הבורסה לניירות ערך בתל אביב הודיעה בתחילת החודש על השקתו של מדד חדש - ת"א רשתות שיווק. במדד ייכללו בשלב זה 19 מניות של רשתות קמעונאיות ישראליות, עם שווי שוק מצרפי המוערך כיום ביותר מ-35 מיליארד שקל, כ-50 אחוז מהם בידי ציבור המשקיעים בבורסה.
המשקל המרבי למניה אחת במדד יהיה עד 10 אחוז ונכון להיום יש בו שש מניות עם משקל משמעותי כזה, המהוות ביחד 60 מהמדד: מניית שופרסל, רמי לוי, אלקטרה צריכה, פוקס, יוחננוף ופרשמרקט. טיב טעם, לשם השוואה, תסתפק ב-6.96 אחוז וקופיקס גרופ (פעם להיט צרכני, זוכרים?) ב-0.82 אחוז בלבד.
מדד רשתות השיוק בבורסה: למה דווקא עכשיו?
לעיתוי הנוכחי של השקת מדד רשתות השיווק בבורסה בת"א חברו כמה סיבות טובות. לפני הכל, כמו בכל מוצר נכון לזמנו, היה ביקוש מהשטח. "זיהינו ביקושים במערכי הייעוץ הבנקאיים להשקעה ברשתות קמעונאיות ישראליות", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך. "בתקופת הקורונה החברות האלו הפגינו עמידות ולרובן יש זרועות אונליין שעבדו ממש טוב בימי הסגר וההגבלות. תחום רשתות השיווק נתפס מעט יותר דפנסיבי בהשוואה לתחומים אחרים, ומתאים במיוחד לתקופות של ירידות בשווקים. השילוב הזה בין דפנסיביות, ביצועים טובים בתקופת הקורונה, פריחה של האונליין, הגדלה של היצע החברות בבורסה והרצון שלנו לחדש ולייצר מוצרים חדשים הביא לעולם את המוצר הזה".
פגוט מודה כי "תחום הרשתות הקמעונאיות לא קיבל עד כה כיסוי מספיק טוב במדדי הבורסה הרחבים", ומציין סיבה נוספת להשקת המדד: "אנחנו כל הזמן מסתכלים ובודקים מה קורה בעולם, ואחת המגמות שפורחות היא הנושא של מדדים נושאיים. אם פעם המדדים היו בעיקר על בסיס שווי שוק ואחר כך על בסיס סקטוריאלי, היום יש פריחת למדדים מבוססי נושאים שחוצים סקטורים, למשל חברות שנהנות מפריחת הרובוטיקה או חברות שמרוויחות מפריחת הרכב החשמלי. ת"א רשתות שיווק הוא מדד המאפשר חשיפה לנושא, לאו דווקא לסקטור. יש בו מצד אחד רשת קמעונאית כמו שופרסל ומצד שני רשת כמו אייס. יש כאן מגוון חברות ישראליות עם רשתות בפריסה ארצית, בשלל תחומים שפוגשים את הצרכן הישראלי. הצריכה הפרטית בישראל נמצאת במגמת התאוששות, הכלכלה צומחת - ויש פה סיפור".
הסגירה של נתב"ג עשתה טוב לרשתות השיווק: "השאירה הרבה כסף בארץ"
יש מי שרואה בתוצאות הכספיות המצוינות של רשתות השיווק ב-2020 עדות ברורה לניצול הזדמנות בקורונה. ולראיה, גל עליות המחירים ברשתות ברגע שבו נדמה היה שהנה-הנה כולנו נפרדים לשלום מהמגיפה (מה שלא קרה כמובן בינתיים, באדיבותם של הוורייאנטים). שר האוצר, אביגדור, ליברמן, אפילו יצא לאחרונה במתקפה חריפה על רשתות השיווק והאשים אותן ב"ניצול ציני של המצוקות ושל מצב החירום שנוצר בעקבות הקורונה".
פגוט מודע לזעם הציבורי, אבל מדגיש: "הבורסה בסך הכל ייצרה מכשיר השקעה חדש, שלא נכנס לשאלה האם מה שרשתות השיווק עושות זה בסדר או לא. אנחנו נותנים לציבור להחליט ונותנים לו כלים להשקיע. האם השיפור בתוצאות רשתות השיווק נובע מגידול בביקושים, או מהעלאת מחירים? האמת כנראה באמצע.
"אני כן יכול להגיד שהיה בהחלט מה שנקרא חיסכון כפוי של הציבור. הסגירה הכמעט מוחלטת של נתב"ג השאירה הרבה כסף בארץ. אנשים קנו בארץ במקום בחו"ל והחברות שמפעילות את רשתות השיווק נהנו מזה, וכך גם המשקיעים בחברות אלו".
מדד רשתות השיווק של הבורסה בת"א יושק רשמית ב-5 בספטמבר, אך לפי תקנות רשות ניירות ערך ניתן יהיה לעקוב אחריו במכשיר עוקב (קרן סל או קרן מחקה) רק 30 ימים לאחר מכן. פגוט מציין בצער כי קיים תור מדדים ומוצרים ברשות ני"ע, ומעריך כי "לא נראה מוצר לפני נובמבר או דצמבר. משקיעים המעוניינים בכך יכולים עד אז לקנות את מניות המדד לפי המשקלות שלהן. אגב, המדד לא אמור לשמש רק להשקעה, אלא גם כבנצ'מרק לתחום רשתות השיווק, ככלי השוואתי חשוב".
"פער של 10% לטובת מניות הטכנולוגיה בת"א"
בשורה התחתונה, מדד רשתות השיווק הוא כלי השקעה דפנסיבי, שמתאים במיוחד לתקופות כמו התקופה הנוכחית של חולשה מסוימת במניות הטכנולוגיה. פגוט לדוגמא סבור שבחגיגה המתמשכת של היוניקורנים הישראלים בנאסד"ק (חברות ששוויין מעל מיליארד דולר), לא מעט אנשים שכחו להסתכל על ביצועי המניות, כאן ושם.
"מדד ת"א טכנולוגיה עלה מתחילת השנה בכ-2.8%", הוא מציין. "לעומת זאת, הסל של כל המניות הישראליות בארה"ב, לא כולל ספאקים, ירד 9% מתחילת השנה. התמחור של מניות הטכנולוגיה בבורסה הישראלית יותר נוח ופחות אגרסיבי מאשר בארה"ב. בירידות, המשקיעים הישראליים מתנהגים פחות בקיצוניות בהשוואה למשקיעי טכנולוגיה מעבר לים. נשמח עם זאת לראות את חברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות, שבימים אלו יורדות חזק, מגיעות לכאן לצורך ביצוע רישום כפול".
עדיף להשקיע במניות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בת"א ולא בנאסד"ק?
"אם מסתכלים על התשואות מתחילת 2021 - כן. אנחנו רואים פער של כ-10% לטובת משקיע שקנה מתחילת השנה מניות טכנולוגיה בבורסה של ת"א, לעומת משקיע שקנה מניות טכנולוגיה ישראליות בנאסד"ק. וזה הרבה. יש חברות ישראליות גדולות שירדו ממש חזק השנה, למשל Jfrog עם ירידה של 44%.
"אצלנו בת"א המדד הרבה יותר מוגן וסולידי. נכון, מניות טכנולוגיה מתחילת השנה זו בינתיים השקעה פחות טובה בכלל, זו יותר תקופה של ני"ע דפנסיביים. ועדיין, מי שהשקיע במניות טכנולוגיה בת"א עבר את התקופה הזו בסדר ומי שהשקיע בישראליות טכנולוגיות בנאס"דק - עשה תשואה הרבה פחות טובה. וזה עוד בלי שמביאים בחשבון מניות ישראליות שנסחרות בתוך ספאקים (חברת רכישה למטרות מיוחדות) או מניות ישראליות חדשות שלא נסחרו מתחילת השנה. יחד איתן התוצאה של הישראליות בארה"ב עוד יותר גרועה".