רוצים להשקיע בשוק ההון? כל המושגים שאתם צריכים לדעת

הבורסה לניירות ערך היא זירת מסחר, בה נסחרים סוגים שונים של ניירות ערך - מניות, איגרות חוב, קרנות סל, אופציות ועוד, שהם מכשירי השקעה המוצעים למשקיעים. בבורסה, ניירות הערך "מחליפים ידיים" בין קונים ומוכרים המסכימים ביניהם, בדיוק כמו בכל שוק אחר, על המחיר והכמות בכל עסקה.

אפשר לחשוב על הבורסה כמעין קניון שבו סוחרים רבים מציעים את מרכולתם לקונים. אלא שכאן הסחורה היא ניירות ערך כלומר - מניות של חברות, איגרות חוב, אופציות ועוד. המסחר מתבצע באופן ממוחשב, כלומר, אין צורך להגיע פיזית לבניין הבורסה ולהוציא כסף מהארנק.

עם זאת, צריך לזכור, שהבורסה נועדה קודם כל לחברות והגופים הציבוריים הנסחרים בה; הנפקת מניות באמצעות הבורסה מאפשרת לחברות לגייס כספים בהיקף גדול, לעתים אף יותר ממקורות אחרים כגון משקיעים פרטיים או הלוואה מהבנק. חברות מגייסות כספים באמצעות הבורסה, על מנת לממן את הפעילות שלה, לדוגמא: פיתוח מוצר חדש, הקמת מפעלים, רכישת ציוד, גיוס עובדים ועוד. לתהליך גיוס הכספים של חברה באמצעות הבורסה, קוראים "הנפקה".

חברה מונפקת נהנית לרוב משיפור במעמדה ותדמיתה; היא חייבת לשתף את הציבור במידע זמין, שקוף ומיידי על פעילות החברה, והמשקיע מקבל עליה מידע יומיומי לגבי שוויה הנסחר בבורסה, עליה/ירידה בערך מניותיה ועוד. הנפקה מאפשרת לה גם להעניק לעובדי החברה מניות או אופציות, כתגמול נוסף על עבודתם. חברה מונפקת יכולה לבצע הנפקות חוזרות לטובת גיוסי כספים נוספים.

מה צריך לדעת לפני שמתחילים להשקיע בשוק ההון?

כדי להתחיל להשקיע בבורסה כדאי להכיר קודם כל את המונחים הבסיסיים שמלווים את הפעילות בה.

(Initial public offering) IPO: הנפקה ראשונית לציבור.

מדובר בהליך בו חברה פרטית מציעה את מניותיה לציבור בפעם הראשונה, לרוב, למטרת גיוס הון מהציבור (אך לא רק). ההנפקה מחויבת בתשקיף.

לאחר הנפקת המניות, החברה הפרטית הופכת לחברה ציבורית ומניותיה נסחרות בבורסה.

הנפקת ATM (At the market offering):

מנגנון המאפשר לחברה המעוניינת לגייס הון או חוב מהציבור, להציע ניירות ערך באמצעות מתן פקודות מכירה במהלך המסחר בבורסה (בכפוף למגבלות מסוימות). יודגש שגם הנפקת ATM מחויבת בתשקיף.

 שווי שוק:

המונח מתייחס בדרך כלל לשווי השוק בו נסחרת חברה ציבורית; הוא מחושב כמכפלת מספר המניות הרשומות למסחר במחיר האחרון למניה. לא תמיד שווי השוק מייצגת את "שוויה האמתי" של חברה, ולכן נוצרים מצבים שבהם חברה "נסחרת בחסר", מה שיכול לאותת למשקיעים שאולי כדאי להשקיע בה לטווח ארוך.

 תשקיף ודיווחים

חברה המעוניינת להנפיק ניירות ערך לציבור נדרשת לעמוד בדרישות רבות, על מנת שהמשקיעים יוכלו לקבל החלטה שקולה - האם כדאי להשקיע את כספם בחברה בתמורה למניותיה. זו גם הסיבה, שחברות רבות נמנעות מהנפקתן בבורסה לציבור הרחב, כדי שלא לחשוף מה שאינה רוצה לחשוף...

בכל הנפקה לציבור, החברה נדרשת להפוך עצמה ל"שקופה" באמצעות חוברת המכונה "תשקיף"; בתשקיף ניתן למצוא את כל המידע אודות החברה, הדוחות הכספיים שלה ועוד.

לאחר שמניות החברה נסחרות בבורסה, נקראת החברה "חברה ציבורית", וחלים עליה כל חובות הדיווח והגילוי, בהתאם לחוקי המסחר בבורסה, בהם: דו"חות כספיים (בכל רבעון, ודו"ח שנתי מסכם) המציגים בפירוט את מצבן הפיננסי של החברות, את האתגרים העומדים בפניהן ואת תכניותיהן לעתיד, דיווחים מיידיים על אירועים מהותיים בחברה אשר עשויים להשפיע על המסחר במניה. למשל – מינוי מנכ"ל חדש, הדחת בכיר בחברה, פעילות עסקית המשפיעה מהותית על החברה (זכיה במכרז גדול, מכירת נכס גדול וכד'). 

כאמור, בבורסה סוחרים במספר סוגי ניירות ערך; נייר הערך השכיח הוא מניות.

מה זאת מניה?

מניה היא נייר ערך, המאפשר לחברה המנפיקה אותו לגייס הון מציבור המשקיעים בבורסה. בתמורה לכסף שהם משקיעים במניה, המשקיעים מקבלים חלק מהבעלות בחברה והופכים להיות שותפים בה.

ככל שהחברה מגדילה את פעילותה ורווחיה, כך יכולים המשקיעים ליהנות מפירותיה. בכסף שמקבלת החברה מהציבור היא יכולה לרכוש ציוד, לגייס עובדים ולפתח את מוצריה, החדשים והקיימים, לטובת הרחבת פעילותה.

זכויות בעלי מניות בחברה

החוק מעגן את זכויות בעלי המניות, בהן - הזכות למכור את מניותיו; להשתתף ולהצביע באסיפת בעלי מניות בנושאים הקשורים לפעילות החברה; לעיין במסמכי החברה לגבי כל פעולה הטעונה אישור אסיפת בעלי המניות;, וכן גישה לתקנון ולדוחות הכספיים;

בעלי שליטה

מי שמחזיק ברוב מניות החברה, מכונה גם בעלי השליטה בחברה. תיאורטית, כדי לשלוט מעשית בחברה יש צורך ביותר מ-50% מהון המניות המצביעות של חברה. בפועל, כאשר יש פיזור רב של המניות בציבור, מספיק לעתים שיעור נמוך של אחזקות כדי לזכות ברוב באסיפה הכללית ולשלוט בחברה.​

חייבים לזכור - מחירי המניות מושפעים מגורמים נוספים כגון המצב הביטחוני והכלכלי במשק, תחרות בשוק בו היא פועלת, תוצאות החברה ביחס לציפיות המשקיעים ומידת הסחירות של המניה. מחיריה מושפעים גם מאירועים עולמיים, בעיקר בנושאים בהם עוסקת החברה, כמו מגפת הקורונה שהביאה לקריסת בורסות בעולם וגם אצלנו, אבל לפריחת חברות העוסקות במוצרי מזון יסוד, טכנולוגיות מתקדמות (בשורת ה"זום"), או חברות תרופות. מנגד התרסקו מניות חברות התעופה, הנפט וכד'.

דיבידנד

ישנן חברות המחלקות דיבידנד – סכום עליו מחליטה החברה בהתאם לרווחיה (השנתיים לרוב) שמחולק בין בעלי מניותיה; כלומר, בעלי המניות מקבלים כסף מזומן, לפי כמות מניות החברה שבידיהם.

אופציה

בעיקרון מדובר ברכישת נייר ערך בתוך תקופה מסוימת ותמורת מחיר שנקבע מראש. אופציה היא בעצם הסכם בין שני צדדים – רוכש ומוכר (הנקרא גם כותב האופציה) - המאפשר לרוכש לקנות מכותב האופציה, או למכור לו, נייר ערך ספציפי בתוך תקופה מסוימת, במחיר שהצדדים קבעו מראש.

בבורסה בתל אביב קיימים שני סוגים של אופציות: רכש (Call) ומכר (Put).

באופציית רכש, הקונה משלם סכום כסף מסוים (פרמיה) תמורת האפשרות לרכוש מהמוכר (כותב האופציה) נייר ערך מסוים במחיר שנקבע מראש, בתוך תקופה מסוימת. הרוכש מקווה שמחיר המניה יעלה מעבר למחירה כיום בתוספת הפרמיה, כך שהוא ירוויח את ההפרש, ואילו המוכר מקווה שמחירה יהיה נמוך יותר, כך שהוא זה שירוויח את ההפרש.

באופציית מכר, קונה האופציה הוא זה שיכול למכור לכותב האופציה את נייר הערך ברשותו, גם כאן תמורת מחיר שנקבע מראש ובפרק זמן מסוים. כלומר, אם במהלך פרק הזמן שנקבע מחירו של נייר הערך צונח אל מתחת למחיר היעד בתוספת הפרמיה, קונה האופציה יכול לחייב את כותב האופציה לקנות אותו ממנו ולהרוויח את ההפרש.

אג"ח (איגרת חוב)

הנפקת אג"ח (איגרות חוב, Bond) מאפשרת לחברות ולממשלה לגייס כסף מהציבור, בתהליך דומה לזה שבו אנו נוטלים  הלוואה מהבנק.  החברה שמנפיקה את איגרת החוב מחזירה לנו את החוב במועד שנקבע מראש עם תשואה מוגדרת מראש.

כמו כן, איגרת החוב נסחרת בבורסה וניתן לקנות ולמכור אותה בלא קשר למועד פירעון "ההלוואה". היא מוגדרת כהשקעה סולידית, משום שהיא מבטיחה תשואה מוגדרת מראש ופחות מסוכנת ממניה. עם זאת, ניתן להרוויח מן המסחר בה גם בטווח הקצר יותר, במקרה שמחירה עולה בשוק לאחר הרכישה.

אג"ח ממשלתי - בבורסה בתל אביב ניתן לקנות גם איגרות חוב ממשלתיות - איגרות חוב שמנפיקה הממשלה  כדי להגדיל את הכנסותיה, לצמצם את הגירעון הממשלתי ולשפר את שירותיה לאזרח. הממשלה היא מנפיקת החוב הגדולה ביותר בבורסה.

אג"ח קונצרני - חברות רבות בוחרות לגייס כספים לצורך מימון פעילותן באמצעות הנפקת אג"ח, כאשר לעיתים, הן בוחרות לעשות זאת בנוסף להנפקה של מניות.

מבחינת המשקיעים, ההבדל המהותי בין שני המכשירים הוא שבאג"ח מתקבלים תשלומי ריבית קבועים תקופתיים מהחברה המנפיקה. בשונה ממניות, למשקיעים באג"ח אין זכויות נוספות והם לא לוקחים חלק בניהול החברה המנפיקה ואינם משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות שלה.​

אג"ח להמרה –

ניירות ערך המירים כשמם כן הם – ניתנים להמרה - החלפה בניירות ערך אחרים. ההמרה מתבצעת בתנאים ובמחירים שנקבעו מראש במועד ההנפקה. בבורסה נסחרים מספר סוגים של ניירות ערך המירים, ובהם כתבי אופציה ואיגרות חוב להמרה.

ניירות ערך המירים נחלקים לשני סוגים עיקריים:

כתב אופציה: נייר ערך המיר, המאפשר רכישה של מניה בשני תשלומים – בעת הרכישה ובעת מימושו (המרתו) למניה. כתב האופציה מקנה למחזיק זכות לרכוש מניה במחיר ידוע מראש שפורסם בתשקיף החברה ("מחיר המימוש").

איגרת חוב להמרה (אג"ח המרה) היא, למעשה, איגרת חוב המשולבת עם כתב אופציה הניתן להמרה למניה.

איך משקיעים בבורסה?

את ניירות הערך הנסחרים בבורסה ניתן לקנות או למכור באמצעות "חברי הבורסה" בלבד, בנקים, בתי השקעות ועוד (את רשימת חברי הבורסה ניתן למצוא באתר הבורסה. הקשר בין הציבור לחברי הבורסה הוא באמצעות יועצי השקעות או מנהלי תיקים (ברוקרים), שקיבלו מרשות ניירות ערך רישיון לעסוק בייעוץ.

משקיע המבקש לבצע פעולות בניירות ערך נדרש לפתוח חשבון ניירות ערך אצל אחד מחברי הבורסה ויכול לסחור בכמה דרכים אפשריות. כיום ניתן לסחור גם באמצעות האינטרנט או הטלפון הסלולרי וזאת לאחר שקיבל הרשאה מתאימה לכך מחבר הבורסה דרכו הוא פועל. במילים אחרות – לפתוח חשבון השקעות אצל אחד מחברי הבורסה, ואם תרצו לפעול לבד, לתת פקודות קניה/מכירה, צריך לקבל ממנו (מהבנק,  מבית ההשקעות) הרשאה. בכל מקרה, גם אם כל פקודות המסחר, הקנייה או המכירה חייבות לעבור דרך חבר הבורסה, הן אנונימיות ומגיעות אל מחשבי הבורסה ללא ציון שם או פרטים אחרים של המשקיע.

איך סוחרים בבורסה ואיך נקבע מחיר מניה?

המשקיע מעביר פקודות קניה ומכירה, ואלה מוצגות ב"ספר פקודות" ממוחשב וממתינות שיימצא להן "בן זוג" במחיר דומה. כאשר יש התאמה בין קונה ומוכר, מתבצעת עסקה. הפקודות שבוצעו נמחקות מספר הפקודות. העברת הפקודות מתבצעת בשלב "טרום פתיחה" בין 09.25 ל-09.55 בבוקר.

מה מעלה את הסיכוי לבצע עיסקה בבורסה? א. המחיר הגבוה ביותר שתואם את הצעת המכירה; ב. מי שמזמין קודם – זוכה. הזמן קובע – כל הקודם זוכה. ג. יש שיוויון בין משקיעים גדולים לקטנים – גם הצעה לרכישת 10 מניות וגם הצעה לרכישת 800 מניות ייענו אם יימצא המוכר המתאים במחיר.

שלב נעילת המסחר ושער נעילה – בשלב זה המתבצע בשעה האחרונה של יום המסחר, מבוצע בכל נייר ערך בנפרד, מסחר רב צדדי, ובו נקבע לכל נייר מחיר (שער מסחר הנעילה). במסחר הנעילה מבוצעות עסקאות בשער הנעילה הנובעות מפקודות שהיו בספר הפקודות בשלב טרום נעילה. בסיום התהליך נקבע לכל נייר ערך שער נעילה. לשער הנעילה חשיבות רבה, ולא רק למי שסחר באותו יום בנייר זה, משום שהוא השער הקובע לחישוב התשואות ושווי התיקים של המשקיעים בנייר זה בכלל. 

קרן נאמנות

מדובר בהשקעה פאסיבית שרבים מהמשקיעים הסולידיים מעדיפים אותה. קרן נאמנות היא למעשה חשבון ניירות ערך משותף, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפים מהחזקתם ומעסקאות בהם. ניתן לראות זאת כחשבון משותף של קבוצת אנשים בעלי יעדי השקעה דומים, אשר במקום לפעול בנפרד בחרו לאגד את כספם ולשכור מנהל מקצועי, שישקיע את כספם בניירות ערך על פי מדיניות השקעות שהוגדרה מראש, התואמת את העדפות ההשקעה שלהם ואת רמת הסיכון שאליה הם מעוניינים להיחשף.

במקום לרכוש ניירות ערך באופן ישיר (השקעה אקטיבית), המשקיע קונה "יחידות" בקרן שכל אחת מהן מקנה זכות שווה בנכסי הקרן וברווחיה. כשמשקיע רוכש יחידות, מנהל הקרן יוצר יחידות חדשות, וכאשר המשקיע פודה את יחידותיו נמחקות היחידות.

היחידות ניתנות לפדיון בכל יום שהוא יום מסחר בקרן – אם מחיר היחידה עלה, הרווחתם. בסוף יום המסחר נקבע מחיר היחידה בהתאם לשווי נכסי הקרן ולמספר היחידות בה, ובניכוי ההוצאות הכרוכות במימוש נכסי הקרן שכרם של מנהל הקרן והנאמן.

מנהל הקרן מקבל החלטות לגבי אופן ניהול ההשקעות בקרן הנאמנות, ומטרתו להשיא רווחים באמצעות השקעה בשוק ההון: הוא קונה ומוכר ניירות ערך ופועל באמצעות מכשירים פיננסיים עבור הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות שלה.

הנכסים שמחזיקה הקרן (מניות, איגרות חוב וכו‘), נסחרים בבורסה ומחירם עשוי להשתנות בכל יום מסחר. כאשר ערכם עולה, עולה גם מחיר היחידה. הקרן גם מקבלת תשלומים שונים עבור נכסים שהיא מחזיקה, למשל - ריבית על איגרות.

קרן נאמנות פתוחה -  קרן המאפשרת מכירה ופדיון בהתאם לדרישה מהציבור ולפי השווי הנקי של נכסיה בסוף כל יום מסחר (במחיר יחידה ובמחיר פדיון, כאמור) בדרך כלל, קרן פתוחה מנפיקה מספר בלתי מוגבל של יחידות. יחידות הקרן אינן נסחרות בבורסה.

קרן נאמנות סגורה -  קרן שמנפיקה מספר מוגבל של יחידות על פי תשקיף. יחידות אלו ניתנות לרכישה או למכירה במסחר בבורסה, ולכן מחיר היחידה נקבע על פי הביקוש וההיצע ליחידות הקרן במסחר בבורסה. מנהל הקרן אינו רשאי להנפיק יחידות חדשות, אלא באמצעות מכרז נוסף לציבור. בדרך כלל, פדיון היחידות לפי שווי נקי מתאפשר בקרן סגורה רק במועדים מסוימים ובתנאים שנקבעו מראש.

 מדדי הבורסה

מדדי הבורסה בתל-אביב משקפים את השינויים בשערים של קבוצות ניירות ערך שונות ויש להם תפקיד חשוב בניתוח מגמות בשוק ובקבלת החלטות השקעה.

הבורסה מחשבת את המדדים העיקריים באופן שוטף ומפיצה אותם במהלך יום המסחר לציבור המשקיעים, באמצעות חברי הבורסה, מפיצי המידע ואתר הבורסה.

מדדי מניות עיקריים בבורסה בתל-אביב: מדדי שווי שוק (למשל מדד ת"א 35 של 35 החברות הגדולות בשוויין, או מדד ת"א 100 וכד'); מדדים ענפיים – טכנולוגיה, פיננסים ועוד; מדדים נוספים – נדל"ן, נפט וגז, תקשורת;  מדדי אג"ח – תל בונד 20, 40, 60.

 השקעה במדדים

מאחר שהשקעה במניה ספציפית נחשבת למסוכנת יחסית, הרי שאפשר להשקיע ברכישת במדדים, שכוללים חברות שונות, כאמור, ולפי נושאים שונים (כולל בחו"ל). זהו טרנד נפוץ בשנים האחרונות, שמביא לרוב תשואות חיוביות סולידיות (אם כי דבר לא מובטח, כידוע). 

איך משקיעים במדדים?

באמצעות השקעה בקרן מחקה או קרן סל.

קרן מחקה מציעה חשיפה למדד שלם על כל ניירות הערך הכלולים בו; מדובר בהשקעה פאסיבית; השקעה בקרן זו היא סוג של השקעה פסיבית. המונח התפתח מעצם כך שהקרן למעשה מחקה את המדד המשמש לה כנכס מעקב, מכאן שלמנהל הקרן אין שיקול דעת באשר להרכב ניירות הערך הכלולים במדד, ומתודולוגיית המדד היא שמכתיבה את ההשקעה בקרן.

קרנות מחקות עדיין עוקבות אחר מדד המוגדר מראש, אך הן מספקות השקעה ממוקדת וחשיפה לשוק מגוון הרבה יותר מאשר בעבר, בתחומים כמו סייבר, תשתיות, טכנולוגיה, רפואה וכדומה, וגם בשווקים ואזורים גיאוגרפיים חדשים (אחד הפופולאריים הוא מדד  S&P 500 האמריקאי, שהוא מדד ניירות ערך שכולל מניות של 500 תאגידים גדולים, רובם אמריקאיים. הוא הידוע מהמדדים המנוהלים על ידי סטנדרד אנד פורס. 

יש לציין, כי אחד הגורמים שאפשרו את ההתפתחות הדי מהירה של הקרנות המחקות הוא כניסתם של עורכי מדד חדשים שבעזרת מנהלי הקרנות החלו לפתח מדדים חדשים המתייחסים למגזרי שוק, פלחים וענפים שלא היו קיימים קודם לכן.

קרן סל (Exchange Traded Fund - ETF) - היא מכשיר פיננסי שנועד לעקוב באופן פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח וסחורות. הקרן משקיעה את הכספים על פי הצמדה למדד פיננסי כלשהו, קבוע מראש, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן.

הקרן אינה מבטיחה תשואה הצמודה למדד, והתשואה למשקיע יכולה להיות גבוהה או נמוכה יותר מהמדד הנבחר, זאת בשל פעילות מסחר של הקרן, וסטיות (קטנות לרוב) של הרכב נכסי הקרן. למעשה, קרן סל מחויבת לעשות את מיטב מאמציה (best effort) במעקב אחר המדד, ומשום כך קרן הסל אמורה להניב תשואה דומה, אך לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.

קרן סל היא מוצר היברידי מכיוון שהיא נסחרת בבורסה כמו כל נייר ערך הנסחר בבורסה, וניתן לרכוש או למכור את הקרן באמצעות הבורסה. יחד עם זאת קיימת בידי המשקיע האפשרות לרכוש או למכור את קרן הסל באופן דומה לקרנות נאמנות פתוחות (שאינן נסחרות בבורסה). 

בכל מקרה, תזכרו – שיקול דעת, סיוע של יועץ השקעות מקצועי (השקעה בבורסה, בטח כמתחילים, היא די מסובכת), רצויים. לקחת בחשבון שאתם משלמים עמלות, דמי ניהול לקרנות ולבסוף, ברוב המקרים גם 25% מס רווחי הון על הרווח שהשגתם.

*המידע הנ"ל מבוסס על נתונים ומידע מאתר הבורסה, רשות ניירות ערך, בתי ההשקעות מיטב דש, מור, אלטשולר שחם.

 מדריך מושגים לקריאת דוחות כספיים

לפני קבלת החלטה על השקעה בניירות ערך של חברה/ארגון, וגם כשעוקבים אחר השקעה מסוימת,  מומלץ לעיין בדוחות הכספיים של החברה. הדוחות (רבעוניים ושנתיים) משמשים מקור מידע מעולה עבור המשקיעים, אך כדי לקרוא אותם בצורה נכונה, חייבים להכיר את העקרונות והמושגים החשבונאיים שמאפיינים את שפת כתיבת הדוחות. לשם כך נעזרנו באלרון לשם, אנליסט ומנהל השקעות ב"מיטב דש".

 הכנסות

התמורה שמקבלת החברה בגין מכירת מוצרים ו/או שירותים בתקופת הדוח.

 רווח גולמי:

הוא מחושב כהפרש בין סך ההכנסות לעלות המכר בחברה.

בחברה תעשייתית למשל, הרווח הגולמי יגלם לרוב את הרווח הנוצר כתוצאה מניכוי עלות חומרי הגלם, עלות שכר העבודה של העובדים בפס הייצור ועלות השכירות של המפעל מסך ההכנסות.

 שיעור הרווח הגולמי:

מחושב ע"י חלוקת הרווח הגולמי בסך ההכנסות.

ברמה הבסיסית, השיעור המתקבל מעיד על רמת היעילות של החברה בייצור המוצר/מתן השירות.

 רווח תפעולי:

מחושב כהפרש בין הרווח הגולמי להוצאות התפעול בחברה (הכוללות לרוב, הוצאות מחקר ופיתוח, הוצאות שיווק ומכירה, הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות אחרות).

 שיעור הרווח התפעולי:

מחושב ע"י חלוקת הרווח התפעולי בסך ההכנסות.

השיעור המתקבל מציג את התרומה לרווח מכל שקל של הכנסה, לאחר שניכינו את העלויות המרכזיות בייצור אותה הכנסה.

 רווח לפני מס:

כשמו כן הוא: רווח לפני תשלום מס, והוא מחושב כהפרש בין הרווח תפעולי להוצאות המימון, נטו, בחברה (הכוללות לרוב, 2 סעיפים: הוצאות מימון והכנסות מימון).

 רווח נקי:

מחושב ע"י ההפרש שבין הרווח לפני מס, למס המשולם ע"י החברה (לרוב מדובר ב"מס חברות" שהוא מס סטטוטורי שעומד היום על 23%). בדרך כלל זו השורה התחתונה של רווחי החברה שאמורה לעניין אתכם. כמובן, שיש מצבים שבהם נוצר רווח נקי שלילי ואז הוא מוגדר "הפסד נקי".

 צמיחה:

לרוב תתייחס לגידול באחוזים בהכנסות החברה על פני תקופה מסוימת.

כאשר משתמשים במונח "קצב צמיחה שנתי", הכוונה היא לתחזית הצמיחה בשנה מלאה בהתבסס על נתוני הצמיחה בתקופה קצרה יותר משנה (למשל רבעון).‏ ‏

EBITDA (Earnings Before Interest, Tax, Depreciation and Amortization):

המונח מתייחס לרווח החברה לפני ניכוי הוצאות ריבית, מס, פחת והפחתות.

כאשר ההיגיון שבבסיסו הוא הניסיון למצוא קירוב ל"רווח האמיתי" של החברה בהתעלם מהוצאות מסוימות שחלקן אין תזרימיות, כמו למשל פחת, שהינה הוצאה חשבונאית.

 EBITDA‏ מתואם

לרוב, הכוונה היא ל- EBITDA של החברה בנטרול הוצאות/הכנסות שאינן מייצגות, ובאופן כללי בנטרול אירועים חד פעמיים, או אירועים שאינם תזרימיים. 

EBITDAR (Earnings Before Interest, Tax, Depreciation, Amortization and Rent or restructuring costs):

בנוסף לנטרולים המבוצעים בחישוב ה- EBITDA, בחישוב ה- EBITDAR אנו גם מנטרלים (לא לוקחים בחשבון) את הוצאות השכירות בחברה (או הוצאות ארגון מחדש), וזאת למשל בכדי לבצע השוואה נכונה יותר בין ביצועי חברות הפועלות באמצעות רכוש קבוע הנמצא בבעלות, לבין חברות השוכרות את הרכוש הקבוע המשמש ביצירת ההכנסה.

 תזרים מזומנים

מונח בחשבונאות המתייחס לתנועה בפועל של כסף - אל תוך החברה ומחוצה לה.

לאור חשיבותו הרבה, תזרים המזומנים זוכה לדו"ח משלו במסגרת הדו"חות הכספיים של החברה.

יודגש שגם חברה רווחית, יכולה להגיע לפשיטת רגל במצב בו היא אינה מנהלת את תזרים המזומנים שלה כראוי.

 תחזיות אנליסטים

מדובר בתחזיות אשר מפרסמים אנליסטים בגופים פיננסיים (כמו בתי השקעות, חברות ביטוח, בנקים ואחרים), בנוגע לצפי ההכנסות, ההוצאות והרווח בחברות ציבוריות.

לרוב יכללו התחזיות גם מחירי יעד והמלצות קניה/מכירה עבור מניות החברה הנסקרת.

הורדה/העלאה תחזית שנתית

מדובר בשינוי של תחזית ההכנסות והרווח (שניתנה ע"י החברה עצמה או ע"י אנליסטים המסקרים את החברה), ולרוב היא נובעת מהצגת ביצועים ירודים/עודפים של החברות בדו"חות הכספיים או כתוצאה משינוי בסביבה העסקית.

מחיר מניה

מחיר המניה בבורסה נקבע ע"י ביקוש והיצע (בין קונים למוכרים).

המחיר נקבע עפ"י שער העסקה הגבוה ביותר שהושג בין קונה למוכר במניה.