחנו כן רואים יותר ויותר משקל לשימוש בתשלומים דיגיטליים וזה כולל מעבר גם למטבעות דיגיטליים".
מה המצב בישראל?
"בנק ישראל הודיע כי הוא בוחן הנפקה של שקל דיגיטלי והקים ועדה בנושא תחת הנגיד החדש, ולפני כמה חודשים היו דיווחים שהבנק עשה איזשהו ניסוי קטן בהנפקה בקרב עובדיו, אך לא מדובר בניסוי גדול כמו במדינות אחרות", עונה קצירי. "בנק ישראל עוקב אחרי הבנקים הגדולים בעולם, וככל הנראה יעשה צעד למעבר למטבע דיגיטלי ריבוני אחרי שיראה בנקים גדולים בעולם הולכים לכיוון הזה. צריך להבין שהמהלך לא רחוק. גם קנדה, שוודיה ומדינות גדולות נוספות באסיה דנות באפשרות הזאת. זה מהלך בלתי נמנע וכשהוא יצא לפועל, הוא יגרום לאנשים להבין שאין רע במטבע דיגיטלי ולכן, אולי, אין רע גם בקריפטו. לכן אני צופה כי בנקודה זו אנשים ייחסו משקל גדול למשמעות של מי שולט בכסף, מה המדיניות מאחוריו ומי קובע את הערך שלו".
יכול להיות שנראה חברות כמו אמזון או גוגל משיקות מטבע משלהן?
"לכל חברה טכנולוגית שבוחנת את התחום יש שתי אפשרויות היום – הנפקת מטבע משלה או אימוץ המטבעות הקיימים כאמצעי תשלום. פייסבוק מנסה כבר קרוב לשנתיים להשיק מטבע דיגיטלי וחוטפת אש מהרגולטורים", מסביר קצירי על המטבע שהושק תחילה בשם 'ליברה' בשיתוף פעולה עם ויזה ומאסטרכארד. "היום הוא ממותג כ-diem והוא יהיה צמוד למטבעות הרגילים, כך שלא תהיה תנודתיות דומה לזו שיש במטבעות הדיגיטליים האחרים. והמשתמשים יוכלו להשתמש בו דרך הפלטפורמות של פייסבוק".
פייסבוק שמקבלת ביקורת חריפה על התנהלותה לא הצליחה להשיק את המטבע שלה בשל הלחץ הרגולטורי הכבד. "החברה בהחלט ממשיכה לעבוד על הנושא", מסביר קצירי. "למרות שהתמונה עבורם לא אופטימית. אנחנו יודעים שחברות גדולות נוספות כמו אמזון וגוגל מנהלות חטיבות בלוקצ'יין ומבינות שהן צריכות להיות חלק מהשוק, אבל הן לא אומרות במוצהר מה הן יעשו עם זה. פייפל היא דוגמה לענקית תשלומים שאימצה מודל אחר – החברה מאפשרת בארצות הברית לקנות ולמכור ביטקוין ולהשתמש בו כאמצעי תשלום בעסקים שתומכים בפייפל, שירות שיתרחב גם לבריטניה ואירופה בקרוב".
האם להשלכות הסביבתיות האדירות של כריית מטבעות הקריפטו יש חלק בהכרזה הסינית?
"לאחר שאסרה את הכרייה בתחומיה בחודש מאי, לא סביר כי זהו מניע של ממשלת סין, בייחוד כשבתחומה פועלות תעשיות מזהמות רבות", מסביר קצירי. "אך להיבט הסביבתי של הקריפטו יש חלק גדול בקבלת ההחלטות של חברות גדולות המפעילות אותו, בעיקר ממניעים כלכליים".
הכרייה היא הפעולה הממוחשבת שמאפשרת את אחזקת התשתית הטכנולוגית של הבלוקצ'יין והיא מייצרת מטבעות קריפטו חדשים ומתחזקת את הרשת המתבססת על מיליוני מחשבים ברחבי העולם. התוכנה שמוודאת כי מסד הנתונים של העברות הכספים וההיקפים שמחזיקים המשתמשים השונים תקין, צורכת הרבה אנרגיה. כל כך הרבה אנרגיה, לפי ניתוח של אוניברסיטת קיימברידג', כי כריית הביטקוין בלבד בעולם כולו בשנת 2020 צרכה 121.36 טרה־וואט שעה (TWH), פי שלושה יותר מאשר ב־2019 ויותר אנרגיה ממה שארגנטינה צורכת. מעבר לחשמל הנצרך במשך 24 שעות שבעה ימים בשבוע, אסדות הכרייה מייצרות חום אדיר ולכן זקוקות כל הזמן לקירור.
"בכל 10 דקות יש מחשב ה'משלים בלוק'", מסביק קצירי. "כלומר מפענח אלגוריתם עם חידה מתמטית ומקבל 6.25 מטבעות חדשים. חברות שעוסקות בכריית קריפטו או מחזיקות חוות שרתים ממירות את הקריפטו למטבע המקומי באזור בו הן פועלות ובכך מייצרות הכנסות. מה שסין הודיעה גרם לכך שאלו שעוד המשיכו לפעול בתחום עד למאי האחרון נסגרו והגדולות שבהן עברו ללוקיישנים אחרים בעולם. הניסיון מלמד כי כדאי לעבור למדינות בהן עלות החשמל נמוכה יחסית ומזג האוויר קר יחסית, כך שנדרש פחות קירור למכונות".
"מדינות שיתאימו הן קנדה, צפון ארצות הברית, רוסיה וצפון אירופה", הוא מציין. "בקנדה לדוגמה, ישנה רגולציה סביבתית מתקדמת עם סטנדרטים גבוהים של הגנה על הסביבה, כך שהחוות עם השפעה סביבתית נמוכה יחסית. רוב פעילות הקריפטו במדינה מתרכזת במחוזות בהם החשמל מופק באמצעות תחנות כוח ענקיות המתבססות על מים, הן נכנסו לשם בזכות וואקום שנוצר במצב אבסורדי של עודף אנרגיה במדינה. לכן חשוב לבדוק מה מקור האנרגיה של חוות הכרייה ויש דרך ארוכה עוד להתקדם בתחום".