מרטין (שם בדוי), יהודי אמיד מארצות הברית, חיפש השקעה בישראל דווקא אחרי 7 באוקטובר. "זה בדיוק הזמן לעשות משהו טוב למען העסקים במדינת ישראל", חשב לעצמו, ונכנס להשקעה של כמיליון שקל בבית דפוס ישראלי משפחתי שנקלע לקשיים כלכליים. הוא גם דרש השפעה בניהול העסק – ונענה בחיוב, אפילו בשמחה.
הכל נראה מצוין, והכסף הושקע, אלא שאז השתנו פני הדברים ולאחר תקופה קצרה של אידיליה עסקית וניהולית, מרטין שם לב שבני המשפחה ממדרים אותו ומרחיקים אותו מכל מוקד של קבלת החלטות. העניינים הדרדרו בהדרגה ובשלב מסוים, כשמרטין בא לישראל במיוחד לבדוק מה קורה, התברר לו שהמנעולים בבית הדפוס הוחלפו. הוא נשאר בלי מיליון שקל ובלי גישה לעסק שבו השקיע. כיום הצדדים בעיצומם של הליכים משפטיים, אבל מי כמו מרטין יודע שדברים כאלה לוקחים זמן, הרבה זמן. את הזמן הזה הרוויחו הבעלים המקוריים של בית הדפוס בכסף שקיבלו ממרטין.
"במשבר הזה גם חברות גדולות נופלות"
"העוקצים ומעשה הנוכלות פורחים מאז 7 באוקטובר", אומר ששי מתתיהו, חוקר פרטי ואיש מודיעין עסקי רב ניסיון, מנכ"ל משרד גילוי נאות חקירות. "עסקים שחיו פחות או יותר על הקשקש לפני המלחמה – המלחמה שברה אותם, כי הייתה תקופה ארוכה שבה המשק לא זז. אנשים התחילו לדחות תשלומים וניסו לקחת אשראי מכל מקום שאפשר. כולם קיבלו הנחיות מרואי החשבון שלהם לשלם קודם כל לרשויות ולהשאיר את הספקים לסוף".
המלחמה הרב-זירתית המתמשכת, זה כבר ברור, מבשלת כאן על אש לא קטנה במיוחד משבר כלכלי. לפי נתוני בנק ישראל, נכון ל-31 באוגוסט 2024, נדחה מועד הפירעון של כ-460 אלף הלוואות לישראלים בשווי של כ-9 מיליארד שקל. כ-40% מההלוואות שקיבלו אישור דחייה ניתנו למשקי הבית, רוב 60% הנותרים היו הלוואות לעסקים. והלוואות, מה לעשות - יספרו לכם כל האותיות הקטנות של הבנקים, חברות האשראי, המימון והביטוח – צריך להחזיר.
"כבר בתחילת המלחמה ראינו הרבה מאוד עסקים שנפגעו, בעיקר ביישובי קו העימות, בעיקר עסקים קטנים - אבל לא רק הם", אומרת יפה פנט, מנהלת מחלקת מודיעין עסקי בדן אנד ברדסטריט. "נפגעו עסקים קטנים בתחום המזון וההסעדה כמו מסעדות, בתי קפה וצימרים - ובמקביל נפגעו גם הסיטונאים שסיפקו להם סחורה".
מי למשל?
"בצפון ראינו פגיעה בחברה גדולה שסיפקה משקאות לכל מקומות האירוח באזור. היא נקלעה לקשיים והגיעה לחדלות פירעון. זה לא קרה אך ורק בגלל המלחמה, החברה הזו נכנסה למלחמה חבולה, כשהיא סוחבת גיבנת עוד מתקופת הקורונה.
"נפגעו גם חברות שעבדו מול משרדי ממשלה ולא קיבלו מהן כסף בחודשי המלחמה הראשונים, או קיבלו כסף באיחור. בחודשים האחרונים, בניגוד למשבר הקורונה שהפיל בעיקר חברות קטנות ובינוניות, אנחנו רואים גם חברות גדולות שנופלות. למשל, חברת ש.א.ח.פ הנדסה, שעסקה בשיווק צינורות וציוד לקבלני תשתית. הם טוענים שנפלו רק בגלל המלחמה, אבל מבדיקות שערכנו התברר שיש כנראה סיבות נוספות כמו סביבת הריבית הגבוהה".
בניגוד למשבר הקורונה' אנחנו רואים גם חברות גדולות שנופלות". יפה פנט
אנשים פשוט הפסיקו לשלם – והתחילו לבצע עוקצים?
"עוקצים היו גם לפני המלחמה ויהיו גם אחריה, אני לא בטוחה שהם קשורים ישירות למלחמה. אבל שיטות להימנע מתשלום? זה כן. אנשים משתמשים במלחמה כתירוץ לדחות תשלומים. אני יודעת, לדוגמא, על קבלן עבודות תשתית גדול שהפסיק לשלם לספקים שלו. כששאלו אותו למה, ענה שהוא לא מקבל כסף ולכן גם לא משלם לאחרים. חלק מהספקים שלו, כמובן, הפסיקו לעבוד אתו, הרי אף אחד לא רוצה להגדיל את החשיפה".
איך הוא יצא מהפלונטר, אם בכלל?
"כשניסיתי להבין לפני כמה חודשים מה קורה שם ושאלתי אותו איך הוא מתכוון לצאת מזה, הוא ענה שכבר הכין פריסות תשלומים בכל תחומי הפעילות של החברה. הפריסות, הבטיח לי, יתחילו באוקטובר ו'עד אז כבר הכל יהיה בסדר'… זה לא כמובן לא רציני בעיניי, בטח לא בחברה בסדר גודל כזה. ההערכה שלנו היא שחברה כזו נמצאת על סף קריסה. די ברור שאם אתה לא משלם לספקים, הם יפסיקו לעבוד איתך ואם תפנה לספקים חדשים, הם יהיו כבר מודעים למצבך ויבקשו תשלום כנגד מזומן, בדיוק מה שאתה לא יכול להרשות לעצמך. זה מעגל סגור של אי עמידה בהתחייבויות. ומשם כבר קצרה הדרך לחדלות פירעון".
"צרות מכל הכיוונים"
לדברי עו"ד עמירם טפירו, המתמחה בליטיגציה אזרחית ומסחרית ומייצג תאגידים ואנשי עסקים, "עדיין לא רואים עלייה משמעתית במספר התביעות מתחילת המלחמה". טפירו מעריך כי "זה יקרה בשיהוי, בדומה למה שקרה בקורונה. גם אז ראינו זינוק במספר התביעות רק בסבב הסגרים השלישי. צריך גם לזכור שאנחנו עדיין במלחמה ובשנה האחרונה בתי המשפט היו סגורים במשך 5-4 חודשים".
אבל המצב מידרדר.
"אין ספק שכבר יש יותר מחלוקות כספיות, ושכמות הכסף בכיסים של אנשים פוחתת. זה יוביל לצרות מכל הכיוונים. קיים מרווח בין הרגע שבו אתה מחליט לא לשלם לבין הרגע שיינקטו נגדך הליכים משפטיים. לא מעט אנשים מנסים ממש בימים אלה להגדיל את המרווח הזה".
טפירו מתריע מפני עלייה צפויה בניסיונות העוקץ. "כולנו מקבלים מדי יום עשרות הצעות על הלוואות או השקעות שמבטיחות תשואה של עשרות אחוזים. ברוב המקרים, מדובר בהונאה", הוא מזהיר. "וזה לא נגמר שם: רבים בוחרים לשלם 5%-7% לחברות שמבטיחות לבדוק מה קורה עם החשבונות הפנסיוניים שלהם, במקום לעשות בדיקה פשוטה באתר הר הביטוח של רשות שוק ההון והביטוח. האבסורד הוא שגם אם נמצא קרן פנסיה או קרן השתלמות נשכחות, בדרך כלל אין לנו שום כוונה לממש אותן, אבל עדיין נצטרך לשלם מיידית לחברה המאתרת. הם מנצלים בורות פיננסית של הציבור. הייתי נזהר מאוד מכל החברות האלו, שמציעות לעזור לנו במציאת כספים אבודים".
מה עוד מסוכן כיום?
"טלפון סלולרי וחיובי אשראי. כולנו מכירים את הסמסים שמבשרים כי 'נמצאת זכאי' לשירות/הטבה/הלוואה. רבים מתפתים ולא בודקים אפילו מי השולחים. באשראי, שכולנו משתמשים בו באופן נרחב ביותר, יש כיום לא מעט נוכלים שמחייבים ללא סיבה בסכומים קטנים, ומקווים שבעלי הכרטיסים לא ירגישו. אם הם מחייבים כמה מאות או כמה אלפים ב-10 שקלים כל אחד ורק 30% שמים לב, כל השאר זה רווח נקי מבחינתם. מי שמתקשר לחברת האשראי מקבל זיכוי, אבל מי שלא - לא. תחשבו: מתי בפעם האחרונה ישבתם ובדקתם בדקדקנות את הפירוט החודשי בכרטיסי האשראי שלכם? רובנו לא מרגישים בזה בכלל, אלא אם כן יש שינוי מהותי בחיוב".
"הנוכלים מזהים טרף קל"
מתתיהו נחשף, במסגרת תפקידו, לצדדים הפחות יפים ונעימים של המין האנושי בעתות משבר כלכלי. הנוכלים כפי שאנו למדים, לא בוחלים בכלום במיוחד בעתות משבר. זו המציאות הישראלית העכשווית והיא אף צפויה להחמיר, ככל שיתארכו המלחמה, אי הוודאות והמצוקה הכלכלית.
הכנסת משקיע, כפי שמרמז גם הסיפור העגום של מרטין, הוא מהלך ששני הצדדים חייבים להיכנס אליו רק לאחר שהשלימו בדיקות מקיפות זה על זה. מתתיהו מספר על משקיע שאיתר חברה טובה אבל בקשיים, השקיע בה כסף והוביל אותה חזרה לשגשוג ופריחה. כששני השותפים הוותיקים בחברה ראו כי טוב, הם החליטו לא לשתף את המשקיע ברווחים הנאים והעבירו אחר כבוד את כל הלקוחות החדשים לחברה חדשה ונפרדת, שהקימו בהסתר. המשקיע לא ידע כמובן דבר, עד שקלט שמשהו לא בסדר, שהשגשוג העסקי המחודש לא בא דיו לידי ביטוי בתוצאות הכספיות של החברה. בשלב זה האיש שכר חוקר פרטי וחשף את המזימה.
פוטנציאל הפגיעה קיים לא רק ברמת החברות, אלא גם ליחידים. "מומלץ להיזהר מאוד מהונאות בתקופות כמו היום. בשעת משבר, בין אם זה קורונה או מלחמה", מזהיר מתתיהו. "אנשים שצברו קצת כסף מרגישים צורך כמעט הישרדותי וקיומי להשקיע כך שתיווצר להם תשואה עודפת, כי הם לא יודעים מה הולך להיות. הנוכלים מזהים טרף קל, הם יודעים שנפתחה כאן פרצה לבוא ולקחת כסף לאנשים במצוקה ממש מהיד. הם מציעים תשואות מטורפות, החזר מהיר של ההשקעה עם עוד 20% תשואה – ורבים נופלים פה במאות אלפי שקלים. זה קיים בהשקעות בנדל"ן בארץ, השקעות בנדל"ן בחו"ל וגם בתיקי השקעות. נופלים בזה בעיקר אנשים מבוגרים, שלא מספרים מה קרה לילדים הבוגרים שלהם, כדי לא להראות להם כמה טמבלים הם יצאו. והכסף פשוט נעלם".