בתי הקפה והמסעדות, רשתות האופנה וחנויות המזון, הם הענפים המסוכנים ביותר– כך עולה ממדד דן אנד ברדסטריט לסיכום הפעילות במשק ב-2022. לפי המדד, ענף המסעדנות מוביל את הרשימה זו השנה השנייה ברציפות, אף חזרתו לשגרה אחרי הקורונה ושיבת התיירים לישראל. חנויות המזון והקמעונאות נכנסו אף הן לשילוש המסוכן במקום סוכנויות הנסיעות המתאוששות בעידן שאחרי המגיפה
לפי אנשי דן אנד ברדסטריט, ענף המסעדנות סובל באופן מסורתי ממחסור בכוח אדם, מחשיפה לשינויים בעלויות חומרי הגלם, מנאמנות לקוחות נמוכה ומתאפיין בשיעור גבוה של סגירת עסקים, כש-25 אחוז מהעסקים בענף לא שורדים את שנת פעילותם הראשונה, וכ-50 אחוז לא שורדים את שנת פעילותם השנייה. ענף האופנה נותר אף הוא בסיכון גבוה, בנוסף לתחרות מול אתרי קניות זרים, הענף מתמודד, תחת פתיחת השמיים, מול מגמת טיולי השופינג שחזרה. על רקע זאת, בענף סוכנויות נסיעות, שבשנים 2020-2021 סבל משיבוש עד כדי קיפאון בפעילות, חלה ירידה משמעותית ברמת הסיכון, כאשר הענף מאופיין בביקושים גבוהים לשירותי תיירות ועל כן אינו המשיך להיכלל בקרב הענפים המסוכנים ביותר במשק בשנת 2022.
הענפים היציבים במשק בשנת 2022 כוללים את הבנקים המסחריים, שפרחו תחת צמיחת המשק ונהנים משיפור בהכנסות ובתוצאות העסקיות על רקע העלאת הריבית במשק, תעשיית הפרמצבטיקה- הנחשבב באופן מסורתי לענף יציב נוכח הביקושים היציבים לתרופות ומוצרים פרמצבטיים, ותעשיית שנהנית אף היא מצמיחת המשק ומהמשך ביקושים גבוהים, בארץ ובשווקים בינלאומיים, לכימיקלים המשמשים לתעשייה, חקלאות, ענף הרכב, מוצרי צריכה אלקטרוניים ועוד.
איפה ההייטק?
ענף ההייטק, שבשנת 2021 נמנה כענף היציב במשק, אינו נמנה בקרב הענפים היציבים ביותר בשנת 2022 על רקע הטלטלות שהענף חווה בימים אלה, בעיקרן ירידות דרמטיות בשווי החברות בענף בשוק ההון, התייעלות וצמצומים בכוח האדם בהתאם.
על פי מדדי d&b בשנת 2022 נרשמו תמורות במדדי סיכון בקרב חלק מענפי המשק. השינויים המהותיים ביותר נצפו בענפי בתי מלון והארחה סוכנויות נסיעות וענפי תרבות, ספורט ופנאי. ענפים אלו "שבו לחיים" בשנת 2022 ואופיינו בירידה ברמת הסיכון בשיעור של 7-8 אחוז בהשוואה לשנה קודמת, לאחר שסבלו משיבוש עד קיפאון בפעילותם בשנים 2020-2021 תחת השפעת משבר הקורונה. ירידה ברמת הסיכון חלה גם בענף הרכב, הניחן בעת הזו בעודפי ביקוש מול היצע מצומצם שהובילו גם להתייקרות הרכבים (דגמים רבים התייקרו באלפי שקלים בשנה החולפת), לרווחתם של היבואנים וסוחרי המכוניות.
מנגד, חלה עליה ברמת הסיכון בענף המזון, הן במקטע הייצור והן במקטע הקמעונאי, בשיעור של כ-2 אחוז. זאת על רקע מבנה הענף, הנחשב לריכוזי ונשלט על ידי השחקנים הגדולים תוך יתרון לגודל מול העסקים הקטנים, ובשל היעדר איתנות פיננסית מספקת של חלק מהעסקים אל מול העלייה במחירי חומרי הגלם (במקרים בהם אותם עסקים לא הצליחו לגלגל את מלוא הייקור על הלקוחות – קרי רשתות השיווק והצרכנים, וספגו כתוצאה שחיקה ברווחיות). עליה גבוהה יותר ברמת הסיכון חלה בענף הבניה (בשיעור של 4 אחוז), על רקע העלייה בעלויות המימון בענף וההאטה החדה ברכישת דירות ובנטילת משכנתאות חדשות מצד הציבור. העלייה בסיכון בענף הבניה גררה עמה עליה בסיכון גם של ענפים נלווים לענף, שחווים אף הם בעת הזו ירידה בפעילות כתוצאה, כגון ענף תשומות לבניה (בשיעור של 2 אחוז) וענף חנויות רהיטים (בשיעור של 3 אחוז). העלייה בסיכון בענף ההייטק נאמדת בכ-4 אחוז, כתיקון לשנה קודמת בה חלה ירידה בסיכון בענף בשיעור של כ-4 אחוז.