הפחד בשווקים וההפנמה המעט מאוחרת של העלאות הריבית סוללות את הדרך למהלך של עליות בשער הדולר-שקל. הדולר ממשיך לעלות ושערו כבר הגיע היום (חמישי) ל-3.32. האירו קצת נחלש ונסחר היום בשער של 3.4882שקלים. מתחילת השנה התחזק הדולר ב-6.43 אחוז מול השקל.
"צריך לזכור שהעליות בדולר הן חלק ממגמה עולמית, השקל לא בודד במערכה הזו", מסביר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI. "הדולר מתחזק כי הבנק המרכזי האמריקאי מאותת שהוא הולך לעלות בקצב מהיר את הריבית הדולרית, והאטרקטיביות של הדולר בעולם עולה. בנוסף לכך, אנחנו רואים ירידות בשווקים, גם בבורסה בתל אביב, ואירועים כאלה בדרך כלל מלווים בריצה לדולר, שנתפס כסוג של חוף מבטחים. באופן עקרוני, השקל הוא עדיין מטבע חזק, אבל כשיורד גשם בעולם כולם נרטבים. חלק מהירידה שאנחנו רואים היום היא בעצם התאמות למה שקרה בימים חמישי ושישי בשבוע, שבהם לא היה מסחר בישראל. לא נכון להגיד שכל מהלך הירידה ב-1.8% של הדולר קורה רק היום".
מה עם הגורמים הנגדיים, התומכים בשקל החזק, כמו ההיי-טק הישראלי, הגיוסים בחו"ל וכניסת משקיעים זרים לשוק האג"ח הישראלי - יש להם השפעה כרגע?
"אלה גורמים שמשפיעים יותר בטווח בינוני, לא בטווח הקצר. להעלאות הריבית ולסנטימנט השלילי בשווקים יש כרגע עוצמה הרבה יותר גדולה, יותר דומיננטיות. עם זאת, הגורמים שהזכרת כן יגבילו בהמשך את הפוטנציאל של היחלשות השקל. כדאי לשים לב, בהקשר זה, שהשקל לא נחלש כמעט בכלל מול סל המטבעות, אלא רק מול הדולר. הדולר למעשה התחזק מול רוב המטבעות בעולם".
מה צפוי הלאה?
"בטווח הקרוב, המגמה של העלאות הריבית והירידות בשווקים תימשך. האינפלציה בארה"ב מאוד גבוהה ונדרשת העלאת ריבית משמעותית כדי לצנן אותה. זה אומר גם פיחות של השקל, בעיקר מול הדולר. במבט קצת יותר רחוק, כנראה נישאר עם שקל חזק".
הזינוק של הדולר החודש. נתונים: בנק ישראל
מי שמודאג מקריסה אפשרית של השקל יכול להירגע?
"בשיא משבר הקורונה, במרץ 2020, הייתה אפיזודה של פיחות מאוד מהיר, שבה הדולר נגע כמעט ב-3.90 שקל. למשקיעים המוסדיים בישראל יש השקעות גדולות בחו"ל. באירועי קיצון כאלה, עם תנודות שליליות חריפות בשווי הנכסים שלהם בחו"ל, הם נאלצים לרוץ ולקנות מט"ח כי הם חייבים להביא יותר בטחונות להשקעות שלהם בחו"ל. אם השווקים יקרסו פתאום ביותר מ-10 אחוז, אין ספק שנראה קפיצה חדה בשער הדולר-שקל. אבל דולר שמתייצב על רמות של 4 שקל לדולר? כדי שזה יקרה, המציאות בישראל צריכה להידרדר מאוד, להגיע למצב שבו הכסף ירצה לצאת מכאן. זה לא התרחיש המרכזי כרגע. תיאורטית אמנם תמיד יכולים לבוא אירועי קצה שיקחו אותנו לשם, אבל לא הייתי מהמר שזה יקרה".
"הדולר יכול להגיע ל-3.50"
"כרגע, קורה בדיוק מה שצפינו - מגמה של דולר עולה בחודשים הקרובים", אומר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים. "העלאות הריבית בארה"ב כבר הזניקו את התשואה על האג"ח הדולרי ל-10 שנים לרמה של כמעט 3% - וזה טריגר רציני מבחינת שוק ההון. המגמה הברורה, איך שלא נסתכל על זה, היא לחץ על שוק ההון, שיחייב את המוסדיים להגיב דרך צמצום היקף ההגנות, ברכישת דולרים - והכל חוזר לנקודה שנמשיך לראות בקרוב ביקושים לדולר".
העלאות הריבית בארה"ב לא עומדות להסתיים בקרוב.
"נכון - וזו בדיוק הנקודה. זו התחלה של תהליך שהשוק באיזשהו מקום ברח ממנו או לא התייחס אליו, אבל כיום עובר תהליך משמעותי מאוד של הכרה במציאות. יש לזה כמובן השלכה מיידית על שער הדולר-שקל, שהוא בחלקו ביטוי של פעילות המוסדיים בשוק. למוסדיים יש כרגע בעיה גדולה עם החשיפה לני"ע זרים, אבל למזלם הם יחסית בפוזיציה נוחה בחשיפה המט"חית ויש להם מרווח נשימה, מה שמאפשר פיחות עדין בשלב. אם החשיפה המט"חית שלהם לא הייתה נוחה, שער הדולר-שקל מזמן היה טס כבר ל-3.45".
מתי צפוי המבחן הראשון לעליות בדולר?
"בהנחה שמהלך העלייה יימשך כצפוי, המבחן הראשון יהיה בין 3.32 ל-3.36 שקל לדולר. המוסדיים מחזיקים כיום כ-150 מיליארד דולר במניות זרות בחו"ל. כלומר, על כל ירידה של 1% בוול סטריט המוסדיים צריכים להתאים את החשיפה ב-1.5 מיליארד דולר על ידי קנייה בחזרה של דולרים. בשבוע שעבר, לדוגמא, הנאסד"ק ירד כ-3.8%, כך שאם לוקחים את מרכיב הנאסד"ק בשוק זה אומר שהמוסדיים היו צריכים לקנות כ-3 מיליארד דולר. במצב כזה, ברור ששוק המט"ח עף למעלה.
"עם זאת, בתחילת החודש חברות ההיי-טק יצטרכו למכור דולרים כדי לממן משכורות ומיסים ואז אולי נראה בלימה של העליות. הם בכל מקרה ימכרו מעט, כי הם יודעים שהם מקבלים עכשיו ריבית יפה - ויקבלו ריבית עוד יותר יפה בקרוב. לאן שער הדולר-שקל יכול להגיע? איפושהו בין 3.32 ל-3.50. דבר אחד בטוח: מגמת העלאות הריבית בארה"ב תימשך. עד סוף השנה הריבית שם יכולה לעלות בעוד 2% וזה טריגר משמעותי להעברה של חלק מהכספים משוק המניות לאג"חים ופיקדונות. זה גם מחייב את הבנקים המרכזיים למשחק עדין מאוד עם העלאות הריבית, מחשש לכניסה להאטה עקב פגיעה בצמיחה".
איפה בנק ישראל במשחק הזה?
"בנק ישראל הולך עקב בצד אגודל אחרי האמריקאים. להעלאה הראשונה שלו בסך רבע אחוז אין בינתיים שום משמעות. אני מעריך שהוא יבצע בהזדמנות ראשונה העלאה נוספת של רבע אחוז לפחות. נגיד בנק ישראל אמנם לא רוצה לזעזע, אבל מבין שנדרשת העלאת ריבית משמעותית כדי לבלום את השוק החם. אם הוא יעלה בכמה מנות של רבעי אחוזים, ההערכה היא שהוא יוכל להחזיר את האינפלציה בישראל לתוך היעד, לסביבות 2.5%".
נשמע שלבנק ישראל יש משימה הרבה יותר קלה מהמשימה של הפד.
"זה נכון. עם זאת, הפיחותים שיימשכו כנראה עד הקיץ ישפיעו על הייבוא ויחייבו את היבואנים להעלות מחירים. יהיה לחץ נגדי מצד הצרכנים שלא ירצו להוציא הרבה כסף בגלל הריבית הגבוהה. ככלל, נראה לי שאנשים עוד לא ממש קולטים את ההשפעה שתהיה לאינפלציה על המשכנתאות, שיש בהן מרכיב צמוד מדד גדול מאוד. אנשים עדיין לא ממש מרגישים את זה, אבל היקף החוב של משקי הבית גדל באופן משמעותי וזה יבוא לכולנו בבום. אם למישהו יש, לדוגמא, חוב משכנתא של מיליון שקל, החוב הזה צמח ב-5% עד 10% בשנה וחצי האחרונות. בנק ישראל מודע לזה ולכן הוא גם זהיר בהעלאות הריבית שלו: תמיד במנות קטנות ותמיד אחרי האמריקאים, תוך שמירה על פער ריביות חיובי של השקל מול הדולר".