האם העלאת הריבית ב-0.4 אחוז לרמה של 0.75 אחוז היא צעד אגרסיבי מצדו של בנק ישראל במאבק באינפלציה? "אני לא חושב כך, בטח שלא משווים את זה למסרים שעברו מהנגיד", אומר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, שהיה מהיחידים במשק שחזו בדיוק את שיעור העלאת הריבית החודש, לאחר שרוב הכלכלנים העריכו כי הבנק המרכזי יסתפק בהעלאה של 0.25 אחוז.
לפי בפמן, המסרים מנגיד בנק ישראל אמיר ירון היו שהמשק הישראלי חזק דיו לשאת העלאת ריבית. "לנוכח האינפלציה, במיוחד במחירי הדירות, הצעד הזה הוא רק צעד ראשון ומתבקש בדרך לנורמליזציה מוניטרית, אם כי יכול להיות שמכאן והלאה ההעלאות יהיו במנות של רבעי אחוזים".
מה היעד להעלאת ריבית מבחינת בנק ישראל?
"להערכתנו בלאומי, נגיע לרמה של 1.75% ריבית עד סוף השנה ורמה של 2.25% בתוך שנה מהיום. כל זאת בהנחה שלא יהיו הפתעות לרעה באינפלציה. נורמליזציה מוניטרית אומרת שהריבית של בנק ישראל לא תהיה שלילית במונחים ריאליים".
קצב האינפלציה עדיין עומד על 4 אחוז?
"התחזית שלנו מדברת על 5% עד סוף 2022, אבל התקווה היא שזה יירד לכיוון ה-2% בשנה הבאה. יש פה שילוב בין גורמים טכניים שאמורים להוריד במשהו את המדדים הבאים לבין תקווה שמחירי הסחורות יתייצבו. אם כל התקוות האלו יתגשמו והאינפלציה אכן תרד לכיוון ה-2%, בנק ישראל יוכל להסתפק בהעלאת הריבית לסביבות 2.5%".
בואו נדבר על הנפגעים מהעלאת הריבית.
"ליבי ליבי על כל מי שיש לו משכנתא או הלוואה צמודת מדד. עם 2.8% אינפלציה בשנה שעברה ועוד 5% השנה - זו מכה קשה מאוד למי שיש לו הלוואות צמודות. ההיי-טק הישראלי, לעומת זאת, פחות מושפע מהריבית ומההחלטות של בנק ישראל, אלא יותר מההצטמצמות בתיאבון העולמי להשקעות בטכנולוגיה והירידות בשווקים".
העלאות ריבית יצליחו להרגיע את שוק הנדל"ן?
"כן, אבל זה יהיה תהליך הדרגתי שאמור לבוא גם מצד ההיצע. דווקא קורים דברים בצד ההיצע: התחלות הבנייה עלו בצורה משמעותית, תוכניות הממשלה מוסיפות גם, אבל ההשפעה לא תהיה כל כך מהירה. ייקח בערך שנתיים עד שנתחיל לראות התמתנות בקצב העלייה של מחירי הדירות. לא שתהיה ירידה במחירי הדירות, אלא המחירים לא יעלו כל כך מהר, כפי שעלו במספרים דו-ספרתיים בשנה האחרונה".
למה בעצם רוב החזאים טעו הפעם?
"התפרסמו לפני כמה ימים נתונים מאוד מבלבלים מכיוון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אומדן ראשון לתוצר ברביע הראשון של 2022. הנתונים הראו, מכל מיני סיבות טכניות, שהתוצר שלילי, למרות שכל המרכיבים החשובים כמו צריכה של משקי בית, השקעות בבנייה למגורים, יבוא - כולם היו חיוביים. ניתן היה להתבלבל ולחשוב שיש במשק האטה גדולה, ולכן אולי בנק ישראל יילך יותר לאט עם הריבית. עם זאת, כרגע המספרים נראים חיוביים וקצב הצמיחה השנה עומד על כ-5%".
מה התרחיש הפחות חיובי להמשך?
"אם יקרו התפתחויות גלובליות שבגללן האינפלציה תמשיך להיות גבוהה גם ב-2023, בנק ישראל יצטרך להמשיך להעלות את הריבית. צריך להדגיש: מאבק באינפלציה זה לא רק בנק ישראל ולא רק הריבית. יש המון דברים שתוכל לעשות כאן ממשלה, כשתהיה ממשלה שתוכל לטפל בזה, בנוגע ליוקר המחיה הנוראי במדינת ישראל. אפשר רק לקוות שתהיה כאן שוב ממשלה שתוכל לחזור לעשייה בתחום הזה".
"העולם כולו בסחרור אינפלציוני"
"החלטת הריבית של בנק ישראל מפתיעה אך נכונה", אומר יוטב קוסטיקה, מנכ״ל משותף ומנהל השקעות ראשי במור קרנות נאמנות. "העולם כולו נמצא בסחרור אינפלציוני, שעד לפני שנה הוגדר כזמני וכעת מהווה את אחת הבעיות המרכזיות ביותר ליכולת הצריכה של האזרחים ושולי הרווח של החברות. בארה"ב, יותר מ-70% מהחברות מציינות את המילה 'אינפלציה' בשיחות הוועידה כאירוע שלילי מבחינתן".
בישראל, לפחות ככה סיפרו לנו, המצב פחות גרוע.
"ישראל, להבדיל מרוב העולם, נהנית מאספקת גז טבעי בזול ומשקל חזק שהצליחו למתן את האינפלציה המקומית ביחס לעולם. עם זאת, החלטת בנק ישראל לפעול בצורה נחושה נכונה כי הכלכלה הישראלית חזקה מספיק כדי להתמודד עם עליית הריבית וזה בדיוק הזמן לפעול. הטירוף בנדל"ן צריך להירגע, ואנו מעריכים שזה עשוי למתן מעט את הביקוש, אך בטח לא לפתור את הבעיה. בסך הכול, עדיף לבנק ישראל לפעול מתוך כוח ובסיטואציה כלכלית חזקה מאשר בסיטואציה חלשה".
לפי קוסטיקה, "בבחינת שוק ההון המקומי, עליית ריבית עלולה לפגוע בחברות ממונפות כמו גם לגרום פגיעה קלה בחברות המגורים המקומיות. בשוק האג"ח נמשך הלחץ והתשואות ממשיכות לעלות, אך להערכתנו מדובר בבשורות טובות לטווח הארוך, שכן עכשיו ניתן לבנות תיק אג"ח בעל תשואה נאה לאחר שנים של תשואות נמוכות מאוד".
בשורה התחתונה, הוא מסכם, "בנק ישראל נקט צעד נכון במאבק באינפלציה שילווה אותנו במהלך 2022. הבנק המרכזי גם אוגר בצעד זה 'תחמושת' עתידית להתמודדות עם המשבר הבא כשיגיע - וגם זו התנהלות מבורכת".