הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם מאותתים כי בכוונתם להוריד את הריבית בתקופה הקרובה. השינוי במדיניות מגיע אחרי שנים שבהן נרשמה מגמה עולמית של העלאות ריבית, ומהווה איתות לכך שבבנקים המרכזיים סבורים שהאינפלציה של השנים האחרונה נרגעה מעט. לפי תחזיות, הצמיחה הכלכלית בשנים הקרובות תהיה מתונה, ומוקדם לקבוע האם הצעדים המסתמנים מעידים על חזרה לשגרה, או שהם נועדו למנוע האטה נוספת של הצמיחה.

יו"ר הבנק הפדרלי (Federal Reserve) ג'רום פאוול הכריז ביום שישי בוועידת ג'קסון הול בויומינג כי "הגיע הזמן להתאמה של המדיניות" למצב הכלכלה, והודיע כי התזמון והקצב של הורדות הריבית יהיו תלויים בנתונים ובהתפחות של התחזיות הכלכליות. לצד זאת, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי בכירים בבנק המרכזי האירופי, שהוריד את הריבית ביוני, מתכוונים להכריז על הורדת ריבית נוספת בספטמבר.

תעסוקה וצמיחה IN, אינפלציה OUT?

המגמה של הורדות הריבית מעידה על כך שבבנקים המרכזיים רואים בצמיחה המתונה ובהיחלשות שוק העבודה איומים דחופים יותר מהאינפלציה. לדברי רוני אלפרן, סמנכ"ל דאטה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט, ההצהרה של פאוול היתה משמעותית ביותר.

"נראה שה-Fed מעריך כי לאחר 'השתוללות' האינפלציה כלפי מעלה בשנים האחרונות, האינפלציה ניתנת יותר לשליטה. הצהרה זו הייתה נחרצת יותר מהערותיו הקודמות, והיא מרמזת שהורדת הריבית הראשונה תתרחש כבר בספטמבר הקרוב", מסביר אלפרן. "מדובר בנקודת מפנה גדולה ומעבר חזרה ל'מנדט הכפול' של ה-Fed (הבנק המרכזי של ארה"ב) - כלומר ניהול האינפלציה תוך תמיכה בתעסוקה, במקום להתמקד רק ביציבות המחירים. הגישה הזהירה של פאוול באי-התחייבות לקצב או להיקף הפחתת הריבית העתידית נתפסת כהכרה באי הוודאות הכלכלית המתמשכת, במיוחד סביב אינפלציה ותנאי שוק העבודה".

רוני אלפרן (צילום: טרנדי)
"הגישה של פאוול נתפסת כהכרה באי-הוודאות הכלכלית המתמשכת". רוני אלפרן | צילום: טרנדי

אלפרן מעריך כי להורדת הריבית עשויות להיות השפעות חיוביות על הכלכלה האמריקאית בהיבטים שונים כמו "הוצאות צרכנים, השקעות עסקיות וביצועי השווקים הפיננסיים", כדבריו. "להערכתנו מדובר בחדשות טובות עבור השווקים הפיננסיים, שהגיבו בעליות לאחר ההצהרה, ומשקפים אופטימיות של המשקיעים ששינוי המדיניות של ה-Fed עשוי לספק הקלה נחוצה לכלכלה האמריקאית".

איך זה ישפיע עלינו?

אלפרן מסביר כי המצב הכלכלי המיוחד של ישראל מעמיד אותה בנסיבות מורכבות, שאינן חד משמעיות. "מחד, ההקלה בארה"ב עשויה לעודד ביקוש אמריקאי למוצרים ישראלים, מה שיכול לסייע לייצוא הישראלי, להייטק הישראלי ולמשק כולו. מנגד, הפחתת ריבית בארה"ב, ללא הפחתת ריבית בישראל עשויה לגרום להתחזקות של השקל – ולפגוע ביצואנים", הוא אומר. "עם זאת, יש לקחת בחשבון שישראל נמצאת במלחמה קשה, מה שמשפיע כמובן על דירוג האשראי וגורר את שער החליפין כלפיי מעלה. להערכתנו ההשפעה של הפחתת ריבית מתונה ללא גלישה למיתון בארה"ב, תהיה סה"כ חיובית עבור הכלכלה הישראלית".

בנק ישראל אכן הותיר אתמול את הריבית על 4.5%. כתוצאה מכך גם ריבית הפריים נותרה על 6%. הבנק ניצל את הודעת הריבית כדי להציב תמרור אזהרה לממשלה סביב הסחבת בתקציב - וציין כי היא תורמת לעליית האינפלציה. אלפרן צופה כי לא תהיה הפחתת ריבית בישראל בזמן הקרוב, וזאת "נוכח האינפלציה בישראל שמצויה קרוב לרף העליון של היעד ואי הוודאות הרבה בשווקים נוכח המלחמה, הימשכותה ותוצאותיה".