מחקרים רבים בארץ ובעולם מצביעים על כך ששעון קיץ טוב יותר לבריאות וגם לכיס. לכן, מדינות רבות באירופה כבר החלו לבטל את שיטת שעון הקיץ ושעון החורף, ובחרו להישאר רק עם שעון אחד, לרוב – שעון הקיץ. אלא שבישראל, כמו בישראל, נמנעים מלקחת החלטה חד-משמעית בנושא, וזורמים בהתאם ללחצים פוליטיים כאלה ואחרים, או לפי ההרכבים המשתנים של הקואליציות השונות.

מחקרים של כמעט כל משרד ממשלתי וגוף מסחרי תעשייתי במשק, מצביעים על היתרונות הכלכליים של שעון קיץ. החל ממשרד התשתיות, לשכות המסחר ואיגוד התעשיינים – כולם פרסמו בשנים האחרונות מחקרים שמראים את היתרון הכלכלי של שעון קיץ. למרות זאת, ועל אף האקלים השמשי בישראל, כמעט חמישה חודשים בשנה אנחנו מקבלים על עצמנו עלטה משעה 17:00 אחר הצהריים, ויש לכך מחירים כלכליים.

כתבות נוספות בכסף >>

למעבר בין שעון קיץ לחורף במדינה כמו ישראל, עם ההקשר הגיאופוליטי והכלכלי הייחודי לה, יש השפעות מהותיות על הכלכלה, הסביבה, הבריאות, הפריון בשוק העבודה, דפוסי הצריכה ואיכות החיים. הנה כמה מהן:

חיסכון באנרגיה

הרציונל העיקרי מאחורי DST, כלומר daylight saving time - הוא חיסכון באנרגיה. על ידי הזזת השעון קדימה, מדינות שואפות לנצל טוב יותר את אור היום בשעות הערב, ובכך להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית. מחקר שנערך באיחוד האירופי מצא כי DST גרם לירידה של 4% בצריכת החשמל.

בישראל, מחקר של משרד התשתיות הלאומיות כבר מלפני למעלה משני עשורים, העריך כי הארכת DST עשויה לחסוך עשרות מיליוני שקלים בעלויות אנרגיה מדי שנה. עדכון הנתונים למצב הטכנולוגי של היום - הכולל שימוש בטכנולוגיות תאורה מתקדמת כגון תאורת לד בתעשייה ובשטחים ציבוריים, ומנגד התפתחות התעשייה, מערכות המחשוב וצריכת החשמל הכוללת - מביאה למסקנה ששעון קיץ, אם יתקיים לאורך כל השנה ,יכול לחסוך למשק מעל 150 מיליון שקלים בחיסכון ציבורי ותעשייתי באנרגיה. מעבר לכך, ההשפעה על משקי הבית יכולה להגיע למאות ואף לאלפי שקלים בשנה למשפחה.

חיזוק לקמעונאות ולשירותים

שעות אור ארוכות יותר מעודדות אנשים לבלות יותר זמן מחוץ לבתיהם, מה שמביא לגידול בצריכה. בארה"ב, למשל, נמצא שהארכת DST מגבירה את כלכלת הקמעונאות במיליארד דולר בשנה. מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת קיימברידג' מצא כי DST גרם לעלייה של 2% במכירות בחנויות קמעונאיות. בעוד שהנתונים הספציפיים עבור ישראל מועטים, העיקרון גורס שמגזרים כמו קמעונאות, אירוח ותיירות עשויים ליהנות משעות היום המורחבות, וההשפעה הכלכלית יכולה להגיע לעשרות מיליונים בשנה. מחקרים נוספים, למשל של מכון המחקר JPMorgan Chase Institute, מצביעים על ירידה בצריכה במצב של מעבר חזרה לשעון חורף. בשעה של משבר כה חריף לתיירות בישראל, ביטול שעון חורף יכול למתן את המכה.

פרודוקטיביות ובריאות משופרים

מחקרים מצביעים על כך ש-DST גורם לתוצאות בריאותיות ולפרודוקטיביות משופרת. השעה הנוספת של אור יום משפרת את רמות הפעילות הגופנית, ומביאה להפחתה של תסמיני הדיכאון. אוכלוסייה בריאה ופעילה יותר יכולה לתרום באופן חיובי לפריון, ובהמשך לתפוקה הכלכלית.

מחקרים של איגודי תעשיינים בארץ ובעולם מצביעים על עליית תפוקות ופריון מוגבר, עד לרמות של 6%-10% עליה בפריון. שיפור חצי-שנתי של הפריון יכול להביא לשיפור כלכלי של מאות מיליוני שקלים למשק הישראלי.

מחקר שנערך על ידי משרד העבודה האמריקני, מצא כי DST גרם לעלייה של 4.4% בתפוקה של עובדים במשמרות בוקר. מחקר שנערך בבריטניה מצא כי DST גרם לירידה של 6.5% בהיעדרויות מהעבודה עקב מחלות. מחקרים בינלאומיים נוספים, כגון מחקר שפורסם ב-The Review of Economics and Statistics, מצביע על ירידה בפשיעה לאחר מעבר לשעון קיץ, וכן על עליה בביטחון האישי של הציבור.

הנתונים מצביעים חד-משמעית על יתרונות שעון הקיץ לכל השנה. הגיע הזמן שישראל תתעורר משנת החורף, ותיישם את מה שבכל העולם כבר הבינו. המשבר הכלכלי בישראל בעקבות 7.10 מהווה הזדמנות לממשלה לחשוב מחוץ להסכמים הקואליציוניים, ולעשות את מה שטוב לישראל ולאזרחיה.

הכותב הוא אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ AUREN ישראל